עסקת WIZZ מציבה את ישראל בחזית הסייבר העולמית ועשויה לשנות את חוקי המשחק עבור סטארט-אפים ישראלים רבים. גוגל כבר פעילה בישראל עם מרכז פיתוח משמעותי, אך הרכישה הזו מסמנת את המחויבות שלה להרחיב את פעילותה באומת הסטארטאפ. לאחר שרכשה מספר חברות ישראליות כמו Waze ב-2013 וחברת האנליטיקה Alooma ב-2019, Wiz תהיה הרכישה הגדולה ביותר שלה.
ההערכות הן שגוגל תשקיע בהרחבת Wiz, תגדיל את מספר העובדים ותהפוך את ישראל למרכז חדשנות משמעותי בתחום הסייבר. במקביל, עסקה זו תמשוך חברות ענק נוספות לחפש סטארט-אפים ישראלים בתחום הסייבר ולהקים מרכזי פיתוח בישראל.
עליית שווי - גם אצל המתחרים
אריאל פלג, חוקרת תרבות טכנולוגית וחברה בצוות ההיגוי של מרכז החדשנות בלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל: "הרבה שאלות עלו כאשר wiz דחתה בקיץ את ההצעה מגוגל שנשמעה אז חלומית, של רכישה בשווי 23 מיליארד דולר. קולות רבים שיבחו את הביטחון העצמי של המייסדים, אך היו גם כאלו שתהו האם התעוזה והחוצפה הישראלית הלכו הפעם רחוק מדי. אבל נראה שהמנהלים המוכשרים של wiz ראו קדימה והבינו ששוק הדיפנס טק והסייבר, שגם כך היה בצמיחה, הולך להפוך אפילו לעוד אסטרטגי במסגרת הגידול בתקציבים שמדינות מקצות לתחום הבטחוני".
פלג מזכירה כי רק לפני מספר ימים האיחוד האירופי הודיע על השקעה של טריליון יורו בעוצמה צבאית ו- AI. "גם תעשיית ה- ai שמשבשת מודלים קיימים תורמת לתחושה כללית של חוסר ודאות. במצב של חוסר בטחון, הנטייה של מדינות וחברות היא לחזור ולהשקיע בבסיס, כלומר בביטחון פיזי ושמירת יציבות. גם בעולם הסייבר, חוסן הופך למילת המפתח", לדבריה.
"זו בשורה מצוינת להייטק הישראלי בכלל ותחום הדיפנס טק בכלל. wiz ניצלה היטב את ההזדמנות בשוק שנוצרה בעקבות תחושת חוסר הבטחון ואי הודאות, ומינפה את השם הטוב שיש לסייבר הישראלי בכל העולם לטובת עסקת זהב".
מבין חברות הסייבר הישראליות המובילות נמנית אורקה, המתחרה ב-Wiz. עסקה זו תחזק את אורקה ותמשוך לקוחות רבים שאינם רוצים להיות משוייכים לגוגל ולכן לא יפנו ל-Wiz. באופן כללי שוק הסייבר הישראלי יהנה ממספר היבטים: שווי השוק של חברות סייבר ישראליות עשוי לעלות, והמשקיעים יחפשו את "ה-Wiz הבאה".
עם עליית הביקוש, חברות נוספות יוכלו לגייס הון משמעותי שיאפשר להן לפתח טכנולוגיות חדשות ולצמוח. תהיה דרישה מוגברת לכוח אדם ישראלי בתחום הסייבר, מה שיוביל להעלאת שכר משמעותית ולחיזוק תחום ההכשרות בסייבר. המוסדות האקדמיים והטכנולוגיים בישראל יצטרכו להגיב במהירות ולספק תוכניות הכשרה מתקדמות שיכינו את הדור הבא של המומחים. בנוסף, סטארטאפים ישראלים ייהנו מעניין מצד קרנות הון סיכון וחברות טכנולוגיה גלובליות, מה שיתרום לחיזוק שווין ויקל עליהם לגייס מימון לפיתוחים חדשים.
