במשך כמעט 24 שעות, מדינה שלמה המתינה לנאומו של ראש הממשלה. במהלך הזמן הזה רגשות רבים של זעם, בלבול, כאב ותסכול השתוללו בכל חלקי העם, וכל שעה של המתנה לנאום, רק החריפה את המשבר והעצימה אותו.
כשהגיע לבסוף הנאום המיוחל, נתניהו טען שצר לו על הפילוג בעם ועל כן הוא לוקח עמדה אחראית ומשהה את החקיקה בנושא ההפיכה המשטרית. יחד עם זאת, מסרים מרגיעים של אחדות ותקווה, להם ציפו אזרחי ישראל, מיאנו להגיע.
האירוע הזה הוא דוגמא לכוחה של תקשורת פנים ארגונית, ומה קורה בארגון שבו התקשורת מאחרת להגיע. מעניין ללמוד מהנאום של ראש הממשלה ולהשליך ממנו כיצד אנחנו כמנהלים של ארגונים צריכים לנהוג בזמן משבר.
עשה ואל תעשה גרסת ביבי
עם יציאתה של הכנסת לפגרה, השהיית החקיקה וההבטחה לניסיונות הידברות, ניתן לצפות שהמחאה הפעילה תדעך לפחות לחודש הקרוב. הקרבות שניטשו בתוך הארגונים בין עובדים שיוצאים להפגין בימי עבודה לבין אלה שבעד הרפורמה, יהיו פחות פומביים, והטאבו הפוליטי שחצה גבולות ונכנס גם בשיח הארגוני ילך וישקוט, לבינתיים. זה הזמן שלנו כמנהלים ומנהיגי חברות לייצר תקשורת פנים ארגונית מחברת ומחזקת.
כעת בואו נצלול למסרים בנאומו של ראש הממשלה ונלמד מהם כיצד להעביר מסרים בונים ומחברים על מנת לחזק את החוסן והמחוברות הארגונית באמצעות תקשורת פנים ארגונית אפקטיבית, וגם מה לא לעשות.
1. שימוש במסרים של 'אנחנו והם' מייצר מחנות
בנאומו חזר ראש הממשלה על המסרים 'אנחנו צודקים', 'הדרך שלנו היא הדרך הנכונה'. במסרים פנים-ארגוניים יש לדבר על הצדדים השונים אם ישנם אבל לא לנקוט באף אחד מהם. כהנהגה, אנחנו צריכים לזכור שכל הדעות בארגון שלנו לגיטימיות כל עוד הן לא פוגעניות כלפי אחרים. הדגישו את המרכיבים המחברים בין חלקי הארגון, את החזון המשותף ואת הדרך שצברתם יחד.
אם בחרתם לשבח את העובדים שלכם ולציין את הגאווה שלכם בהתנהלות עד כה, עשו זאת בהתייחס לכולם, גם אם לא כל העובדים פעלו על פי הציפיה שלכם. אפשר לציין למשל את האיפוק שנקטו, או את הבעת עמדתם של כלל הצדדים בצורה מכבדת, על רוח הקהילה שנוצרה ועוד.
2. בהירות במסר ושקיפות ביחס לפעולות מייצרות אמון בהנהגה
בכל העברת מסר, כדאי למנות את העקרונות המנחים לבחירת הפעולות האסטרטגיות בארגון. מה התכנון קדימה, הלכה למעשה, מהן הפעולות האופרטיביות של הארגון על מנת לעמוד בתוכנית הפעולה שעליה הכרזתם.
למשל במידה והארגון נאלץ להדק חגורות בימים אלה, כדאי ראשית לספר זאת לעובדים וגם להסביר מדוע. פעולות ארגוניות שאינן מתוקשרות מייצרות נרטיב ארגוני שההנהלה לא מנהלת אותו ולכן עשוי להיות מלא במסרים שאינם מיטיבים עם הארגון. לעומת זאת, העברת מסר פשוט וישיר שמסביר את המצב ואת הפתרונות המוצעים על ידי ההנהלה, מייצרים תקשורת אחראית ומרגיעה. על מנת לייצר אמון מלא יש לספר על הפעולות שיינקטו בשביל לתמוך בתכנית המוצעת. למשל בתהליך התייעלות ההנהלה יכולה לספר על דחייה של פעולות רווחה או צמצום משכורות באופן גורף לכל העובדים על מנת לשמר את כלל העובדים בארגון.
3. הימנעו מרמיזות שמבלבלים את המסר
למשל המשפט של ראש הממשלה: "אני גאה בכם, הגעתם בצורה לא ממומנת לא מאורגנת ולא בדחיפה תקשורתית" היא עוקצנית, מלבה את המחנות בקרב הצדדים ומבהירה את נטיית ליבו של הדובר. לכם, מנהלים, אין את הפריבילגיה לפלג את הצוותים שלכם. שימרו על מסרים ישירים ובהירים.
זכרו שכמנהיגים אתם מנהיגים של כלל העובדים בארגון שלכם ואתם אחראיים על טובת כולם. בהצלחה ביישום!
איה לחמי היא מנכ"לית AL Consultants