סקר חדש של מחלקת המחקר ב-AllJobs בדק את השפעותיהן של טכנולוגיות AI על העובדים בישראל, הן בפן האישי והן בפן המקצועי וכיצד זה בא לידי ביטוי בשוק העבודה. בנוסף, נבדק האם לעובדים יש צורך לחשוש או להיפך לשמוח על היכולות לשיפור הפרודוקטיביות בעבודה בזמן קצר יותר. הסקר בוחן את רמת הידע בנושא בקרב העובדים בישראל, רמת השליטה והשימוש, ההשפעות על אופן העבודה לחיוב או לשלילה, רמת החדירה לשוק והרצון של העובדים להשתמש בכלים אלו באופן רחב יותר.
בסקר השתתפו 468 עובדות ועובדים מכלל האוכלוסייה בישראל, ביניהם: 41% נשים ו-59% גברים. הנשאלים בני 20 ומעלה, בהתפלגות גיאוגרפית הבאה; 15% מתל אביב וגוש דן, 20% מהמרכז, 17% מהצפון, 10% חיפה והקריות, 11% מירושלים והסביבה, 15% מהדרום ואילת ו-12% מהשרון והשומרון.
87% מכירים, אך רק 37% משתמשים, בעיקר צעירים
ללא ספק, צמד האותיות 'AI' או המילים 'בינה מלאכותית' הם הדבר החם בשנה האחרונה, כלים כדוגמת ChatGPT,Midjourney ו-Dell-E, מוכרים לרוב הציבור וחלק אף עושים בהם שימוש אישי או מקצועי וזהו קצה הקרחון. ואכן, מרבית ציבור העובדים שהשיב לסקר AllJobs בנושא ציין שהוא מכיר, ליתר דיוק 72% מהנשאלים ציינו כי שמעו על בינה מלאכותית בשנה האחרונה. 15% ציינו ששמעו על כך אבל לא כל כך הבינו ורק 13% ציינו שלא שמעו על כך בכלל.
מעבר להכרה של כלים אלו, בדקנו האם הנשאלים גם משתמשים או מתנסים בכלים אלו. מעל מחצית מהמשיבים לסקר (53%) ציינו שהם לא התנסו או משתמשים בכך. 9% ציינו שרק נכנסו להבין במה מדובר, 25% עושים שימוש קל ו-12% עושים שימוש תדיר וקבוע.
מתוך אלו שכן משתמשים (37%), אנו רואים שככל שהנשאלים צעירים יותר, כך שילוב כלי AI נפוץ יותר. את השימוש הרב ביותר אנו רואים שנעשה בסביבות גיל 18-30, שם העידו 42% כי עושים שימוש רב בכלי AI, ועוד 56% שעושים שימוש חלקי. זאת לעומת בני 51 ומעלה שרק 14% מהם מעידים על שימוש קבוע ו-47% על שימוש מועט.
ראוי לציין שבקרב המשתמשים בכלים אלו מעידים על שליטה בסיסית עד בינונית ולא מיומנות גבוה. 47% מעידים שהשליטה שלהם היא בסיסית, 37% רמה בינונית ו-17% ברמה מתקדמת ושליטה מלאה.
וכן השימוש הוא יותר אישי (58%) ופחות לעבודה. פחות משליש (27%) עושים זאת גם לעבודה וגם באופן אישי ורק 15% מהמשיבים לסקר ציינו שזה במסגרת העבודה.
ליאת בן תורה שושן, מנהלת תחום ניהול קריירה ב-AllJobs, ציינה כי "גם ב-2024 בינה מלאכותית היא מנוע שינוי משמעותי וחדשני המאפשר לחברות ועובדים לבצע ולקדם משימות בקלות וביעילות. יחד עם זאת, השנה האחרונה הייתה רצופת אתגרים חסרי תקדים. כפועל יוצא, ארגונים רבים מצאו את עצמם ממקדים משאבים בסוגיות דחופות אחרות, על חשבון אימוץ חידושים טכנולוגיים. בנוסף, הנתונים בסקר מציגים תמונה של פער בין-דורי בכל הנוגע לאימוץ ושימוש בכלי בינה מלאכותית, המשתקף לא רק בהבדלי גיל, אלא גם פערים במיומנויות ובגישות הנדרשות לשימוש יעיל בטכנולוגיות מתקדמות אלו. הדבר מדגיש את הצורך בתוכניות הכשרה שיכולו לצמצם את הפער ולהבטיח שכל העובדים יוכלו להנות מהיתרונות שמציעים כלי ה-AI".
21% עסקים משתמשים בכלי AI, מתוכם 93% מעידים על התייעלות בעבודה
ה'מהפכה' כפי שרבים קוראים לה בעולם, טרם חדרה לשוק התעסוקה הישראלי. למעשה, רק מעטים ממקומות העבודה והעובדים מיישמים זאת באופן קבוע עד חלקי. 21% מהמשיבים ציינו שמקום עבודתם מיישם שימוש בכלי AI; 6% בשימוש רב ו-15% בשימוש מועט. 28% ציינו שלא יודעים האם יש שימוש כזה במקום עבודתם ו-51% הנותרים ציינו שאין שימוש כלל.
אלו נתונים מעניינים, שכן מסך המשיבים (21%) שהעידו שהם משתמשים בכלים אלו במקום עבודתם, מרביתם (93%) ציינו שזה משפר את הפרודוקטיביות שלהם בעבודה באופן רב 58% או חלקי 35%. רק 7% ציינו שאין לזה השפעה כלל על התפוקה שלהם בעבודה. מכאן שהיינו צריכים לראות שימוש גובר יותר בכלי AI השונים עבור מסגרת העבודה ולא המסגרת האישית.
מעניין לראות כי, בחלוקה למקצועות התפיסה של שימוש בבינה מלאכותית משתנה בין תחום לתחום. התחומים שבהם אחוז העובדים הגבוה ביותר המאמינים שבינה מלאכותית רלוונטית לתפקידם הם כצפוי; אינטרנט ודיגיטל, גרפיקה ועיצוב, שיווק, פרסום ויחסי ציבור. לעומתם, 43% מהעובדים בתחום האדמיניסטרציה חושבים שבינה מלאכותית בכלל לא רלוונטית לתחום שלהם לעומת 14% בלבד שחושבים שהיא רלוונטית מאוד.
גם בתחום הכספים והכלכלה, 48% מהעובדים חושבים שבינה מלאכותית בכלל לא רלוונטית לתחום שלהם לעומת 13% בלבד שחושבים שהיא רלוונטית מאוד. בתחום החינוך וההוראה, 40% מהעובדים חושבים שבינה מלאכותית בכלל לא רלוונטית לתחום שלהם לעומת 19% שחושבים שהיא רלוונטית מאוד.
29% דרוש זמן רב ללמידה והתנסות, רק 8% מהמעסיקים דואג להעביר ידע לעובדים
בסקר נבדקו הקשיים והאתגרים שמונעים מהעובדים בישראל להשתמש באופן רחב יותר בכלי AI. נראה שהגורם המרכזי הוא חוסר היכולות לגבש הוראות מספיק מדויקות בשביל לקבל את התוצאות הרצויות, כפי שציינו 42% מהנשאלים. 35% העידו שהקושי הוא בקבלת תוצרים מספקים בעברית. 29% ציינו שזה דורש זמן רב להתנסות ולמידה ולא תמיד יש להם את האפשרות. 22% ציינו שעלויות גבוהות ומודלים מסחריים מגבילים.
בנוסף, בחנו כיצד עובדים מעדכנים את הידע שלהם בתחום. רק 8% ציינו שמקום עבודתם מספק יידע בנושא. 44% ציינו שהם עושים זאת דרך למידה עצמאית והתנסות עם הכלים. 31% נוספים ציינו שהם עושים זאת דרך קריאה של מאמרים, בלוגים או פרסומים שונים בנושא. 11% העידו שהם חולקים ידע ודיונים עם קולגות, 17% לוקחים קורסים וסדנאות ייעודיות ו-37% העידו שאינם עושים דבר בשביל ללמוד יותר ממה שהם יודעים כעת.
88% מאמינים בשינוי, משתמשים בקביעות אך לא סומכים בצורה עיוורת
רוב המשיבים לסקר - 88%, מאמינים ש-AI ישנו את שוק העבודה שאנו מכירים כיום. 50% מאמינים שזה ישנה את שוק התעסוקה ואף יחליף אנשים בתפקידים מסוימים, 38% מאמינים שזה רק ייעל תהליכים ושיטות עבודה אך לא מעבר. 12% חושבים שזאת גחמה שתעבור ולא תשפיע על שוק העבודה בעתיד. הדרך ליישום מלא עוד ארוכה ונובעת ממספר גורמים, ביניהם; 18% שציינו שאינם סומכים על המידע שמערכות אלו מציגות. 19% נוספים העידו שהם מתקשים טכנית עם הממשקים והחדרת המערכות לשימוש רחב, 35% הודו שהם מנסים להשתמש אך אינם מבינים עד הסוף כיצד הם יכולים למקסם את השימוש במערכות ו-20% הנותרים מאמינים שאלו כלים שאין בהם תרומה לעבודתם.
ליאת בן תורה שושן, מנהלת מחלקת קריירה ב-AllJobs: "אין ספק שכלי בינה מלאכותית עתידה לשנות את שוק התעסוקה באופן כללי ואת הדרך שבה אנו עובדים בפרט. חברות רבות לא משקיעות מספיק משאבים בהכשרת העובדים לעבודה בכלי AIמכיוון שעדיין קיימת בעיית אמינות ועוד לא הוגדרו גבולות הגזרה האתיים והרגולטוריים של השימוש בהן, הטמעה של טכנולוגיות AI חדשות מחייבת את החברות להתמודד עם משתנים חדשים שלרוב אינם מוכר להם ולעובדיהם, יחד עם זאת אנו רואים שעובדים רבים מבינים שמי שלא יאמץ את הטכנולוגיות עלול, בטווח הארוך, להיות לא רלוונטי לחברה בה הם עובדים".