וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

חלוציות כחול לבן: החינוך הטכנולוגי חוגג עצמאות

לכבוד יום העצמאות, שנחגג השנה בסימן חלוציות, ארבעה מומחים לחינוך וטכנולוגיה מסבירים כיצד שינתה הטכנולוגיה, ובפרט הבינה המלאכותית, את תחום החינוך, ומה צפוי לנו בהמשך

האם הלימודים מרחוק יהפכו לסטנדרט?. Pexels.com
האם הלימודים מרחוק יהפכו לסטנדרט?/Pexels.com

כשחושבים על חינוך, רובנו עוד זוכרים את המחברות והספרים, הלוח והגיר איתם למדנו בבית הספר. אך עולם החינוך מזמן שינה את פניו, ובמיוחד מאז הקורונה, שם המשחק היום הוא טכנולוגיה. על פי התחזיות, שוק ה-Ed-Tech העולמי צפוי לגלגל 320 מיליארד דולר עד 2029 ושילוב טכנולוגיות למידה הפך למילה האחרונה בכל מערכות החינוך המובילות בעולם.

קמפוס וירטואלי והשקעה במורים

גם במדינה הקטנה במזרח התיכון לא נשארים מאחור, ואפילו מובילים את ההתפתחויות בתחום. אחת הדוגמאות הבולטות לכך הוא המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח) - מלכ"ר שהוקם ב-1971, ופועל מאז ועד היום ללא מטרות רווח כחלוץ הלמידה באמצעות הטכנולוגיה בישראל. הייעוד שלו זה קידום מערכת החינוך באמצעות תוכן, פדגוגיה וטכנולוגיה, תוך התאמה לכל חלקי החברה הישראלית.

לאורך השנים, וביתר שאת מאז הקורונה, הלמידה הדיגיטלית הועלתה על נס, ולספרים של מטח התווספו עזרים דיגיטליים רבים שסייעו במעבר למערכות סביבת למידה היברידיות ודיגיטליות.

לדברי מנכ"ל מטח, יוסי בידץ: "אנו פועלים לאור ערכים פדגוגיים של המורה המנחה, התלמיד העצמאי, ושוויון הזדמנויות למידה. מיומנויות התלמיד והבוגר בעידן זה מחייבות את המורה לא רק למעביר ידע, אלא גם לכוון ולהנחות את התלמיד בתהליך הלמידה, בין אם באופן עצמאי או בקבוצה, תוך התמודדות עם אתגרי האוריינות בכלל והדיגיטלית בפרט".

בידץ ממשיך: "האסטרטגיה שלנו מבוססת על למידה היברידית ועל השקעה במורים, ביחד עם משרד החינוך. הפרויקט הכי מעניין שלנו לצורך זה הוא הקמפוס הווירטואלי. דמיינו שבעוד כמה שנים, תלמידים יוכלו לבחור מקצועות שמעניינים אותם וללמוד אותם עם תלמידים ומורים שאינם מבית ספרם. היכולת של בית הספר לתת מענה מותאם אישית לצרכיהם תגדל משמעותית, וההשלכות של זה יהיו בשני מישורים עיקריים; הראשון הוא מענה למחסור במורים, שהולך ומחמיר. השני, והמשמעותי לא פחות, הוא צמצום פערים בחינוך. הקמפוס וירטואלי יאפשר לתלמידים ותלמידות מכל הארץ ללמוד גם מקצועות ומגמות שלא קיימים בבית הספר שלהם, ובכך ניתן יהיה להוביל בהדרגה לצמצום משמעותי יותר של פערים בחינוך, בין מגזרים, בין מרכז לפריפריה ועוד. מדובר בלא פחות ממהפכה, ובשורה לעתיד החינוך בישראל, שיקדם למידה שתהיה גם אחידה וגם מותאמת אישית".

לימודים אקדמיים בעידן ה-AI

גם באקדמיה הטכנולוגיה חוללה מהפכה, כפי שמעיד ד"ר איל רבין מהמרכז לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה באוניברסיטה הפתוחה.

לדברי ד"ר רבין, "בעידן בו הדיגיטציה הולכת וצוברת תאוצה, והופכת לחלק בלתי נפרד כמעט בכל היבט החיינו, גם האקדמיה כבר לא צריכה לעסוק בשאלה איך מונעים העתקות ואיך מונעים מהסטודנטים להשתמש בכלים כמו CHATGPT לכתיבת עבודות אקדמיות. במקום, היא צריכה לשאול את עצמה מהן המיומנויות הנדרשות מסטודנטים, עובדים ואנשים בכלל בעידן הבינה המלאכותית. מתוך השאלה הזו, צריכה להיגזר שאלת ההוראה - מה מלמדים ואיך מעריכים את התלמיד".

"צריך לזכור של-AI כיום אין תובנה, אלא רק יכולת חיקוי מרשימה מאוד", ממשיך רבין. "לכן, עלינו ללמוד מה לשאול את הבינה המלאכותית, מה עושים עם התוצרים, ואיך משתמשים בהם בצורה נכונה.
למעשה אין כמעט הבדל בין בינה מלאכותית לבין אנציקלופדיה - בשני המקרים אנו פונים למקור ידע, ועלינו לדעת בכוחות עצמנו כיצד לעשות בו שימוש. כמובן שבתוך כך, לא מן הנמנע שחלק מהמקצועות הקיימים היום ייעלמו, אחרים ישתנו, והתפקיד שלנו כאנשי אקדמיה הוא לגלות אדפטציה - להבין מה המיומנויות הנדרשות בעולם, כיום ובעתיד, וכיצד לפתח אותן".

לעמדה זו בדבר השפעתה של הטכנולוגיה על צורת הלמידה שותף גם ד"ר אייל כץ, מרצה וחוקר בתחומי בינה מלאכותית וראייה ממוחשבת באפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב.
לדבריו, אמנם הטכנולוגיה עלתה לתודעה הציבורית בחודשים האחרונים אך היא קיימת מספר שנים ומשתפרת כל הזמן.

"אני לא מאמין שמחר בבוקר המכונות יחליפו את האנשים, אבל אני כן מאמין שמחר בבוקר אנשים שמשתמשים במכונות יחליפו אנשים שלא משתמשים במכונות", מסביר כץ. "כיום באקדמיה נדרשים כישורים נוספים מעבר להכרת התיאוריה או הבסיס המדעי. אנחנו מעודדים את הסטודנטים להשתמש בכלים של בינה מלאכותית במגוון תחומים בלימודים אך במקביל הם מצופים לפקוח עין ביקורתית ולא לקחת כל דבר שהמערכת מחזירה כמובן מאליו".

להערכת ד"ר כץ, בעתיד הקרוב נראה את תחום הבינה המלאכותית תופס תאוצה ומשתלב יותר ויותר במוסדות ההשכלה הגבוהה, בין אם על ידי מטלות להגשה שיכתבו על ידי בינה מלאכותית ויכללו פירוט אודות דרך ההגעה לפתרון, ובין אם באמצעות שיפור וכתיבה של קודים שיקדמו את הטכנולוגיות הקיימות: "אנו מחנכים אנשים שיצאו לתעשייה עם הכשרה מקצועית ברמה גבוהה ועם כישורים חיוניים נוספים שיעזרו להם להשתלב בשוק המשתנה. מי שלא יהיה מיומן בכל אלה פשוט יצבור פער ויישאר מאחור".

ד"ר ליאת לביא, ראשת התוכנית לתואר שני בתקשורת חזותית בבצלאל - האקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים, דווקא לא נשמעת מודאגת: "טכנולוגיות חדשות עוברות תהליך של הטמעה לתוך עולם האמנות. ברגע שטכנולוגיה מופיעה אנחנו רואים אותה מתפקדת בעיקר כ"גימיק", ולא פעם זה נעשה על ידי אנשי טכנולוגיה, ולא ע"י אמנים/ות. אחרי זמן מסויים, הטכנולוגיה מפסיקה להיות מעניינת כשלעצמה והופכת לאמצעי כמו כל אמצעי אמנותי אחר. זה קרה עם הצילום, עם הוידאו, וזה יקרה גם עם מחוללים שמבוססים על בינה מלאכותית".

לביא מוסיפה: "אנחנו רואים יותר ויותר מעצבים/ות שמשתלבים/ות במגזר ההייטק. יש ביקוש אדיר למעצבים/ות תוכן ו-UX/UI למשל. זה משפר את המצב הכלכלי של מעצבים/ות, וגם מייצר תחומי התמחות חדשים, כמו עיצוב מבוסס נתונים, עיצוב משחקים ועיצוב רספונסיבי. כאקדמיה אנחנו קשובים למגמות האלה ומפנימים אותן מהר. זה מתבטא לא רק בהכשרה לעבודה עם כלים טכנולוגיים, אלא גם בהכשרה לעבודה בסביבות של עבודת צוות ועבודה בצוותים רב תחומיים".

סיכום

מדינת ישראל ידועה בפיתוחים טכנולוגיים מהמובילים בעולם, ונראה שגם בתחום הטכנולוגיה החינוכית אנחנו לא נשארים מאחור. השנה, מציינים ברחבי המדינה 75 שנות עצמאות בסימן חלוציות. מי שרוצה ללמוד על חלוציות במאה ה-21 צריך רק להעיף מבט על הפיתוחים הישראלים שצצים בקצב מסחרר ומשנים את פני החברה, בישראל ומחוצה לה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully