וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

האם יצירתיות, חדשנות, וחשיבה מחוץ לקופסא יוציאו את ישראל מהמשבר?

אביב אנתבי

עודכן לאחרונה: 6.11.2023 / 16:36

השבת השחורה ב-7 באוקטובר הביאה אותנו לשלם מחיר בלתי נתפס, שמעבר לצער והכאב גרם למשברים ביטחוניים, ממשלתיים, תעשייתיים, חקלאיים, כלכליים והרשימה עוד ארוכה. האם דווקא מהמצב הקיים נקום חזקים יותר?

ההיסטוריה וגם המדע מוכיחים שיכול מאוד להיות שכן. ומה קרה לאחד הענפים הכי משמעותיים במשק הישראלי לאחר המלחמה האחרונה שישראל ניהלה, לפני "חרבות ברזל"?

בתקופות של משבר ואתגר, כשהמציאות המוכרת מתערערת ומפנה את מקומה לחוסר ודאות, נוצרת קרקע פורייה ליצירתיות וחדשנות. על אף זאת, מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מצביעים על כך שדווקא ברגעים אלו, כאשר הצורך להתמודד עם אתגרים חדשים הוא הכרחי, ישנה הזדמנות לפריחה של רעיונות חדשים ופתרונות יצירתיים.

גם ההיסטוריה מוכיחה זאת. לדוגמה, ההתמקצעות של ההולנדים בסכרים היא תוצאה של מאבק מתמשך ומורכב בפני איומי הצפה, וההתמקצעות של ישראל בתחומי הסייבר, המודיעין והתפלת מים היא תגובה לאתגרים גיאופוליטיים וסביבתיים מורכבים.

כאשר אומות וחברות נתקלות באתגרים ומשברים, הן יכולות לצאת מהם חזקות ומוצלחות יותר, בתנאי שיש להן את היכולת להפוך את המשבר לזרז לחדשנות. גם האמריקאים, הפכו לאומה החזקה בעולם, מספר שנים אחרי המתקפה על פרל הארבור.

יש לכך גם גיבוי מדעי. מחקר שהתפרסם לפני מספר שנים בכתב העת "Frontiers in Psychology", אשר חקר את השפעתם של משברים על יצירתיות, מציע נקודת מבט חדשה על האופן שבו אנשים וארגונים יכולים להפוך אתגרים להזדמנויות יצירתיות. על פי המחקר, זמנים של משבר מציעים סיטואציה שבה המציאות הקיימת אינה יכולה להמשיך כרגיל, וכתוצאה מכך נדרשת חשיבה מחוץ לקופסה כדי למצוא פתרונות חדשים ויצירתיים. המחקר מדגיש שלושה גורמים מרכזיים שמשפיעים על היכולת להגיב באופן יצירתי למשברים:

התמודדות עם אי-ודאות

משברים כמו מגפות, קטסטרופות טבע או משברים כלכליים מביאים איתם רמות גבוהות של אי-ודאות. היכולת להתמודד עם אי-ודאות זו ולהמשיך לפעול בסביבה שאינה יציבה היא מרכיב חשוב בפיתוח יצירתיות. כאשר התשובות המוכרות והבטוחות אינן זמינות, אנשים נאלצים לחפש פתרונות חדשים ולא טריוויאליים.

ביטחון יצירתי

האמונה ביכולת האישית לחשוב ולפעול באופן יצירתי משחקת תפקיד קריטי בקידום פעולה יצירתית. כאשר אנשים מאמינים ביכולות היצירתיות שלהם, הם יותר נכונים לקחת סיכונים ולנסות דברים חדשים, גם אם יש סיכוי לכישלון.

הנכונות לקחת סיכונים ולהתמודד עם האפשרות של כישלון היא חלק בלתי נפרד מהתהליך היצירתי. במצבי משבר, כאשר הדרך המוכרת אינה פועלת, נדרשת נכונות לנסות גישות חדשות שעלולות להביא לתוצאות שלא ניתן היה לחזות אותן מראש.

סיכון יצירתי

בנוסף המחקר מספק תובנות על כיצד אנשים וארגונים יכולים להשתמש במשברים כזרז ליצירתיות וחדשנות, ומציע כיוונים לעתיד לתיאוריה ומחקר בתחום היצירתיות. הוא מצביע על חשיבות ההכשרה והפיתוח של יכולות אלו כחלק מההכנה למשברים עתידיים וכדרך להתמודדות עם אתגרים בלתי צפויים.

אך האמת היא שלא חייבים לנבור בספרי ההיסטוריה או במחקרים, אפשר להתבונן על מה שקרה להייטק הישראלי לאחר המלחמה האחרונה שניהלנו "צוק איתן". מסמך של מכון המחקר SNPI הראה כי ענף ההייטק חווה צמיחה אדירה בשנתיים שלאחר "צוק איתן" בכל המובנים: אקזיטים, מספר המועסקים, השקעות וכו'.

הצעה שאסור לפספס

תתחדשו לחג עם סדרת tami4edge וקבלו סחלב חגיגי מתנה

לכתבה המלאה

לסיכום

קרה לנו אסון נורא, הטבח הנפשע שביצע חמאס-דעא"ש ייחקק בדברי הימים של העם היהודי ומדינת ישראל. הדבר היחיד שנותר לנו בעורף לעשות כעת, לצד הערבות ההדדית בכל חלקי החברה הישראלית וההתגייסות המרשימה, הוא להיות יצירתיים יותר מאי פעם. אין הכוונה רק לפיתוח מוצר בהייטק או המצאה של תרופה חדשה.

עלינו לחשוב מחדש על החוזה בין המדינה לאזרחים, על האופן בו פועלים ובנויים מנגנוני המדינה, אילו פתרונות יכולים להבטיח שהפילוג הנורא שהיה פה בעם לא יחזור, וכיצד לאושש את הכלכלה הישראלית כאשר המלחמה תסתיים. חשוב לזכור כי יצירתיות היא הפתרון לא רק בטכנולוגיה, אלא בכל תחומי החיים.



אביב אנתבי הוא יו"ר קבוצת גאומטריקס ומיוזמי פרויקט "עוטף סטארט אפ" המאפשר מעטפת סיוע עבור חברות הייטק שניזוקו בעקבות המלחמה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully