וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פרשת וארא: הכלל הכי חשוב אצל יזמים - להיות בכאן ועכשיו

יואל חשין, טור אורח

19.1.2023 / 12:28

מה צריך לעשות כדי להצליח? פרשת וארא מלמדת על אותנו להיות קשובים לעצמנו, להתעלם מרעשי רקע ולהימנע מדרך המרמור והטינוף. יואל חשין, יו"ר קרן ההשקעות 2B, מנתח את פרשת השבוע מנקודת מבט יזמית

פרשת וארא. ציור - שי אזולאי,
פרשת וארא/ציור - שי אזולאי

לפרשות השבוע הקודמות

מהו הקריטריון החשוב ביותר בבחירה של יזם? בשבילי, יזם טוב הוא יזם הנמצא במדרגה רוחנית גבוהה.

שלא תתבלבלו. אני לא מתכוון לטיפוס חביב שאנטי באנטי שמטיף על אהבה ושלום. אני מתכוון לטיפוס אחר לגמרי שעל אודותיו ניתן ללמוד משני הפסוקים הראשונים של פרשת וארא. אלה שני פסוקים שמסכמים את תמצית הרוחניות משחר ההיסטוריה ועד היום:

וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־משֶׁ֑ה וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אֲנִ֥י יהוה: וָֽאֵרָ֗א אֶל־אַבְרָהָ֛ם אֶל־יִצְחָ֥ק וְאֶל־יַֽעֲקֹ֖ב בְּאֵ֣ל שַׁדָּ֑י וּשְׁמִ֣י יהוה לֹ֥א נוֹדַ֖עְתִּי לָהֶֽם:

למה בוחר אלוהים להיוודע למשה בשם זה דווקא עכשיו, רגע לפני מכות מצרים ויציאת בני ישראל מעבדות לחירות? לדעתי התשובה קשורה במשמעות השם ובכוח שהוא טומן בחובו.

מבודהה ועד הרב קוק

קצרה היריעה מלתת תשובה לשאלה מיהו אלוהי התנ"ך. ובכל זאת, לא צריך להיות גאון בתורה כדי לדעת שמדובר בישות שזוכה ליחס של הערצה, סגידה והתבטלות. מהתנ"ך ועד סידור התפילה של ימינו, אלוהים נמצא במעמד נשגב: מי כמוך באלים, מי כמוך נאדר בקודש. אני נרתע מהערצה כה מוחלטת של אנשים, והשילוב של הסגידה הזו המשולבת בהאנשה של אלוהים תמיד הביך אותי, עד כדי כך שפיתחתי לעיתים סלידה מהטקסטים בארון הספרים היהודי.

בכל אופן, היה זה באחת ממדיטציות ההליכה שהעניין הכה בי. בעוד אני נאבק עם עצמי לעצור את המחשבות, להיות בכאן ובעכשיו, להיות בהווה, עלתה בי המחשבה שהווה, הווייה, התהוות, "יהוה", ומילים נוספות מאותן המשפחה, הן מילים כמעט זהות, עם מצלול דומה ושורש משותף. הבנתי שכל ההערצה, הסגידה, התשוקה להתקרב ולחוות את אלוהים, להיוודע ל"יהוה", אינה אלא ביטוי לתשוקה הרוחנית לחיות בהווה. ההווייה האלוהית היא התגלמות כל הזמנים כולם - היה, הווה ויהיה. כלומר, אלוהים הוא על זמני. הוא גילום של הנצח או חוויה של צלילות ועירנות שלא עוברים בה מחשבות או תחושות פרט לחוויית הנוכחות בזמן הווה.

