איך הפכה ויקיפדיה ישראל לזירת מאבק בין נרטיבים פוליטיים

כשהוקמה ויקיפדיה העברית ב-2002, היא הייתה קהילה קטנה ודי הומוגנית של "משוגעים לדבר" שרובם, למיטב ידיעתנו, היו בעלי נטיה ליברלית.

בשנת 2010 נערך הקורס הראשון של "עריכה ציונית בויקיפדיה", מטעם מועצת יש"ע, והחלו להתפרסם באתרים דתיים מאמרים שהלינו על מה שהם תיארו כ"הגמוניה אתאיסטית" בויקיפדיה. כך החל תהליך בו הצטרפו לויקיפדיה עורכים דתיים ולאומניים כדי "לתקן" את התכנים בויקיפדיה, כלומר: להטות אותם לפי תפיסת עולמם.

בשנת 2013 החל פורום קהלת להפעיל עורכים בתשלום מטעמו בויקיפדיה, תוך יצירת הטיות בערכים כמו "אקטיביזם שיפוטי", "עליונות המחוקק" וכד'. עד שנת 2020, ויקיפדיה היתה כבר במידה רבה תחת שליטה לאומנית-דתית, כאשר עמדות אלה נפוצות בקרב רבים מהעורכים הפעילים ביותר ואף אצל מפעילי המערכת.

ערכים כגון "מעמד הר סיני" ו"המבול" הציגו סיפורים מקראיים כאירועים היסטוריים, מאחזים בלתי חוקיים הוצגו כ"התיישבות צעירה", לסתירות בין היהדות למדע נוספה ההסתייגות "לכאורה", וכפי שהצהיר גורם מתוך פורום קהלת: "עורכים רבים פועלים ממשרדי הפורום".

בשנת 2023, כחלק מההתעוררות של הציבור הליברלי אל מול ההפיכה המשפטית (שכונתה בפי תומכיה במילה המעודנת "רפורמה"), הגיע לתקשורת ולרשתות החברתיות השיח על ההטיות הפוליטיות בויקיפדיה, ובעיקר על ההשתלטות של פורום קהלת על מרחב הערכים.

זה יצר גל של מצטרפים חדשים, בעלי תפיסת עולם ליברלית, והחלו כמה התארגנויות של הדרכה ותמיכה עבור עורכים חדשים אלה. המהלך הזה הורגש במרחב הערכים ודובר בקהילות המחאה ובציבור, ובתגובה לכך נוצרו התארגנויות-נגד של תומכי רפורמה ומתנחלים. ערכים שעוסקים בהפיכה המשפטית, במחאה נגדה, ובדמויות מפתח באקטואליה (ממשה רדמן ועד ינון מגל) הפכו לשדות-קרב של מלחמות עריכה ודיונים אינסופיים, והשיטה הכוחנית של קביעת תכנים באמצעות הצבעות עבדה שעות נוספות.

היה זה בנימין נתניהו שחרט על דגלו את קביעת התודעה באמצעות שליטה באמצעי התקשורת והנרטיב שייזכר בראי ההיסטוריה. ואכן, גם בזירה בזו, משתמשים רבים בעלי אידיאולוגיית ימין מוצהרת מנהלים מלחמת התשה בדיוני סרק בדפי השיחה של הערכים לשינוי סטטוס קוו ובעיקר לעצירת מידע שיפגע בתדמית אישי ציבור ובכלל זה ערכים הקשורים למלחמה. בדיונים אלו ניתן לראות שימוש בהצגת עובדות בצורה מעוותת (צ'רי פיקינג בעגה המקצועית), שימוש בוואטאבאוטיזם, מעקב אובססיבי אחרי עורכים והארכת הדיונים עד התשת אחרון המגיבים.

פסקאות שלמות מוסרות מערכים אקטואליים הנוגעים למלחמה ולרוב מהצד השמאלי של המפה הפוליטית, בהם לגבי פעילות ארגון אחים לנשק, ועדת החקירה האזרחית למחדל 7.10 ועוד.

למרות כללי הניטרליות והסימוכין, ולמרות שלכל ערך מוצמד דף שיחה בו ניתן לנהל דיונים ענייניים, קורה שעורכים לא מצליחים להסכים אם פריט מידע צריך או לא צריך להופיע בויקיפדיה, או כיצד יש לנסח מידע מסוים. במקרים כאלה, נהוג בויקיפדיה העברית לפתוח דף מיוחד שנקרא "דף הצבעה", בו כל צד מציג את עמדותיו, ולאחר שבוע בו העורכים מצביעים "בעד" או "נגד" סופרים את הקולות, והתוצאה קובעת מה יהיה התוכן למשך זמן רב. כדי לשנות תוכן שנקבע בהצבעה צריך לחכות כמה שנים ולהוכיח שמאז ההצבעה התרחש שינוי מהותי בנושא הערך.

באופן זה, למשל, נקבע בהצבעה בשנת 2013 שאורית סטרוק תוגדר כפעילת זכויות אדם, הגדרה שנשארה במשך כעשור. כך גם נמחק הערך "אלימות מתנחלים", כשהמצביעים שתמכו במחיקה טוענים שאין דבר כזה ושהמונח נועד רק להשמיץ את ציבור המתנחלים.

באוגוסט 2023, בתגובה למצב הקשה, הודיעו הביורוקרטים (בעלי הסמכות הגבוהה ביותר בויקיפדיה, והיחידים שיש להם סמכות מוגבלת לקבוע תוכן של ערכים) על יוזמה חדשה שהם כינו "גשר על פני מים סוערים". במסגרת היוזמה ביקשו בויקיפדיה לחדד את הנהלים בכל הנוגע לעריכה של ערכים אקטואלים ושניים במחלוקת. בנוסף, הם הודיעו שהם הולכים להפעיל באופן מאסיבי את סמכותם להתערב בתכנים, לכפות מחיקה או העברה לטיוטה של ערכים שאינם מספיק איכותיים לטעמם, וכן לחסום לעריכה ערכים שנמצאים במרכז של מלחמת עריכה מתמשכת. הכרזת המדיניות זכתה לתגובות מעורבות מהקהילה, ולאחר שנכנסה לתוקף התגובות היו שליליות מאד והיא נזנחה לחלוטין.

לאחר השבעה באוקטובר החל גל חדש של מאבקים בין עורכים, הפעם סביב ערכים הקשורים למחדל ולמלחמה שפרצה בעקבותיו. כמה עורכים חדשים שהצטרפו ועוד כמה ותיקים שחזרו לפעילות דאגו להכניס תכנים "מרשיעים" על ראשי מערכת הביטחון ולמחוק תכנים כאלה מהערכים על נתניהו, סמוטריץ ובן-גביר. עורכים מהצד השני הגיבו בביטולים של העריכות האלה, דיונים התארכו עד אינסוף והמהומה התגברה.

הביורוקרטים התחילו לבצע חסימות של עורכים לפרקי זמן ארוכים, תחילה עורך מרכזי מהימין ואז, "כדי לאזן", עורכים ליברלים (גם אם לא היתה סיבה קונקרטית לחסימתם). שני עורכים ליברליים שניסו להיבחר לתפקידי מפעיל נפסלו ע"י הביורוקרטים למרות תמיכה מסיבית מהקהילה), ואילו עורכים ימניים ודתיים שניגשו לתפקיד - לא נפסלו.

בהמשך, הביורוקרטים התחילו להפעיל באופן תכוף פרוצדורה שפעם היתה שמורה רק למצבים קיצוניים, בשם "חונכות מנדטורית": עורך שהוטלה עליו חונכות מנדטורית צריך למצוא עורך אחר שישמש כחונך שלו, ויאשר את עריכותיו. המדיניות הופעלה בעיקר על עורכים ליברליים שנטען שהם עורכים יותר מדי בערכים פוליטיים (בעוד עורכים מהימין לא נחסמים על עריכות פוליטיות או אקטואליות).

