סקר חדש ומקיף של איגוד האינטרנט הישראלי חושף תמונת מצב מדאיגה: בעוד שיח השנאה ברשתות החברתיות הגיע לשיאים חדשים בשנה החולפת, נשים חוות חוסר ביטחון משמעותי במרחב הדיגיטלי בהשוואה לגברים, כך עולה מסקר "מוגנות האינטרנט הישראלי" לשנת 2024-2025. עוד עולה מהסקר כי 65% מהנשים נמנעות מלהביע דעה ברשת מחשש לתגובות אלימות.
"הפער בתחושת הביטחון בין נשים לגברים ברשת אינו תופעה מקרית, אלא סימפטום של בעיה מערכתית עמוקה," מסבירה עו"ד מרים פרידמן, מתמחה בתחומי קניין רוחני, רישיונות והגנת הפרטיות במשרד ארנון, תדמור-לוי. "החוק הישראלי אמנם מספק מסגרת להתמודדות עם פגיעות פרטיות ו'פורנו נקמה' תחת חוק הגנת הפרטיות והחוק למניעת הטרדה מינית, אך האכיפה בישראל אינה חזקה מספיק."
מהו "פורנו נקמה"?
"פורנו נקמה" (Revenge Porn) מתייחס להפצת תמונות או סרטונים אינטימיים של אדם ללא הסכמתו, לרוב במטרה להשפיל, לפגוע או לנקום. תופעה זו, המוכרת גם כ"הפצת תוכן אינטימי ללא הסכמה", הפכה לכלי נפוץ להפעלת כוח ושליטה, במיוחד כלפי נשים ונכללת בסקר תחת הקטגוריה של "הפצת תמונה או סרטון אינטימי ללא אישור המצולם". הסקר מצביע כי טלגרם היא הפלטפורמה המובילה בהפצת תכנים מסוג זה.
הבדלים מגדריים מובהקים
הממצאים מדגישים פער מגדרי מדאיג בתחושת הביטחון ברשת: 65% מהנשים דיווחו כי הן נמנעות לעיתים קרובות מלפרסם את דעותיהן ברשתות החברתיות מחשש לתגובה אלימה או פוגענית. זאת בהשוואה ל-34% בלבד מהגברים שהביעו חשש דומה - פער של כמעט פי שניים.
תופעה זו משתקפת גם בהעדפות המשתמשים: 59% מהנשים הביעו העדפה ברורה לשמירה על מוגנות ובטיחות ברשת על פני חופש הביטוי, לעומת 51% מהגברים. בפועל, הסקר מציג תמונה מטרידה שבה נשים נאלצות לצנזר את עצמן כדי להימנע מהתקפות מקוונות.
המלחמה העצימה את השיח האלים ברשתות
לא רק נשים מרגישות את המתח המתגבר ברשתות. 73% מהישראלים חשים כי רמת השיח האלים ברשתות עלתה בשנה החולפת, בהשוואה ל-53% בלבד בשנה הקודמת. המלחמה והמשבר הביטחוני העמיקו את הקיטוב החברתי, והשפעה זו הורגשה באופן חריף במיוחד בקרב נשים, כאשר 59% מהן סבורות שהמלחמה הגבירה מאוד את השיח האלים ברשתות, לעומת 45% מהגברים.
"בעוד הפלטפורמות הדיגיטליות מתחבאות לרוב מאחורי תנאי שימוש הפוטרים אותן מאחריות לתוכן שמשתמשים מעלים, התפיסה הרגולטורית המתחדשת עשויה להטיל עליהן אחריות גדולה יותר למניעת פגיעות מסוג זה," אומרת עו"ד פרידמן.
הסקר מצביע על השוני בין הפלטפורמות השונות: בעוד שפייסבוק מהווה את הזירה המרכזית לשיח אלים (עם חשיפה של 85% מהמשתמשים), טלגרם בולטת כפלטפורמה המובילה בהפצת תכנים פוגעניים במיוחד, כמו הפצת תמונות אינטימיות ללא רשות - כך חוו 37% מהנפגעים. מעניין לציין כי בעוד שבפייסבוק נפוצים בעיקר שיח שנאה והסתה (58%), בטלגרם שולטים בעיקר תכנים ויזואליים קשים (42%) והפצת תכנים אינטימיים ללא אישור.
מנגנוני הדיווח אינם יעילים
אחד הממצאים המטרידים ביותר בסקר נוגע לחוסר האמון במנגנוני הדיווח של הפלטפורמות: 62% מהישראלים שאינם משתמשים במנגנוני דיווח טוענים שאין התייחסות רצינית לדיווחים, ו-32% פשוט אינם יודעים כיצד לדווח.
גם כאשר כן משתמשים במנגנוני הדיווח, התמונה אינה ורודה - 53% מהמדווחים העידו כי הדיווח לא עזר כלל או עזר במידה מועטה בלבד. חמור מכך, נתון זה נותר כמעט זהה לנתוני השנה הקודמת, מה שמעיד על כך שהפלטפורמות לא השתפרו בטיפול בתלונות משתמשים.
קריאה לרגולציה
תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שייכנס לתוקף באוגוסט 2025, צפוי להעניק סמכויות נרחבות יותר לרשות להגנת הפרטיות. "הרשות להגנת הפרטיות עוברת כעת שינוי משמעותי לקראת כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק, שמסמן נקודת מפנה באכיפה - עם סמכויות להטלת קנסות של מיליוני שקלים וכלי אכיפה שיעמידו את ישראל בשורה אחת עם רגולציות מתקדמות כמו ה-GDPR האירופאי", מציינת עו"ד פרידמן.
לפי הסקר, המגמה המדאיגה של עלייה בשיח אלים וירידה בתחושת הביטחון ברשת אינה צפויה להשתנות ללא התערבות רגולטורית משמעותית. ובינתיים, הנשים ברשת ממשיכות לשלם את המחיר.
"נשים שנפגעות ברשת צריכות לדעת שיש להן כתובת ברורה - הן באמצעות הרשות להגנת הפרטיות והן דרך אכיפה פלילית במקרים המתאימים. אנחנו מקווים לראות שינוי משמעותי באקלים הרגולטורי שיוביל להגברת האמון במערכת ויצירת הרתעה אמיתית שתשיב לנשים את תחושת הביטחון במרחב הדיגיטלי," מסכמת פרידמן.