כמעט שנה לתוך מלחמת חרבות ברזל, כבר ברור שהמלחמה פגעה קשות בהייטק הישראלי. אבל יש חברות שנפגעו קשה במיוחד, בעיקר סטרטאפים שמקום מושבם בצפון או בדרום ושנאלצו להתפנות או לשתק את פעילותם לזמן ממושך.
כזו היא חברת הפודטק בלו טרי (BlueTree), שפיתחה טכנולוגיה להוצאת סוכר ממשקאות טבעיים כמו מיצי פירות וחלב ושהחלה את דרכה ב-2020 בחממת פרש סטארט בקריית שמונה.
המלחמה תפסה את החברה אחרי שכבר חתמה על הסכם מסחרי עם לקוח ראשון - חברת פריניב, בעודה עומדת להתחיל ניסויים לבדיקת הטכנולוגיה גם על בירה ורגע לפני גיוס הון משמעותי. המשמעויות היו כבדות: המשקיעים ביקשו להשהות את השקעתם והחברה נאלצה להתפנות מקריית שמונה ולהשאיר מאחור את המעבדות שלה.
תחילה התארחה בלו טרי במעבדות ביקנעם, שאיפשרו לה להמשיך בניסויים. בתחילת פברואר התמקמה החברה בקצרין וכל פעילות הפיתוח עברה לשם, אלא שאז החל הירי גם על קצרין. "הבעיה היא ההגעה למשרדי החברה והיציאה מהם", אומר מנכ"ל בלו טרי, מיכאל גורדון. "במשרדים עצמם יש לנו ממ"ד ואנחנו בטוחים יחסית, אבל כל העובדים שלנו גרים באזור הצפון ובדרכם לעבודה הם נוסעים בצירים שעלולים להיות מסוכנים. לכן אנחנו עושים כל בוקר הערכת מצב אם אפשר להגיע לעבודה או לא. מדובר באנשים שרוצים להמשיך לחיות ולעבוד בצפון, על אף כל הקשיים. הם לא רוצים לעבור למרכז וראויים לכל ההערכה האפשרית על כך".
למרות האתגרים האדירים הצליחה החברה להמשיך בפעילותה באופן מרשים למדי. היא הצליחה לסיים את הניסויים אשר בדקו אם הטכנולוגיה שפיתחה יכולה להוציא את הסוכרים גם מבירה ולקבל אישור לכך שזה אכן עובד. באחרונה אף גייסה כ-2.2. מיליון דולר - סכום שעלה על היעד ההתחלתי.
"האמון שהביעו המשקיעים בחברה שפועלת תחת אש - הוא מרגש", אומר גורדון. "מדובר גם במשקיעים ישראלים וגם במשקיעים זרים שמבינים שהמוצר שלנו עובד. מחקרי טעימה שעשינו נתנו לנו ביטחון להמשיך לדהור קדימה".
בינתיים ממשיכה החברה להחזיק את משרדיה הנטושים בקריית שמונה מבלי לדעת אם תוכל לשוב אליהם אי פעם. "רשות המיסים פיצתה אותנו על רוב העלויות הנגזרות מהפינוי, אך חשוב להבין שעבור חברה שממשיכה לפתח, הקפאת פעילות למספר חודשים דורשת הסתכלות רחבה יותר מצד גופי ממשל כגון רשות החדשנות וכד'. החלק האופטימי שבי מאוד מקווה שנוכל לחזור מתישהו לקריית שמונה. החלק הריאלי שבי חושש שזה עלול להיות בלתי אפשרי".
החברה שאיבדה שניים מעובדיה ב-7.10
יו. בי. קיו מטריאלס (Materials UBQ) היא חברה שפיתחה תהליך שהופך פסולת ביתית (כולל שאריות מזון, קרטון, נייר ואף חיתולים מלוכלכים) לחומר דמוי פלסטיק ידידותי לסביבה. החומר הזה יכול להחליף את הפלסטיק המזהם בשורה של מוצרים, בהם שטיחונים, רכיבים לרכב, צינורות לענף הבנייה, אדניות, מגשים במסעדות, נעליים, פחי מיחזור ועוד. בין לקוחות החברה נמצאים מרצדס בנץ, פפסי ומקדונלד'ס.