ובאמת, משחר ההיסטוריה ועד ימינו, כל המורים הרוחניים במזרח ובמערב מלמדים את אותו העניין. מהבודהה, קרישנמורטי, או סדגורו במזרח, דרך הרב קוק, הרמב"ן, והסבא רבא של הסבא שלי, רבי שניאור זלמן מליאדי. כולם כאחד קוראים לנו לחיות בכאן ובעכשיו, להתחבר לרגע הזה. זה מה שעומד בבסיסן של אפליקציות כמו Headspace ,Buddhify ואינספור אחרות. בין אם אנחנו מגיעים לשם דרך מדיטציה, יוגה, מיינדפולנס, טאי צ'י, ביו פידבק או קיום מצוות, כל התרגילים אחד הם: לשחרר את השעבוד שלנו לדפוסים המוכרים, להסחות הדעת, ולמחשבות הטורדניות. ובמקומן להתמסר לרגע הזה.

ההבנה שהשם "יהוה", מסמל את הכמיהה הרוחנית הגבוהה ביותר של האדם לחיות בהווה, חוללה בי שינוי עמוק. היא אפשרה לי לחיות בשלום עם הטקסטים בארון הספרים היהודי, במובן זה שכאשר נפגשתי בטקסט עם השם המפורש, פרשתי אותו במונחים של זמן הווה, והערצת כוחו של ההווה. היא זו שמוסיפה משמעות לשם הקרן ההשקעות שהקמתי (2B) ושעוזרת לי לזקק את הקריטריון שאני מחפש לראות בכל יזם ובכל מיזם שאני משקיע בו.

sheen-shitof

תוצאות מהיום ה-1

הפיתוח המהפכני לטיפולי אנטי אייג'ינג בבית - כעת במבצע מיוחד

בשיתוף נומייר פלוס
מנהל עם עובדים במקום עבודה. ShutterStock
בלי לטנף, בלי להתמרמר - זו הדרך להצלחה/ShutterStock

וזה מה שאני בוחן ביזמים

עד כמה התשוקה שלהם לחיות בהווה נוכחת בהם ובמיזם שהם הקימו. אילו ביטויים יש לתשוקה הזו? למשל, יזמים שסולדים מלדבר סרה באנשים, שאינם מתקרבנים או מסתתרים מאחורי תירוצים, שהסטוריטלינג שלהם נקי מרעשים, או בקיצור כל אלו הבורחים מחיים של קטנוניות משעבדת וכמהים לחיים של יצירה משחררת. אלו היזמים שזוכים לחוות רגעים של צלילות ומיקוד. ברור להם איפה הם נמצאים ואיך הגיעו לכאן ומה צריך לקרות עכשיו כדי שהעתיד שהם מדמיינים יתממש.

הוכחה חיה ובועטת לכך שלרוחניות אמיתית אין קשר לחיבוק עצים ושירי אהבה היא ראובן אביטל, איש יקר בן 76 ושותף לעשייה שלי. אתם לא תשמעו את ראובן מברבר על רוחניות, והוא מתעקש שהרוחניות היא ממנו והלאה. ועם זאת הוא אחד האנשים הכי רוחניים שזכיתי להכיר. הוא מחובר לעצמו, יש בו פרקטיקה עניינית וחפה מרעשים, מאג'נדות סמויות, מחנופה או מרצון להרשים. בכל רגע נתון הוא חי כל כולו בהווה ובאתגר המשחר לפתחו, ורק בו.

זה גם מה שאני בוחן לא רק ביזמים אלא גם במיזמים עצמם. עד כמה היוזמה עצמה מסייעת לאנושות לצאת מעבדות לחירות, לחיות חיים מלאים יותר ובעלי משמעות גדולה יותר, חיים בריאים יותר, כאלה המפחיתים את הסבל בעולם ומאפשרים בו יותר זרימה והתהוות. זוהי השליחות של האימקפט, של הקפיטליזם הקשוב. זו החשיבות של הגדרת ייעוד בעסקים שאינו מתמצה במיקסום רווחים.

מי יתן והמוזה והרוחניות ישרו על מיזמי אומת הסטרטאפ, והיזמים הפועלים בה.

יואל חשין הוא יו"ר קרן ההשקעות 2B.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully