האם אי פעם עצרתם לחשוב עד כמה המידע שאתם צורכים ברשת באמת אמין? האם הילדים שלכם יודעים להבחין בין מידע מהימן לתוכן שיווקי מוסווה?
כולנו גוללים במהלך היום ברשתות החברתיות, ונחשפים לתוכן שנראה אותנטי - בגדים שנראים איכותיים, מאפים שמצטלמים מפתים, או הבטחות על פתרונות פלא - כמו קרמים שמעלימים קמטים. השאלה היא, האם אנחנו עוצרים לבדוק לפני שאנחנו נותנים לזה להשפיע עלינו?
הרשתות החברתיות מוצפות בתוכן שנראה אמין, כמו המלצות על מוצרים, פתרונות בריאותיים ותוספי תזונה. כדיאטנית קלינית ומומחית בתוספי תזונה, אני נתקלת לא פעם בתוכן מטעה. לא רק כאשת מקצוע זה מתסכל אותי - אלא גם כאמא לבת 14, שחיה בעולם דיגיטלי בו קשה להבחין בין אמת לפייק. אם אנחנו המבוגרים לא תמיד מצליחים להבחין שהתוכן המוצג לפנינו מזוייף, מפוברק, מוגזם או הוצא מהקשרו, איך בני נוער אמורים לעשות את זה?
דו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אונסק"ו (UNESCO) חושף כי כמעט שני שליש (62%) מיוצרי התוכן ברשתות החברתיות אינם בודקים את נכונות המידע לפני שהם מפרסמים אותו, וכ-41% מסתמכים על פופולריות (לייקים וצפיות) כאינדיקציה לאמינות.
בנוסף, מחקר של Pew Research מצא כי 21% מהאמריקאים מקבלים את המידע החדשותי שלהם ממשפיענים ברשתות החברתיות, ובקרב צעירים מתחת לגיל 30 הנתון אף מטפס ל-37%.
השפעה מסוכנת: כשהמלצות בריאותיות מבוססות על טרנדים ולא על מדע
במהלך השנים האחרונות, נרשמו מקרים רבים בהם משפיענים קידמו מוצרים רפואיים או תוספי תזונה ללא בסיס מדעי. חלקם טענו כי לא היו מודעים להשלכות, אחרים התעלמו מהביקורת הציבורית. במקביל, הציבור נחשף לכמויות אדירות של מידע, אך לא תמיד יודע להבחין בין עובדות לתוכן ממומן.
לתופעה הזו יש השלכות מרחיקות לכת. כאשר משפיען מקדם מוצרי בריאות ללא ביסוס מדעי, הצרכנים עלולים לקבל החלטות מסוכנות לגבי הטיפול בגופם. לדוגמה, המלצות על תוספי תזונה ללא התייחסות לאינטראקציות אפשריות עם תרופות אחרות, או קידום של דיאטות קיצוניות שעלולות להזיק לבריאות. במקרים מסוימים, אנשים מוותרים על ייעוץ רפואי מקצועי לטובת "טיפים" שמגיעים ממשפיענים, ובכך מסכנים את בריאותם.
רגולציה ואכיפה - האם הן מספיקות?
על אף המאמצים מצד גופי רגולציה, עדיין קיימים אתגרים משמעותיים בפיקוח על תוכן ברשתות החברתיות. בישראל, הרשות להגנת הצרכן קבעה כבר ב-2020 כי משפיענים מחויבים לסמן תוכן ממומן באופן ברור. צעדים דומים ננקטו גם במדינות אחרות, כמו האיחוד האירופי וארה"ב, שם נחקקו חוקים שמחייבים שקיפות מלאה בפרסומות. עם זאת, מחקרים מצביעים על כך ששיעור גבוה מהמשפיענים אינו מציין בבירור את העובדה שהתוכן הוא פרסומי, מה שמוביל להטעיה חמורה.