מרכז המחקר והפיתוח של החברה יושב בצאלים ורבים מעובדיה הם תושבי הקיבוצים בעוטף עזה. ב-7 באוקטובר הייתה החברה כחודש לאחר גיוס מוצלח של 70 מיליון דולר ורגע לפני פתיחת מפעל ייצור בהולנד. המכה שחטפה החברה באותו יום נורא הייתה קטלנית: שניים מעובדי החברה נרצחו, אורי רוסו, המהנדס הראשי של המפעל ותושב כפר עזה, נרצח בעת שהיה בכיתת הכוננות של הקיבוץ, והדר רוזנפלד־ברדיצ'בסקי, גם היא תושבת כפר עזה ועובדת החברה, נרצחה יחד עם בן זוגה איתי. הם הצליחו להסתיר את התאומים שלהם בני עשרה חודשים, שנותרו בחיים.
במשך כשלושה שבועות איש לא יכול היה להתקרב למשרדי החברה בצאלים. המקום היה שטח צבאי סגור. אבל ברגע שהצבא איפשר את חזרתם למשרדים - העובדים, שרבים מהם פונו עם משפחותיהם למלונות ולבתי הארחה, החליטו שהם מגיעים לעבודה. "היה צורך גדול מצד העובדים לנסות לקיים חיי שגרה סבירים, ואנחנו התגייסנו לאפשר את זה", אומר מנכ"ל UBQ, ג'ק (טאטו) ביכיו.
לדבריו, המשקיעים בחו"ל נתנו גב לחברה, וגם עובדי מפעל הייצור בהולנד, שרבים מהם הגיעו לישראל לפני המלחמה לצורך הכשרה, הביעו הזדהות ותמיכה רבה. "עם כל הקשיים, חזרנו לעבוד במלוא המרץ", הוא אומר. "העובדים, שחלקם פונו למקומות כמו ים המלח או שפיים, מתארגנים על נסיעות משותפות ומגיעים לעבודה בצאלים. קשה לומר שחזרנו לשגרה. איזו מין שגרה זאת כשאנשים גרים בבתי מלון רחוק מהבית ומהקהילה, אלה לא חיים נורמליים. אבל אנחנו כמו משפחה, תומכים אחד בשני, וביחד עם הרוח של העובדים לרוץ קדימה - אנחנו מאמינים שנוכל לכל האתגרים".
המפעל שהפך לשטח צבאי סגור
חברת הקלינטק קינף ונצ'רס (Kenaf Ventures), הממוקמת בכפר עזה, חוותה משבר משמעותי בעקבות האירועים הקשים שהתרחשו ב-7 באוקטובר.
קינף ונצ'רס היא חברה העוסקת בפיתוח פתרונות ירוקים מבוססי צמח הקינף, בעל פוטנציאל משמעותי לספיחת פחמן דו-חמצני והחלפה של חומרי גלם מזהמים בתעשיות הפלסטיק הבנייה והבידוד.
רגע לפני ה-7 באוקטובר החברה עמדה בפני פריצת דרך משמעותית עם סיום פיילוט מוצלח והייתה עתידה לגייס סבב גיוס הון משמעותי בהשתתפות ובהובלה של קיבוץ כפר עזה.
האירועים הטרגיים גרמו נזק רב לתשתיות הקיבוץ ולהפסקת פעילות החברה למשך מספר חודשים. רבים מחברי הקיבוץ, בהם עובדים וחברים שהיו שותפים לפיתוח הפתרונות הירוקים, נפגעו באירועים.
"היינו מרוסקים, באבל, עברנו מהלוויה להלוויה", מספר מנכ"ל קינף ונצ'רס, אסף עופר. "איבדנו חברים ועמיתים לעבודה וכל האזור היה שטח צבאי סגור. לקח הרבה זמן עד שהצבא אישר לחזור למפעל. רק בסביבות אפריל-מאי התחלנו לחזור לעבודה. הדבר המדהים היה שבכל החורבן מסביב, שדה הקינף נשאר ירוק ופורח".
