עכשיו זה כבר ברור לכולם, מימין ומשמאל: ערוץ 14 הוא ערוץ מסית, מקטב, מלבה שנאה וחותר תחת עקרונות הדמוקרטיה של המדינה. זה לא רק בגלל האמירה המזעזעת האחרונה, שחותרת תחת שלטון החוק ומכשירה רוצחים לקחת את החוק לידיים - אלא כל סרטי התעמולה הקשים היוצאים נגד אוכלוסיות שלמות, ונראים כאילו לקוחים מפינות אפלות מאוד בהיסטוריה.
כל אלה גרמו לרבים להבין שמחאה כלכלית היא צעד קריטי בשלב זה של ההתנגדות. שטראוס היתה הראשונה מבין מפרסמי הערוץ לקחת אחריות כששיגרה אתמול מכתב בהול לסמנכ"ל הסחר של הערוץ בדרישה למשוך את כל פרסומי החברה מהערוץ לאלתר.
למכתב צורפה אמנת האתיקה של שטראוס, מסמך משפטי עליו נדרשים לחתום כל ספקי החברה, בו מודגש בבירור כי "שטראוס רואה עצמה מחויבת למדיניות של ציות לחוק וקיום סטנדרט גבוה בניהול ובהתנהגות עסקית".
בהמשך המסמך מצוין: "הנני מודע לכך כי כספק של שטראוס אני בעל השפעה על תדמיתה של שטראוס, לקוחותיה וצרכניה, ולכן מצופה ממני להכיר אמנה זו וליישם אותה במהלך התנהלותי מול שטראוס, לציית להוראות החוק ולנהוג על פי המדיניות וכללי ההתנהגות של שטראוס בנושאים המפורטים במסמך זה. אני מבין כי אי-חתימה על מסמך זה, עשויה להוות עילה להפסקת ההתקשרות עם שטראוס."
חוסן ניהולי מתחיל במדיניות אתיקה
אין לראות בצעד הזה מהלך פוליטי אלא עמידה אחראית בכללי האתיקה של החברה, שנכתבו מבעוד מועד בדיוק בשביל זמנים כאלה, בהם האמת מעורפלת ונדרש עוגן חזק שיאפשר אחיזה במציאות. ברגע שיש מחויבות לאתיקה והכללים ברורים, גם הפרה של הכללים לא משתמעת לשתי פנים. אחריות תאגידית כוללת לא רק את קיומה של האמנה, אלא גם את המחוייבות לפעול על פיה, ואלה שני דברים שונים.
מכאן שמשיכת הפרסומים מערוץ 14, עם או בלי קשר לקריאה לשחרור רוצח ראש הממשלה יצחק רבין, הייתה צעד מתבקש ובלתי נמנע. נכון, ערוצי הטלויזיה האחרים אינם דוגמא ומופת לאתיקה עיתונאית ודברים מדוייקים והוגנים, אבל ערוץ 14 כבר מזמן חצה כל קו אדום ברמת ההתלהמות וההסתה, ובנקיטת עמדה חד משמעית לטובת השלטון, המורכב ברובו מפורעי חוק.
בעודי כותבת שורות אלה, התגלגל לידי מכתב נוסף, הפעם מחברת דלק מוטורס, אחת מיבואניות הרכב הגדולות בישראל, שמבטלת גם היא את חוזה הפרסום שלה עם ערוץ 14. מדובר בחברה עם תקציב פרסום של מיליוני שקלים בשנה.
בפוסט בפייסבוק שיתפה חברת הכנסת לשעבר זהבה גלאון את המכתב של דלק מוטורס והוסיפה: "חברות ומפרסמים חייבים להחרים את ערוץ התעמולה והשטנה הכהניסטי. הזוועה שיצאה מהג'ורה של ארי שמאי על שחרור יגאל אמיר, היא אמנם שיא ההשפרצה של הזוועה, אך לזה מיועד הערוץ. להטריל, להסית ולנרמל את הטירוף, ולשרת את האינטרסים של ביבי."
בהמשך היום, גם חברת אבן קיסר הסירה את חסותה מהערוץ. מהחברה נמסר כי "אבן קיסר מכבדת את כלל לקוחותיה ללא הבדל דת, גזע, מין או דעה ולפי שיקוליה מפרסמת את מוצריה במגוון כלי תקשורת ומדיות הפונים לציבור הישראלי. בשלב זה, לאור האמירות בעניין שחרור רוצחו של רוה"מ יצחק רבין ז"ל, ששודרו בערוץ, החברה עצרה את הפרסום בערוץ 14 וכעת בוחנת צעדיה."
כל מותג שממשיך לפרסם בערוץ, המאפשר קריאה לשחרור רוצח רבין ואף מוחא לה כפיים, לא תוכל להתהדר אפילו בגרם של אחריות תאגידית. אפילו לא קמצוץ.
כעת, בתוך גל המחאה הגובר, צרכנים רבים קוראים לרמי לוי, בנק הפועלים, מזגני טורנדו ויתר המפרסמים בערוץ האנטי-דמוקרטי למשגר גם הם מכתבים לערוץ, ולמשוך גם הם את פרסומיהם מהערוץ.
לא מדובר באיום סרק - מדינת ישראל נמצאת במשבר עמוק על עצם קיומה. בימים שכאלו אי אפשר לנהל "עסקים כרגיל" ולפעול במימון מי שחותרים תחת עצם הקיום במדינה ותחת עצם הדמוקרטיה שלנו. תגובת המותגים ללחצים תעיד באופן חד משמעי ונחרץ באיזה צד של ההיסטוריה הם רוצים להיזכר: זה שתמך בפירוד ובפילוג, או זה שעצר אותו?