האחריות על הפצת מידע אמין מוטלת על כל הגורמים המעורבים: יוצרי התוכן, הרגולטורים והצרכנים עצמם. על המשפיענים לוודא שהתוכן שהם משתפים מבוסס על מחקרים ועובדות, ולא רק על אינטרסים מסחריים. לצד זאת, חשוב להעלות את המודעות בקרב הציבור הרחב לגבי הסכנות שבהסתמכות עיוורת על מידע בלתי מבוסס. פיתוח חשיבה ביקורתית והצלבת מקורות יכולים לסייע במניעת הטעיה ולהוביל לצרכנות בריאה ומושכלת יותר.
כשזה לא קורה, יש מי שפונים למחוזות השיימינג כדי להפריך טענות שגויות וכבר עשו קריירה מלהעמיד יוצרי תוכן אחרים על טעויותיהם. למרות ששיטה זו של משפט שדה מוציאה את האמת לאור, היא מציירת את אותם יוצרי תוכן באור שלילי מאוד שבקלות יכול לחסל קריירה שנבנתה בעמל רב. לא חבל?
יש דברים שהשתיקה יפה להם
@userh7sgewkt10 תגובה שלי למזל כהן #ביקורת ♬ סאונד מקורי - תקראו למרדים
בעצם, גופי הרגולציה והחוק הם אלה שאמורים לפעול כדי להבטיח שהמידע המופץ ברשתות החברתיות לא יגרום לנזק. חיזוק האכיפה, קנסות על מידע שגוי ומתן כלים לצרכנים לזיהוי הטעיה יכולים להיות צעדים משמעותיים במאבק נגד התופעה. במקביל, יש לעודד שיתוף פעולה בין גופי בריאות לבין פלטפורמות חברתיות, כדי לוודא שהמסרים המופצים בתחום הבריאות מבוססים על ידע מדעי ולא על אג'נדות מסחריות בלבד.
עד שזה יקרה, בחברת אלטמן לא קופאים על השמרים ומודיעים בימים אלה על הקמת אקדמיה ליוצרי תוכן, שנועדה לחזק את הידע המקצועי של יוצרי תוכן ולהדריך אותם בנושאי בריאות, אורח חיים בריא ורכיבי תזונה חיוניים, וזאת בשל ההשפעה העצומה שיש להם על העוקבים, והחשיבות של העברת מידע מהימן ומדויק.
במסגרת הפעילות, המשתתפים ייחשפו לתכנים ייחודיים שיועברו על ידי מומחים מובילים בתחום תוספי התזונה. האקדמיה מבטיחה להעצים, ללמד ולהעשיר את המשתתפים בידע עדכני ורלוונטי, שיעזור להם להמשיך ולהוביל בתחומם. פרויקט האקדמיה לוקח בחשבון כי האחריות לידע מקצועי אינה חלה רק על אנשי המקצוע הרלוונטיים כמו רופאים או דיאטנים המשתתפים בפרויקט, אלא גם על יוצרי תוכן ומשפיענים ברשתות החברתיות. כאשר אדם משתף המלצה על מוצר, שיטה או גישה בריאותית, הוא למעשה לוקח חלק בהובלת דעת קהל - והשפעה כזו חייבת להיות מגובה בעובדות, מחקרים והבנה מקצועית.
ככה עושים את זה נכון
אמינות = הצלחה לאורך זמן
איך שלא תסובבו את זה, יושרה מקצועית אינה רק חובה מוסרית - היא גם ערובה למוניטין ולמערכת יחסים ארוכת טווח עם הקהל. משפיען שיגיד ויעשה הכל בשביל הלייקים, יתכן שיצבור עוקבים רבים, אך הנפילה כאשר תתגלה התרמית תהיה קשה וכואבת.
לעומת זאת, מי שפועל על בסיס אמינות, יהפוך לדמות מפתח רלוונטית ומוערכת לאורך זמן. המידע שאנו צורכים משפיע על ההחלטות שאנו מקבלים, על הבריאות שלנו ועל רמת האמון שלנו במקורות מידע שונים. כשמדובר בבריאות שלנו, שם המשחק הוא ידע - ידע נכון, מבוסס, אחראי ושקוף.
עינת ששון היא מנהלת מדעית באלטמן בריאות