תעשיית האופנה עומדת בפני נקודת מפנה קריטית. הנתונים מדברים בעד עצמם: היא אחראית ל-10% מטביעת הפחמן העולמית, מייצרת 2.1 מיליארד טון פליטות בשנה, וצורכת כמויות עצומות של משאבי טבע. לדוגמה, ייצור טי-שרט כותנה בודדת דורש כ-2,700 ליטר מים - כמות המספיקה לשתייה של אדם למשך שנתיים וחצי. מציאות זו חייבה שינוי פרדיגמה מהותי בתעשייה, שינוי שעולמות הדיגיטל והטכנולוגיה מעצימים כעת.
התרבות הצרכנית המודרנית, המעודדת רכישה אינסופית של פריטי אופנה חדשים אשר זכתה לרוח גבית מהרשתות החברתיות, מושרשת עמוק בתפיסות חברתיות ופסיכולוגיות. הצורך המתמיד ב"חדש" נובע לא רק מלחץ שיווקי, אלא גם מרצון להשתייכות חברתית, ביטוי עצמי, ותחושת סיפוק רגעית.
לשינוי תפיסות אלו נדרשת גישה רב-ממדית; מצד הספקים, נדרשת חשיבה מחודשת על מודל העסקי. במקום להתמקד במכירת כמויות גדולות של פריטים זולים, מותגים מפתחים קולקציות המדגישות עמידות תוך תשומת לב לערכים המשתנים של הצרכן המודרני.
מצד הצרכנים, נדרש שינוי תפיסתי לצריכה מושכלת, הכולל הבנה עמוקה יותר של עלויות סביבתיות וחברתיות של "אופנה מהירה", לצד פיתוח מיומנויות כמו תחזוקת בגדים, תיקון, ושדרוג פריטים קיימים. בנוסף, קמפיינים חינוכיים ברשתות החברתיות, סדנאות מעשיות לנוער ולמבוגרים, ואפילו שילוב נושאים אלו בתוכניות לימודים, יכולים לתרום לשינוי תפיסתי ארוך טווח.
הכוח של הדיגיטל באופנה בת קיימא
העידן הדיגיטלי מספק לנו כלים רבי עוצמה לשינוי פני התעשייה. הרשתות החברתיות, למשל, הפכו לזירה מרכזית להעלאת המודעות לאופנה בת קיימא. פלטפורמות כמו אינסטגרם, טיקטוק ופייסבוק מאפשרות למותגים ולמשפיעני אופנה להציג את היתרונות של בגדים ממקורות אתיים ובני קיימא. סרטונים ויראליים המציגים את הנזק הסביבתי של "אופנה מהירה" לצד תוכן המדגים את האיכות והסטייל של אופנה בת קיימא, יוצרים שינוי תפיסתי משמעותי בקרב צרכנים.
@irisamberr My inner child is crying happy tears #episode #sustainablefashion #sustainable #vintage #thrifting ♬ original sound - ??☺️
יתרה מזאת, הרשתות החברתיות מאפשרות יצירת קהילות דיגיטליות סביב אופנה בת קיימא. קבוצות פייסבוק להחלפת בגדים, האשטגים באינסטגרם כמו #SustainableFashion, ואתגרי טיקטוק המעודדים שימוש חוזר בבגדים, כולם תורמים להפיכת אופנה בת קיימא לטרנד מוביל ולאורח חיים. הקהילות הללו מספקות פלטפורמה לשיתוף ידע, חוויות ורעיונות, ומחזקות את תחושת השייכות והמחויבות לערכי הקיימות.
בנוסף, לאחר שפורסם כי שוק האופנה הבת-קיימא צפוי לתפוס נתח של 10% משוק האופנה העולמי עד שנת 2025, עם צפי להגיע להיקף של 350 מיליארד דולר ב-2028, השימוש בביג דאטה ובינה מלאכותית לניתוח מגמות צרכניות מאפשר למותגים להציע לצרכנים בדיוק את מה שהם מחפשים, תוך שמירה על עקרונות הקיימות.
אסטרטגיות שיווק ודיגיטל לקידום אופנה בת קיימא
האתגר בדרכם של חנויות המציעות אופנה בת קיימא ושימוש חוזר הוא להדגיש לצרכנים את הערך המוסף של אופנה בת קיימא. במקום להתמקד רק במסרים סביבתיים, נדרש להציג את האופנה הבת קיימא כבחירה חכמה וכלכלית לטווח הארוך. למשל, הדגשת האיכות הגבוהה של בגדים ממקורות אתיים, שמחזיקה מעמד לאורך זמן, לעומת בגדים זולים שיש להחליף תכופות.
בנוסף, שימוש ברשתות החברתיות להפצת מידע על ההשפעות הסביבתיות והחברתיות של תעשיית האופנה הוא בגדר חובה כיום. השימוש ברשתות יכול להתבטא בסדרות של פוסטים אינפורמטיביים, דרך סרטונים קצרים המציגים את המגוון הרחב בחנויות, ועד לפעילויות אינטראקטיביות עם העוקבים ברשתות.
לצד זאת, יצירת ותמיכה בקהילות מקוונות סביב אופנה בת קיימא, כולל פורומים לשיתוף טיפים או קבוצות החלפת בגדים עשויות להרים את המודעות בקהילה. שילוב דוגמנים ומודליסטים מרקעים שונים, כאלו שרשתות האופנה הגדולות ממעטות להציג, עשוי לפתוח כיוונים חדשים ולקדם תפיסה מכילה יותר של יופי ואופנה, תוך העלאת המודעות לחשיבות של גיוון ושוויון בתעשיית האופנה, ובכך לתרום לשינוי תרבותי רחב יותר בכיוון של קבלה והכלה.
לסיכום
הצריכה המוגברת, שהלכה והתעצמה בשני העשורים האחרונים בזכות הרשתות החברתיות ש"תמכו" בה, עוברת שינוי תפיסתי - הפעם בעזרת הרשתות. המעבר לאופנה בת קיימא מזמן אינו רק טרנד שיווקי, אלא הכרח עסקי, סביבתי וחברתי. השילוב בין מודעות סביבתית, טכנולוגיות דיגיטליות מתקדמות ואסטרטגיות שיווק חכמות, מייצר הזדמנות ייחודית לשנות את פני תעשיית האופנה. עלינו להוביל את השינוי הזה בצריכה האישית והקהילתית סביבנו כדי להבטיח עתיד בר קיימא לדורות הבאים.
אבי אביקר הוא מבעלי רשת Reals, רשת למכירת אופנת וינטג' ואופנה בת קיימא