וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הצעת החוק של בועז ביסמוט פורקת את התקשורת מנשקה החזק ביותר

רוני הרש

עודכן לאחרונה: 25.1.2023 / 12:54

מה משותף ל"שקרן בן שקרן", טיול חברי בפוסיקט והקלטות ניר חפץ? מסתבר שהרבה, אבל כשפוליטיקאים חסרי ניסיון משתמשים בפרטיות כהצדקה לחיסול חופש המידע, בקרוב מאוד כבר לא נוכל לדעת

בווידאו: יאיר לפיד ודויד גרוסמן בהפגנה בתל אביב/צילום: אבי רוקח, דני שכטמן, Satview

חבר הכנסת החדש בועז ביסמוט (ליכוד) הגיש לא מזמן את הצעת החוק הראשונה שלו. מצופה היה מאיש תקשורת ותיק ומנוסה, שערך את "ישראל היום" וישב בפאנל של "אולפן שישי" שיכיר ויבין מקרוב את בעיותיה של מדינת ישראל ואולי גם יבוא עם פתרונות כאלה ואחרים לשינוי המצב. אך לא, חבר הכנסת ביסמוט החליט שהצעת החוק הראשונה שלו תאסור פרסום בציבור של הקלטה שכוללת "מידע רגיש" לפי הגדרתו בחוק הגנת הפרטיות.

רק כדי לסבר את האוזן, מידע רגיש, לפי החוק, כולל "נתונים על אישיותו של אדם... דעותיו ואמונתו". כלומר, כל דעה של אדם שהוקלטה בשיחה, אסורה בפרסום. בהצעתו, תיקון להצעת חוק הגנת הפרטיות התשמ"א־1981 שהוגש לשולחן הכנסת לפני כשבועיים, מבקש ביסמוט כי תחת ההגדרה מהי פגיעה בפרטיות, ייכלל גם אקט של פרסום הקלטה של אדם שלא בהסכמתו, ואשר כוללת מידע רגיש אודותיו.

בדברי ההסבר לחוק נכתב: "'חוק הגנת הפרטיות התשמ"א - 1981' קובע סעיף 2 לחוק מהי פגיעה בפרטיות. לפי הסעיף, פגיעה בפרטיות כוללת מגוון רחב של מעשים שביניהם: בילוש, האזנה אסורה על פי חוק, צילום אדם ברשות היחיד, פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שהפרסום עלול להשפילו, הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין או בהסכם, פרסומים הנוגעים לצנעת חייו האישיים של אדם ושימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם שלא למטרה שלשמה נמסרה. סעיף 4 לחוק קובע כי פגיעה בפרטיות מהווה עוולה אזרחית, וסעיף 5 קובע כי חלק מן המעשים המהווים פגיעה בפרטיות מהווים גם עבירה פלילית".

מה שלא רוצים שתדעו - באמת לא תדעו

קחו לכם דקה להבין איזה נשק דרמטי יילקח כעת מכלי התקשורת. חשבו כמה הקלטות משמעותיות פורסמו לאחרונה בכלי התקשורת ותבינו עד כמה זה בעייתי - מה"שקרן בן שקרן" שאמר סמוטריץ' על נתניהו בזמן מערכת הבחירות האחרונה וחולל סערה וסיקור בכל אמצעי התקשורת, דרך הקלטת יאיר נתניהו בביקורו ב"פוסיקט", ואיך אפשר לשכוח את הצרחות של שרה על עובדת הניקיון בבית ראש הממשלה.

ההקלטות הללו הם האמת המזוקקת של אותם האנשים, נטו, בלי המעטפת של יח"צנים, דוברים ושלל אנשי הצוות שמקיפים אותם ומסייעים להם לצלוח כל ראיון וכל שאלה ללא בעיה. כשאותם אנשים באים לכלי התקשורת כדי להתראיין הם כבר יודעים מה לענות עוד לפני שהשאלה נשאלה. לכן, כל כך חשוב שהכלי הזה, שובר השוויון הזה - יישאר.

