מדינת ישראל תחיל רגולציה על הרשתות החברתיות

המלצות הוועדה עסקו בהתמודדות עם תכנים פוגעניים, אסדרת יחסי הפלטפורמה והמשתמשים, חובות שקיפות בפני הרגולטור והציבור, ניהול סיכונים מטעם הפלטפורמה, אסדרת יחסי הפלטפורמה ומדינת ישראל והסמכת רגולטור שיפקח על יישום האסדרה.

במסגרת ההמלצות, אשר שאבו השראה מהחקיקה הבינלאומית בתחום זה, תחול אחריות משפטית על הפלטפורמות לטפל בתכנים בלתי חוקיים פוגעניים, הפעלת מוקד דיווח על תכנים לא חוקיים ופוגעניים, חובת שקיפות מול המשתמשים, יצירת מנגנון ערעור למשתמשים שחשבונם הוגבל או נחסם, והקמת רגולטור שיפקח על הפלטפורמות החברתיות הגדולות הפועלות בישראל.

פלטפורמות עם מעל 500,000 משתמשים פעילים בישראל (5% מאוכלוסיית ישראל) ישאו באחריות משפטית ביחס לתכנים בלתי חוקיים פוגעניים מובהקים המפורסמים על גביהן. פלטפורמות אלו יוגדרו כ"שירות שעיקרו אירוח והפצה של תכנים שמתקיימים שנועדו להיות מופצים לציבור הרחב ושנוצרו ברובם על ידי משתמשים, או שהגישה אליהם ניתנת באמצעות מערכות חיפוש והמלצה.
מרגע שנעשו מודעות לתכנים פוגעניים, יחויבו הפלטפורמות לפעול באופן מהיר וסביר להסרתם או לצמצם את הגישה והחשיפה אליהם.

הפלטפורמות יחויבו להפעיל מוקד מקוון לדיווח על תכנים בלתי חוקיים ופוגעניים ולטפל בדיווחים אלה. "מדווחים אמינים" יוסמכו כדי לסייע בהתמודדות עם תכנים בלתי חוקיים ופוגעניים. בית המשפט יהיה מוסמך להוציא צווים להסרת תכנים בלתי חוקיים ופוגעניים.

בנוסף, הפלטפורמות יחויבו ליידע ולנמק הגבלות שהוטלו על חשבונות או תכנים שהמשתמשים מעלים ולפעול מולם בצורה אובייקטיבית, סבירה, מידתית והוגנת. הפלטפורמות יקימו מנגנון ערעור דו-שלבי למשתמשים בשל החלטה המגבילה את התכנים שהעלו או החשבונות שלהם.

לפלטפורמות תהיה חובת שקיפות ויהיה עליהן למסור דיווחים על פעילות בישראל על ידי הקמת נציגות מקומית בישראל . הרגולטור יוסמך לפקח על הפלטפורמות באמצעות סמכויות פיקוח וסמכויות לדרוש מידע.

הוועדה הוקמה באוקטובר 2021 על-ידי השר במטרה להמליץ על אסדרת פעילות הפלטפורמות החברתיות המקוונות. בראש הוועדה עומדת לירן אבישר בן-חורין, מנכ"לית משרד התקשורת, וחבריה הם ד"ר מיכה גודמן, מר אורי הרמן, פרופ' קרין נהון, עו"ד רויטל סויד, פרופ' שיזף רפאלי ומרים סלע מרכזת הוועדה.

"מהפכת המידע הביאה את האנושות לפסגות חדשות אך גם להיווצרות דילמות חדשות איתן ממשלות רבות מנסות להתמודד", אמר שר התקשורת, יועז הנדל בהודעה רשמית. "לפני כשנה החלטנו להתמודד עם האתגר ומיניתי ועדה המורכבת מהמומחים המובילים בתחומם שתבחן אסדרה על רשתות חברתיות שפועלות בישראל."

הנדל ממשיך: "לראשונה, מדינת ישראל עוסקת בשאלות אתיות ורגולטוריות בנוגע לרשתות החברתיות. זהו מרחב מקוון שאין בו אסדרה, וצמחו בו תופעות חברתיות שליליות ומזיקות. צריך להחיל על הפלטפורמות הדיגיטליות אחריות משפטית ביחס להפצת תכנים מיניים בלתי חוקיים, הסתה לאלימות וטרור ועוד. זכותם של אזרחים לסביבה מקוונת מוגנת, זכותן של מדינות להגן על עצמן ולמנוע הסתה לטרור, קריאות לאלימות, ובוודאי זכותו של אדם בודד לקבל סעד מול תאגידי ענק המפעילים את הפלטפורמות הדיגיטליות. אני רוצה להודות לחברי הוועדה על עבודה מקצועית ומקיפה, ועל המחויבות שלהם למטרה. הצעד שאנחנו עושים היום מקרב אותנו למרחב מקוון מוגן ובטוח יותר תוך שמירה מקסימלית על חופש הביטוי".

יו"ר הוועדה, מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין הוסיפה: "לצד הבשורה הגדולה של מהפכת המידע המאפשרת צמצום פערים, הפצת ידע חוצי גבולות, החלפת דעות ורעיונות ומאפשרת לבלתי נשמעים להביא את קולם לכיכר העיר, הגיעה העת להתמודד עם תופעות הלוואי - עם שיח פוגעני, קיצוני, מסית, אלים, גזעני - שיש בו כדי לסכן את בטחון הציבור ואת שלומו הנפשי והפיזי. לראשונה, נמליץ להכיר באחריותן של הפלטפורמות כמנהלות התוכן ולא כ-"לוח מודעות" וכן נתקן את חוסר האיזון ביחסי הכוחות בין מפעילי הפלטפורמות החברתיות לציבור המשתמשים, שמוביל לפגיעה בזכויותיהם. ניגשנו למשימה בחרדת קודש והגענו לתוצאה שלהערכתנו מתמרצת את הפלטפורמות לנקות את זיהום האוויר ממרחב השיח ככל הניתן, תוך שמירה על יתרונות הפלטפורמה וחופש הביטוי של המשתמשים".

לא מדובר בתקנות חדשות ואפילו לא בהצעת חוק. אלו סך הכל המלצות, שגם בימים כתיקונם לא בטוח שהיו מיושמות, לא כל שכן במצב פוליטי רגיש של חילופי שלטון. למרות חשיבותן הרבה של המלצות הועדה קיים חשש כי השר שיעמוד בראשות משרד התקשורת בממשלה הבאה לא בהכרח ישים את ההמלצות הועדה בראש מעייניו, שלא לומר יחבל במאמציה מתוך שיקולים פוליטיים. עם זאת, במקרה הסביר יותר המלצות הועדה כן יתקבלו ואף יתווספו עליהן סעיפים נוספים שיאפשרו למדינה יותר שליטה על תכנים העולים ברשתות.