לדבריו של עופר, "בחודשים האחרונים פעלנו לשיקום פעילות החברה תוך התמודדות עם האתגרים הרבים, ואני שמח שזכינו לתמיכה מגופים שונים כגון סטארט אפ ניישן סנטרל והרשות לחדשנות שממשיכה לגבות אותנו ולהאמין ביכולות ובפוטנציאל שלנו. נכון להיום התחלנו בגיוס משקיעים, אנחנו ממשיכים בתהליך חדירת שוק וממשיכים להשקיע במחקר ופיתוח של פתרונות נוספים".
עוד מוסיף עופר, "בתסריט האופטימי אנחנו מקווים שקהילת כפר עזה תשקם את עצמה ושהקיבוץ יוכל להמשיך הלאה ולממש את החזון שלו, בתקווה שבזמן הקרוב. מכיוון שהחברה שלנו היא בעלת אוריינטציה גלובלית, בהנחה שהיא תצליח כמו שאנחנו מאמינים - זה יכול להיות חלק מהשיקום הארוך של כפר עזה ושל הקיבוצים באזור".
יש מקום לאופטימיות
תמר מורג סלע, עורכת פטנטים ושותפה בקבוצת הקניין הרוחני ריינהולד כהן, עובדת עם סטרטאפים בתחום הפודטק והקלינטק. בלו טרי, יו.בי.קיו וקינף הם רק חלק מהלקוחות שאותם ליוותה מקרוב בעת שנפגעו קשות מהמלחמה.
"מרכזי החדשנות וסטרטאפים רבים מתמודדים עם אתגרים משמעותיים מאז פרוץ המלחמה", אומרת מורג-סלע. "חלקם נאלצו להתפנות מהצפון או מהדרום, חוו עזיבה של יזמים וגופים תומכים במכוני מחקר, התמודדו עם יציאתם של עובדים רבים למילואים וכן עם הסתת משאבים כלכליים לביטחון ולצרכים מיידיים, מה שהשאיר אצל חלקם פחות תקציב למחקר ולפיתוח והרבה פחות ידיים עובדות. במקביל החשש של משקיעים מהמצב הביא לכך שישנה ירידה משמעותית ביכולת של החברות לקבל מימון. כמו כן, סטרטאפים רבים איבדו אנשים יקרים אם ב-7 באוקטובר ואם בלחימה מאז".
אבל לדבריה, יש מקום לאופטימיות. "בכל משברי העבר שידעה ישראל, שאמנם לא היו בקנה מידה כמו הנוכחי, עם ישראל הצליח להשתקם. ישראל הינה startup nation בזכות האקוסיסטם הייחודי שלה המורכב מאנשים שגדלים לתוך אתגרים, ובהם כולנו רוכשים את תחושת האחריות ההדדית הגבוהה והמכוונות להצלחה. הדחף להיות מובילים, וגם קצת החוצפה הישראלית, מביאה אותנו להעז ולייצר חדשנות, והחדשנות מביאה איתה את מגוון נכסי הקניין הרוחני של החברה, לרבות פטנטים, know how ואחרים, אשר מהווים במרבית המקרים, 100% משווי הסטרטאפים בשנותיהם הראשונות. כל אלה יהוו לדעתי את הבסיס להחזרת האמון של המשקיעים הזרים בטכנולוגיות ישראליות, ויחזירו את מרכזי החדשנות והיזמים למסלול.
"כמישהי שמלווה חברות הזנק למעלה מ- 25 שנה, אין לי ספק שבתכנון נכון של אבני דרך ברורות ניתן יהיה לשמור על נכסי הקניין הרוחני, תוך זהירות תקציבית, ולצלוח את התקופה המאתגרת הזו. המקום שלי, כעורכת הפטנטים, הוא להיות קשובה לצרכים העסקיים ולהתאים את המשימות ליכולות התקציביות של החברה בנקודת הזמן הזו. אני מתמלאת באופטימיות כשאני רואה את המוטיבציה האינסופית של החברות האלה להמשיך קדימה".