אפשר כבר לסכם את המלחמה? בעולם העסקי מביטים קדימה

המלחמה שינתה את כללי המשחק עבור ארגונים רבים בישראל. כאשר עובדים נקראים לשירות מילואים ממושך, המעסיקים נדרשים לנווט במציאות חדשה של חוסר ודאות, פערי כוח אדם ואתגרים תפעוליים משמעותיים. אך מעבר לשיקולים העסקיים, עומד מבחן גדול עוד יותר: כיצד מתמודדים עם ההשלכות האנושיות של המצב?

כשעובדים נקראים לשירות צבאי, זהו רגע מבחן - לא רק עבורם, אלא עבור החברה כולה. במלחמה הנוכחית, לא מדובר בהתמודדות נקודתית של ימים או שבועות, אלא במציאות מתמשכת של חוסר ודאות, לחץ רגשי ועומס תפעולי מצטבר. ברגעים כאלה, ארגון נמדד לא רק ביכולתו להמשיך לפעול, אלא באופן שבו הוא דואג לאנשים שלו.

בנוסף, לחברות בינלאומיות יש התמודדות ייחודית משלהן. בעוד שבישראל עובדים מגויסים מהיום למחר, בצוותים הגלובליים החיים נמשכים כמעט כרגיל.

וכמו כל אתגר, יש כאן שיעור שאם לא נפנים אותו אנחנו עלולים עוד פעם להיתפס לא מוכנים. אז מה למדנו ומה עבד? הנה כמה עקרונות שהוכיחו את עצמם שוב ושוב לאורך המלחמה.

אחד הכלים החשובים ביותר היה תקשורת ישירה ושקופה. הסברנו לכלל העובדים, בישראל ובעולם, מה קורה, תוך שמירה על מסר אחיד וברור: אל תתעסקו בפוליטיקה, אלא באנשים. דאגנו לפתוח ערוצים לשאלות ולשיח פתוח, מתוך הבנה שהתעלמות או חוסר התייחסות רק יגבירו את חוסר הוודאות והשחיקה.

תמיכה אמיתית נמדדת במעשים, לא רק בהודעות רשמיות. ראינו כיצד משפחות עובדים נאלצו להתמודד עם מציאות חדשה, ולכן דאגנו להקל עליהן - מגמישות בעבודה לבני זוג שנשארו לבד, דרך תמיכה נפשית ועד סיוע לוגיסטי כמו משלוחי מזון. בנוסף, כדי למנוע שחיקה בקרב העובדים שנשארו, יצרנו התאמות פנימיות ושינויים ארגוניים ששמרו על איזון בתוך הצוותים.

לא הכל עבד באופן מושלם. גילינו שהחזרה של עובדים ששירתו במילואים הייתה מורכבת יותר מהצפוי. במקום לצפות מהם לחזור מיידית לקצב עבודה מלא, אפשרנו להם "נחיתה רכה" - זמן הסתגלות, גמישות ותמיכה מותאמת אישית. הבנו שהיעדרות של חודשים מחייבת גישה שונה לחלוטין מניהול חופשה רגילה.

למרות המאמצים להסביר, חלק מהעובדים בעולם הרגישו ניתוק מהמציאות בישראל, בעוד שאחרים חוו עומס מוגבר. היה ברור שזהו תהליך הדורש ניהול מתמשך - לא רק העברת מידע, אלא גם שמירה על מעורבות רגשית וחיבור אמיתי בין הצוותים.

מחלקת משאבי האנוש הייתה הכוח המרכזי שחיבר בין הצרכים האנושיים לצרכים העסקיים. מעבר להתאמות טכניות, הם היו אלו שווידאו שאף עובד לא נשאר לבד, שהתאימו את סביבת העבודה למציאות המשתנה ושניהלו את המשבר באופן שמאפשר יציבות וצמיחה לאורך זמן.

משברים כאלה הם מבחן לארגונים - לא רק ליכולת שלהם לשרוד, אלא ליכולתם לצמוח ולהתחזק. תמיכה אמיתית בעובדים אינה רק חובה מוסרית, אלא החלטה אסטרטגית קריטית. חברות שיגלו אדישות למצבים כאלה, עלולות לאבד את האנשים שהן זקוקות להם ביותר.

בסופו של דבר, ארגון נמדד לא רק בפעילותו בזמנים שקטים, אלא בעיקר בהתנהלותו כשהמציאות מתהפכת. ניהול נכון של משבר מתמשך אינו מסתכם בתגובה ראשונית בלבד, אלא ביצירת פתרונות ארוכי טווח. חברות שידעו לתמוך בעובדיהן, לשמור על שיח פתוח ולנהל את המורכבות בזהירות, ימצאו את עצמן יוצאות מהמשבר חזקות יותר.


רני ברונשטיין הוא יזם, מנהל בכיר, יועץ ומשקיע שהוביל אקזיטים בשווי 420 מיליון דולר. ממייסדי סימביוניקס ושותף לליווי סטארטאפים בתחומי AI וחדשנות.