הקלף המנצח של וויז: פתרון ייחודי בשוק מתפתח
ד"ר אלון הסגל, יו"ר המרכז לחדשנות בלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל: "אחת החולשות של ענף האחסון בענן הינן החששות של מנהלים מאבטחת המידע בזמן אמת של הארגון המקבל שירות. חולשה זו מנעה מחברות רבות להיכנס לענן, אך לפני כחצי שנה, חברות wiz וצ'ק פוינט איחדו כוחות לטובת מתן שירות בתחום איתור הסיכונים והחולשות בענן, מה שאפשר להן לתת שירות שמונע התקפות בענן בזמן אמת.
בעצם, השירות המשולב יספק מענה כולל לאתגרי אבטחת הענן בסביבות רשת מבוזרות, הן על המידע הנמצא בתוך רשתות בענן (Cloud Network) והן לאפליקציות שחברות הענן עושות בהן שימוש (CNAPP). המנהלים של חברת wiz זיהו את המגמה כבר לפני כ 5 שנים והצליחו להביא את החברה שלהם למצב של אפליקציה קריטית בתחום מתפתח. שוב, הראש הישראלי מוכיח שניתן לפתח פתרונות ייחודיים וחסכוניים".
פלג מציינת ומדגישה כי "עסקת הזהב הזו אינה כוללת רק אקזיט חלומי אלא מגוון אלמנטים חשובים נוספים כמו שמירה על עצמאות החברה והמותג. אין ספק שמייסדי wiz הפיקו לקחים מאקזיט גדול אחר שגוגל הייתה מעורבת בו, של רכישת WAZE הישראלית. WAZE לא שמרה מספיק על עצמאותה ונטמעה יותר ויותר בפעילות הכוללת של גוגל.
יש פה מסר עוצמתי של ההייטק הישראלי - לא רק סכומים חלומיים אלא גם עצמאות מול אחת מהחברות הגדולות והחשובות בעולם. חודש לפני שישראל חוגגת את יום העצמאות ה- 77 שלה, אין אמירה חזקה מזו", לדבריה.
רווח נקי למדינה
על פי ההערכות, העסקה תניב למדינת ישראל הכנסות ממסים בהיקף של כ-15 מיליארד שקל. המייסדים - אסף רפפורט, עמי לוטבק, ינון קוסטיקה ורועי רזניק - צפויים לשלם מס רווחי הון של 25%-30% על המיליארדים שיקבלו. בנוסף, עובדים שיקבלו בונוסים יידרשו לשלם מס גבוה. הכנסות אלו יוכלו לממן תוכניות ממשלתיות בתחום החדשנות ולתמוך בהשכלה גבוהה בתחומי הטכנולוגיה, ובכך לחזק את התשתיות החינוכיות והטכנולוגיות של המדינה.
"הצלחת ההייטק הישראלי תלויה לא רק בהשקעות ובחדשנות, אלא גם בנכונות של יזמים להניע את התעשייה המקומית קדימה ולוודא שהטכנולוגיות והכישרונות שפותחו כאן ימשיכו לתרום לכלכלה ולחברה הישראלית" אומר רן ברונשטיין, יזם, יועץ ומשקיע, ממייסדי סימביוניקס.
האם הממשלה תדע לנצל את ההזדמנות הזו כדי לבנות אקוסיסטם שייצר את ה-Wiz הבאה? זו השאלה שכולם שואלים כעת ומענה עליה יצריך תכנון מדיניות שתקדם השקעות בתשתיות, הכשרות מקצועיות ותמיכה בסטארט-אפים צעירים. תמריצים כלכליים, כמו הפחתת מסים לחברות טכנולוגיה בשלב ההקמה, יכולים להוות מנוף אדיר לצמיחה.
בשורה התחתונה, עסקת Wiz היא לא רק אקזיט היסטורי, אלא אינדיקטור חיובי להייטק הישראלי. היא מחזקת את מעמדנו כמובילים עולמיים בסייבר, מושכת השקעות נוספות ומכניסה מיליארדים לקופת המדינה. העתיד של ההייטק הישראלי תלוי ביכולתנו לנצל את ההזדמנויות שנוצרות, להמשיך לפתח טכנולוגיות מתקדמות ולבנות תשתיות שיבטיחו את הצלחתנו בשנים הבאות.
ד"ר עמית סרוסי הוא יועץ אסטרטגי בכיר ומשקיע אנג'ל.