למען הסר ספק, אם עצם ההקלטה היא עבירה, מקום הפרסום הוא פלטפורמה בלבד, כך שאין הבדל בין גופי תקשורת וחדשות לבין הקלטות שיתפרסמו בפייסבוק, טיקטוק או כל פלטפורמה אחרת. היום זה העיתונות - מחר זה אתם.

צנזורה ככלי שרת בידי הפוליטיקה

הקלטות לא נועדו רק כדי לדעת מה הפוליטיקאים חושבים באמת. עד כה, אזרחים ועיתונאים השתמשו בהקלטות ככלי שמסייע להם להילחם בעוולות השונות שנקרות בדרכם. חשבו על תכניתה של אדווה דדון "הנוכלים", ללא מצלמה נסתרת - אין ערך לתכנית, ומה לגבי הקלטות שונות ששודרו בתכנית "עובדה"? או "המקור"? "יצאת צדיק"? תכניות הללו יאבדו לחלוטין את הערך שלהן אם מעכשיו הן יצטרכו לבקש אישור לכל הקלטה.

צריך להבין, כיום הקלטת שיחות בישראל היא חוקית. כל אדם שהקליט שיחת טלפון או פגישה שבה הוא נוכח כאחד הצדדים בשיחה - מבצע פעולה חוקית, כלומר מותר להקליט אדם גם ללא ידיעתו. פרסום הקלטה על ידי אדם שלא היה נוכח בשיחה - נחשבת להאזנת סתר.

כרגע הצעת החוק של ביסמוט מנוסחת בשורה אחת בלבד, כללית מאוד ולא מסבירה באילו מקרים של הפרת פרטיות מדובר. בתיקון שלו לחוק, הוא מבקש להוסיף להגדרת ה"פגיעה בפרטיות" גם מעשה של פרסום הקלטה של אדם ברבים הנוגעת למידע רגיש כהגדרתו בפרק ב' לחוק, ושלא בהסכמת האדם. בהתאם, הוא מציע לקבוע כי עצם ההקלטה של אדם ללא הסכמתו תהווה עוולה אזרחית ועבירה פלילית.

בהעברת חוק כזה, אזרח לא יוכל יותר להקליט מבצע עוולה ולבוא עם ההקלטה למשטרה או לתקשורת כדי שיתחילו לבדוק ולחקור. חשבו כמה גננות מתעללות נתפסו בשנים האחרונות בזכות החשד של הורים שלקחו את העניינים לידיים? יש עוד ועוד דוגמאות, לא בכולן התקשורת תתעניין אך המשטרה - דווקא כן. וזה נלקח מאיתנו.

בימים שבהם מנסים לערער את מעמדה של התקשורת, לחסל את תאגיד השידור הציבורי, ולהאשימם ברדיפה כזו או אחרת, ההקלטות הללו מביאות את האמת המזוקקת, זו שלא ניתן לזייף במשפטים קליטים, סלוגנים והיצמדות לדפי מסרים. פה אנחנו מקבלים את האמת, ואת זה רוצים לקחת מאיתנו. למה? על מי מנסים להגן כאן?

בנוסף, כשהאמון במשטרה יורד וסמכות בתי המשפט בסכנה, אזרחים רבים פונים לתקשורת כדי להעלות על סדר היום עוולות כאלה ואחרות. כלי התקשורת, במקרים רבים, גם נותנים מענה ומפרסמים סיפורים שמגיעים אליהם "מהשטח" כדי לשנות את המציאות. כמה פעמים נחשפתם לסיפור שכלל בתוכו הקלטות של וידאו או קול? הקלטות כאלו תורמות לאמינות הדיווחים בתקשורת ומהוות מרכיב חשוב בהעברת מידע לציבור.

לכן, לא רק התקשורת צריכה לעמוד על הרגליים האחוריות ולהתנגד להצעת החוק הזו אלא גם האזרח הפשוט שחשוב לו לרדת לחקר האמת. אם גם הכלי זה יילקח ממנו, מה יישאר לו?


רוני הרש הוא יועץ תקשורת ומשברים "הרש תקשורת ואסטרטגיה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully