השבוע יושק במוקד ערב"ה, מיזם חדשני ליצירת מאגר עדויות דיגיטלי שנועד לשמר את אירועי השבעה באוקטובר כזיכרון לאומי ולצד זאת, לסייע למשטרת ישראל במסגרת הליכים פליליים כנגד פעילי טרור
מטא ידעה על משתמשים קטינים, התעלמה והמשיכה לאסוף מידע לגביהם, כך עולה ממסמכים חדשים שהוגשו לבית המשפט במחוז הצפוני של קליפורניה, בתביעת הענק של 33 מדינות בארה"ב נגד חברת מטא
הפיטורין הפתאומיים והחזרה המפתיעה עוד יותר של סם אלטמן כמנכ"ל OpenAI עוררו סערה בקהילת ה-AI ולרגע היה נדמה שהחברה בדרך להימחק. מה קרה שם ואיך כל זה קשור לשקיפות, מנהיגות ומיתוג?
משבר אחר משבר מגלים העצמאים והעסקים הקטנים שמשרד האוצר פשוט לא סופר אותם. זאת, למרות שהם מהווים, לפי הערכות, כ-350,000 איש ואישה. אז למה זה קורה ומה ניתן לעשות? מסתבר שהכל עניין של יחסי ציבור
מרהיטי עץ ממוחזרים עד צביעת מקלטים - מגוון יוזמות של עובדי חברת המלצות התוכן הישראלית טאבולה, המעסיקה כ-700 עובדים בישראל, מחזקות את העורף בדרכים מקוריות וחדשניות
בעידן המודרני, בו המאבק על דעת הקהל והתמונה הבינלאומית הוא קריטי, ישראל נדרשת לבנות נראטיב משכנע ומוצק בנוגע לפעולותיה. חזית המידע, שהיא זרוע לחימה מודרנית, יכולה להכפיל את הכוח הצבאי, אם רק נשכיל לנהל אותה בחכמה
הדרג המדיני-בטחוני חוזר ומצהיר כי המערכה בעזה ואולי גם בצפון תימשך זמן רב. מחלקות השיווק, שעד עכשיו הקפיאו פעילות, נאלצים לגבש תכנית אסטרטגית חדשה. שוחחנו עם מספר מנהלות שיווק כדי להבין כיצד הן נערכות לשינויים ואיך ניתן להמשיך לשווק גם בשגרת מלחמה
שנים של מאבק למען צדק אקלימי ירדו לטימיון כשגרטה טונברג, פעם פעילת סביבה מוערכת, החליטה להפוך לתומכת חמאס. כעת, עמיתיה בכל העולם מגנים את אמירותיה: "פוגעת במאבק הסביבתי"
בתקופה סוערת זו, לא חסרים גורמים עוינים שמנצלים את המצב הרגיש במדינה. צרכנים ומותגים ישראליים ברשת חשופים יותר מתמיד למתקפות סייבר ונדרשים לערנות יתר. אז איך מתגוננים ומה עושים?
ישראלים ופלסטינים מכל צדדי המפה הפוליטית כבר מבינים שלצד הלחימה בשטח מתנהלת מלחמת תודעה אכזרית לא פחות, וכמו הטכנולוגיות שמסייעות ללוחמים בשדה הקרב, בוטים ופרופילים פיקטיביים עושים לילות כימים כדי להטות את דעת הקהל ולהשפיע על התמיכה הבינלאומית ברשתות
בעידן הרשתות החברתיות, הסברה היא חלק בלתי נפרד מכל קונפליקט צבאי ויש לה חשיבות מכרעת בעיצוב דעת הקהל העולמית. אז איך קרה ששוב משווים אותנו לנאצים? עם הפילטר הנכון את הכל אפשר לצבוע באדום
תובענות ייצוגיות, בליץ חקיקתי, כתבי אישום - נראה כי בישראל עושים הכל כדי להילחם בממד הרביעי - הרשתות החברתיות - אבל האם חקיקה לבדה תעזור, ומה ניתן ללמוד על כך מהמאבק בחברות הטבק במאה ה-20?
גיא אגא עוסק בהסברה מהיום הראשון של המלחמה. זה התחיל בתמונת AI שהגיעה למיליון צפיות והמשיך בהתנדבות נרחבת בחמ"לי ההסברה השונים. כעת, הוא קורא לאנשי המקצוע לשים את המחלוקות והאגו בצד ולהצטרף אליו למשימה החשובה הזאת
כחלק מהמאמץ המלחמתי והאזרחי שהלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל שותפה לו, מתנדבים מטעם הלשכה יסייעו בחיזוק האוריינות הדיגיטלית ועזרה בתקשורת מקוונת נגישה למפוני הדרום והצפון בגיל השלישי
בתביעה נטען כי החברה גורמת במכוון להתמכרות של ילדים ובני נוער לפייסבוק ואינסטגרם ומזיקה לבריאותם הנפשית והפיזית. כל זה אינו חדש, אבל הגיע הזמן לשים לזה סוף
בזמן שכולנו בישראל עסוקים במלחמה קיומית, בבית המשפט של וושינגטון מתנהלת מלחמה מסוג אחר לגמרי, שעשויה להכריע את עתיד האינטרנט לדורות קדימה
משפיעני הרשת אמנם הפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו, אבל איש לא ציפה מהם להיכנס מתחת לאלונקה ולהוביל את מאמצי ההסברה של ישראל, כפי שעושים רבים מהם מאז פרוץ המלחמה. אז מה עושים הכוכבים לחיזוק ההסברה הישראלית בעולם, ואיך גם אתם יכולים לעזור?
לצד פייק ניוז פלסטיני ודיסאינפורמציה שזועקת לשמים, פוסטים ויראליים מהצד הישראלי מייצרים תמונה מעוותת של המציאות ומעודדים עוד יותר את מכחישי הטבח הנורא של ה-7 באוקטובר. רותם דרוב מסביר למה פייק ישראלי גרוע לא פחות מפייק פלסטיני, ולמה זה חייב לעצור
הסברה טובה מצילה חיים, ואילו הזנחת המשימה החשובה הזאת עלולה לעלות לנו לא רק בחיי אדם אלא גם במשבר מול מדינות נוספות. אז מהן הנחות היסוד השגויות שהובילו לכשל ההסברתי וכיצד ניתן לתקן אותן ולהחזיר את ההסברה הישראלית למסלול?
אחרי המילים החמות של רישי סונאק והגינוי של המלך צ'ארלס למתקפה הברברית של חמאס על ישראל, הציבור בבריטניה מצפה מה-BBC לדבוק באותו הקו ולא להטות את דעת הצופים. כעת, הקהילה היהודית בלונדון משיבה מלחמה וקוראת לאזרחים להפסיק לשלם את אגרת הטלוויזיה
מבחינה צבאית, ישראל כנראה תנצח, על אף האסון הנורא, אבל בקרב על הנרטיב - לא בטוח בכלל. למה זה קורה, מדוע מדובר במלחמה קריטית, ומה יכול כל אזרח ישראלי לעשות? כדי לסייע?
מלחמת חרבות ברזל שפרצה לפני שבועיים שינתה לחברות רבות את הפעילות. חלקן קיבלו החלטה להמשיך בשיגרה ככל שניתן בעוד אחרות התגייסו בכל הכוח למאמץ הלאומי, גם על חשבון הפרנסה. אז מה קורה היום בעולם העסקים הישראלי ולאן מועדות פנינו?
רוצים לסייע להסברה הישראלית בעולם ולהילחם בפייק ניוז? רשימת המשפיענים שתומכים בישראל הולכת וגדלה מיום ליום, ולכם יש הזדמנות לשנות את מאזן העוקבים לטובה
ההסברה הישראלית בנושא המלחמה מדשדשת בשוכות. כיצד נוכל להעביר לקהילה הבינלאומית את האמת על המצב בארץ, מבלי שהיא תישטף בתעמולה פלסטינית, תתויג כפייק ניוז או תוסר מהרשת?
לקראת נחיתתו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בישראל, בנק הפועלים יוצא בקמפיין מחווה לנשיא על תמיכתו העמוקה במדינת ישראל עם הכיתוב: Thank you Mr. President
בעודנו מלקקים את הפצעים, המונים צועדים באירופה לשחרור פלסטין וסרטונים מהאסון שפקד אותנו במתקפת הפתע של חמאס מתויגים ברשתות כפייק. אז איפה טעינו בגזרת ההסברה ומה ניתן ללמוד מהאויב על מיתוג בינלאומי בזמן מלחמה?
בעוד הלחימה בכל החזיתות נמשכת והאזרחים מבולבלים ומרוטי עצבים, בחברות ההייטק איש לא קופא על השמרים. עצרנו רגע כדי להעריך את היקף הסיוע במגזר ולעשות כבוד לאלה שבאמת מגיע להם
כלי AI הפכו לאמצעי לחימה מרכזיים בקרב על התודעה וההסברה הבינלאומית. אז אילו פיתוחים חדשים הופיעו מאז חרבות ברזל ואיך הם מסייעים לישראל במלחמה?
בעוד המלחמה על הבית נמשכת, הדיווחים על מתקפות סייבר מצד גורמים פרו פלסטיניים ברוסיה ובאיראן הולכים ומתרבים והסיכון קרוב וממשי. אם לא עשיתם את זה עד היום, זה הזמן להתעורר ולהדק את אמצעי ההגנה שלכם, לפני שיהיה מאוחר מדי
מתקפת הפתע של חמאס לא פסחה על גזרת הדיגיטל. מאות מכשירים סלולרים ששייכים לחטופים ולנרצחים עשויים לשמש את המחבלים לאיסוף מידע ולפגיעה נוספת באזרחים חפים מפשע