אין לכך הגדרה רשמית, ואין מדיניות רשמית לגבי ערכים פוליטיים, למעט הכלל "ויקיפדיה איננה עיתון". בגדול הכוונה היא לערכים שעוסקים באירועים אקטואליים ובאישים שקשורים אליהם. חברי כנסת, סוגיות פוליטיות, פיגועים ומלחמות וכו'. מאז 2023 יש אינפלציה בערכים שנחשבים פוליטיים - תחילה התווספו לקטגוריה הלא רשמית הזאת ערכים על מערכת המשפט והדמוקרטיה, ומאז השבעה באוקטובר גם ערכים על הרמטכ"ל, ראש אמ"ן וכד'.

בעקבות המצב המחמיר החלה תסיסה בקהילת ויקיפדיה נגד ההתנהלות של הביורוקרטים, ונגד שניים מהם נפתחו הצבעות הדחה. שתי ההצבעות הסתיימו ללא הדחה, אך ברוב לא גדול של קולות. אחד הביורוקרטים שעמד במרכז הצבעת הדחה הפסיק כליל את פעילותו בויקיפדיה, ולאחר כמה חודשים הודיע שהוא פורש מתפקידו בגלל האווירה שנוצרה.

בתחילת יוני 2024, הודיעו הביורוקרטים על חסימה לצמיתות של 43 עורכים מכל קצות הקשת הפוליטית, שנחשדו שהם חלק מ"רשתות השפעה" - קבוצות מאורגנות שנועדו לגייס עורכים להשפעה על התוצאות של הצבעות ודיונים. שבוע לאחר מכן יצאה הודעה נוספת, על חסימה לצמיתות של עוד חמישה עורכים וחסימה לשנה של עוד שמונה ממרחב ויקיפדיה (המרחב בו דנים על מדיניות ועורכים הצבעות).

החסימות נערכו ללא אזהרה וללא הצגת ההאשמות הספציפיות נגד אותם עורכים, מבלי לחשוף את העדויות או השיקולים שהובילו לחסימה, וללא אפשרות לערער או להגיב. הביורוקרטים כתבו שהם נעזרו בצוות של עורכים שביצע את הבדיקות וסייע בקבלת ההחלטות לגבי החסימה, אך לא הסכימו לגלות מי נמצא בצוות הזה.

עם זאת, עורך אחד בחר לגלות מיוזמתו שהוא היה ב"צוות הבדיקה". מדובר בעורך שאינו בעל הרשאות רשמיות, ואשר נחשב לאחד העורכים האגרסיביים ביותר בויקיפדיה, כפי שהעידו עורכים רבים בבירור שנפתח נגדו והסתיים בנזיפה בלבד. היו מי שציינו שרוב החסומים הם כאלה שהצביעו בעד הדחה של אחד מהביורוקרטים, וטענו שיש בחסימות אלמנט של נקמה. אחד החסומים הוא עורך ותיק ופופולרי שהעמיד את עצמו לבחירה כביורוקרט שלישי במקום זה שהתפטר, ובעקבות החסימה מועמדותו בוטלה וההצבעה על ביורוקרט נוסף נעצרה.

בהמשך נחסמו עוד עורכות ליברליות מרכזיות, אחת בטענה שהיא "עורכת יותר מדי בערכים פוליטיים"; אחת בטענה שהיא עודדה עורכים להצביע לטובת מתמודד מהשמאל לתפקיד "בודק" - תפקיד מרכזי וחשוב לאיתור משחיתים, שכרגע רוב המחזיקים בו הם דתיים/ חרדיים/ ימניים; ואחת בטענה שהיא "מתעקשת להציג כל מסר או פעולה שלנו באופן שיתאם את הנרטיב שלה".

במקביל, הודיעו הביורוקרטים על החמרה מיידית של התנאים לזכות הצבעה, כך שכדי להצביע יידרש ותק של שנה לפחות באתר (במקום ותק של חודש, כפי שקבעה קהילת העורכים לפני שנים). מהלך זה נשמע הגיוני על פניו שכך עוצר את גל ההרשמה להכנסת משתמשים פיקטיביים חדשים, אך נקבע ללא דיון מספק.

מאוחר יותר הם הודיעו על מדיניות חדשה, שתכלול בוררות חובה במקרה של מחלוקת, מינויים חדשים של בעלי תפקידים, חסימה מנושאים מסויימים "לעורכים שמגדישים את הסאה", חונכות מנדטורית, וועדות "מאוזנות פוליטית" בראשות אחד מהם, ועוד צעדים כוחניים וסמכותניים, שמגדילים את כוחם ואת כוחם של המפעילים, ומצמצמים את כוחה של הקהילה.

במהלך אוגוסט הם סגרו את הפרלמנט (הדף בו מצביעה הקהילה על כללים ומדיניות) ובכך מונעים הצבעה על עדכון התנאים לזכות הצבעה. הם עצרו הצבעה לתפקיד "מפעיל מערכת" כאשר מועמד עצמאי מדי קיבל תמיכה מהקהילה, אבל איפשרו הצבעות לתפקיד "בודק" וגם לתפקיד "מפעיל מערכת" כאשר המועמד היה לרוחם. כל ההכרזות והצעדים האלה התבצעו ללא דיון או הצבעה, אלא הונחתו מלמעלה.

המהלכים האלה זכו לתגובות מעורבות מהקהילה, ודי בולט שהתמיכה בהם מגיעה בעיקר (אבל לא רק) מהחוגים הדתיים והלאומניים של העורכים. מצד שני, קיימת התנגדות עזה לצעדים, ונסיונות לגבש מדיניות חדשה בשיתוף הקהילה ולא בצעדים חד צדדיים והנחתות מלמעלה.

עורכים ותיקים פתחו דיוני מחאה עם כותרות כגון "יאוש מהמצב", "איבוד עשתונות", "הפיכה עצמית בויקיפדיה העברית", אך רוב הקהילה מעדיפה להרכין ראש ולא לצאת נגד המהלכים החריפים הנ"ל. העורכים שנחסמו לא יכולים להגיב, כך שקולם לא נשמע, אבל כעשרה מהם הגישו תלונות לקרן ויקימדיה העולמית על הצעדים שננקטו נגדם במפתיע, ללא הסבר וללא אפשרות לחנינה. הצעות מהקהילה עצמה לקביעת מדיניות חדשה לא נענו ודף ההצבעה לא נפתח.

ויקיפדיה, שהוקמה כפלטפורמה חופשית ומבוססת קהילה, נתקלה לאורך השנים באתגרים שמערערים את עקרונות הדמוקרטיה שלה. עיקר הביקורת מופנית כלפי קבוצה קטנה של עורכים שמחזיקים בכוח רב ומשפיעים באופן משמעותי על התכנים המופיעים באתר, כמו גם על תהליך קבלת ההחלטות, שמוביל, במכוון או בשוגג, לדיכוי קולות מגוונים וקידום אג'נדות של בעלי אינטרסים. כל זה קורה לא רק בביצה הקטנה שלנו בישראל אלא בכל העולם, ועוד לא התחלנו לדבר על מה שקורה שם בכל הנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

אז איך תוכל ויקיפדיה לחזור להיות דמוקרטית, שוויונית ומכילה כלפי סוגיות העומדות במחלוקת? הנה כמה צעדים שעשויים לעזור:

• פיזור סמכויות: הפחתת ריכוז הכוח בקבוצות מצומצמות והרחבת יכולת העריכה וקבלת ההחלטות למשתמשים נוספים.
• שיפור השקיפות: הפיכת תהליכי קבלת ההחלטות לשקופים יותר, כדי שהקהילה תוכל לפקח על הפעילות באופן יעיל.
• גיוון קולות: עידוד השתתפות של קהלים מגוונים, הן מבחינה תרבותית והן מבחינת מומחיות, כדי להבטיח ייצוג נרחב יותר.
• מדיניות אכיפה הוגנת: חיזוק המדיניות נגד השחתות או דיכוי דעות בצורה אחידה ושוויונית.
• כלי ניהול טכנולוגיים: פיתוח כלים טכנולוגיים שיאפשרו לקהילה להשתתף באופן נגיש יותר ולהתמודד עם סכסוכים בצורה מתורבתת ומובנית.

יישום צעדים אלה יכול לסייע בהחזרת ויקיפדיה למקורותיה הדמוקרטיים, תוך חיזוק מעורבות הקהילה ושמירה על האתוס של שיתוף ידע חופשי.