סיפור ההייטק הישראלי מתחיל אי שם בסוף שנות התשעים, כשקבוצת יזמים צעירים מתל אביב יצרה את ICQ, תוכנת מסרים מידיים ראשונה מסוגה באינטרנט, ומכרה אותה ל-AOL תמורת 407 מיליון דולר. למעשה, ICQ נחשבת לחלוצה של תרבות הצ'אט באינטרנט, והיא זו שפתחה את הדלת לפיתוחים כמו MSN Messenger, Skype ואחרים. זו הייתה אחת מעסקאות ההייטק הגדולות ביותר בישראל והראשונה מסוגה בתחום התוכנה.
אלן וייסלדר, שותף בקרן ההון סיכון מאמריקה הלטינית Lip Ventures, המשקיעה בין היתר בחברות טכנולוגיה ישראליות, זוכר את העסקה הזו כנקודת מפנה. "האקזיט הזה היה מקור להשראה לאלפי ישראלים, ביניהם אני ושותפיי דאז, שהחליטו ש'גם הם יכולים'. מיראבליס פתחה את הדלת לסצנת הסטארט-אפים הישראלית, וכך יצאו לדרך בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים מאות סטארט-אפים ישראליים ששמו את החדשנות הישראלית על המפה העולמית - מה שהיום נראה לנו מובן מאליו".
ואם אתם צעירים מדי כדי לדעת מה זה ICQ, הסרטון הבא ימחיש לכם עד כמה היא שלטה בשוק, כאשר נשארה בטופ-10 של אפליקציות מסרים מיידיים במשך 15 שנים ברצף!
אלן עצמו הקים מיד לאחר מכן חברת תוכנה בשם NewChannel, גייס כספים בישראל ובסיליקון ואלי, ומכר אותה לחברה אמריקאית ציבורית. החוויה הזו, לדבריו, חזרה על עצמה אצל מאות יזמים אחרים.
"רבים מהם חזרו לישראל עם ניסיון בינלאומי, והקימו דור חדש של חברות עם שאיפות גדולות יותר, הבנה מעמיקה של שווקים גלובליים, ויכולת אמיתית להפוך רעיון קטן לחברה מובילה. הם גם למדו לגשר בין המנטליות הישראלית לאמריקאית. השינוי הזה עיצב את ההייטק הישראלי לתמיד - ולטובה. על כך ראוי להכיר תודה ליזמי מיראבליס, שהיו מקור השראה לכל מי שבאו אחריהם."
ואז הגיעה בועת הדוט.קום
ההתלהבות הראשונית של סוף שנות ה-90 התנגשה חזיתית בבועת הדוט-קום. אחת העסקאות הזכורות ביותר ביחס לתקופה זו היא כרומטיס, שנרכשה על ידי לוסנט בכ-4.7 מיליארד דולר ונסגרה תוך שנה בלבד. עו"ד יעל שמעון מני, שותפה במחלקת ההייטק במשרד פרל כהן, מתארת את התקופה ההיא כתקופה מטלטלת לשוק הישראלי, שניסה להבין האם מדובר בקסם שחלף או רק בירידה לצורך עלייה.
התשובה לא איחרה להגיע עם הגלים הבאים של האקזיטים, ששברו שיאים חדשים. מכירתה של גלילאו בשנת 2000 לחברת השבבים האמריקאית Marvell ב-2.7 מיליארד דולר, היוותה את הסנונית הראשונה ופתחה את הדלת לרבות שבאו אחריה, עד שבעשור השני של המילניום נסגרו עסקאות פורצות דרך כמו רכישת Waze על ידי גוגל והרכישה המשמעותית של מובילאיי בידי אינטל. עסקאות אלה לא רק הציבו רף חדש של מיליארדים, אלא גם הוכיחו כי חברות ישראליות מסוגלות להוביל תעשיות שלמות ברמה הגלובלית.
"אחת העסקאות המרכזיות, שמיצבו את ישראל כחלק בלתי נפרד מהשחקנים הגדולים בזירה הבינלאומית, הייתה הרכישה של מובילאיי", אומרת עו"ד נטלי מרגלית, שותפה בתחום ההייטק, מיזוגים ורכישות במשרד ארנון, תדמור-לוי. מובילאיי שהוקמה על ידי זיו אבירם ואמנון שעשוע ופיתחה טכנולוגיות מתקדמות לנהיגה אוטונומית, נרכשה על ידי אינטל בשנת 2017 בתמורה ל- 15.3 מיליארד דולר.
עו"ד מרגלית שהיתה חלק מצוות הייצוג של אינטל, בהובלת עו"ד ברק פלאט ממשרדה, מסבירה כי "עסקה זו סימנה את כניסתה של אינטל לעולמות הרכב החכם והנהיגה האוטונומית, כאשר מובילאיי הפכה לאבן היסוד באסטרטגיה הזו. החברה הישראלית קיבלה אחריות להובלת כל פעילות הנהיגה האוטונומית באינטל, וזכתה לעצמאות יחסית בתוך קונצרן הענק. מובילאיי גם שמרה על מרכז הפיתוח של החברה בירושלים. עסקה זו הייתה עדות לאמון הגובר בחדשנות הישראלית, והציבה את ישראל כשחקן מרכזי בתחום התחבורה של העתיד".
בשנת 2022, אינטל הנפיקה את מובילאיי בנאסד"ק, תוך שמירה על שליטה בחברה, לפי שווי של כ-17 מיליארד דולר. לדברי עו"ד מרגלית, "ההשתלבות של מובילאיי בפעילות של אינטל מדגימה את המעבר שחברות ההייטק הישראלי עברו לאורך השנים, מחברות מוצר ספציפיות שאחרי הרכישה נטמעו לחלוטין בפעילות של החברה הרוכשת, לחברות עצמאיות שממשיכות לצמוח גם אחרי הרכישה".
חשיבה עסקית גלובלית
הבדל משמעותי בין התקופות השונות, לדברי עו"ד שמעון מני, אינו מתבטא רק בסכומי העסקאות, אלא גם באופי החברות ובמודל הפעילות שלהן. "בעבר האקזיט היה סופו של הסיפור. החברה נמכרה, הפעילות מוזגה, והיזמים פנו לפרויקט הבא. כיום, לעומת זאת, החברות ממשיכות לפעול בישראל, אמנם תחת בעלות בינלאומית אך עם אוטונומיה ניהולית ישראלית והשקעות המשך משמעותיות. מובילאיי, פלייטיקה ומלאנוקס מהוות דוגמאות בולטות לכך".
בנוסף, חל שינוי בין דורות היזמים עצמם, מדגישה עו"ד שמעון מני. "אם בעבר מייסדי צ'ק פוינט ומיראבליס נתפסו כ'חנונים טכנולוגיים', הרי שהיום היזמים מגיעים מצוידים בתארי MBA וחשיבה עסקית גלובלית. הם שולטים במונחי ROI ו-KPI לא פחות טוב מאשר בקוד ואלגוריתמים, ובונים מלכתחילה מודלים טכנולוגיים רחבים ומתוחכמים, לקראת הצגתן של החברות בחלון הראווה של השוק הבינלאומי".
המכנה המשותף בין התקופות השונות, לדבריה, נעוץ ביתרון התחרותי הישראלי: "חשיבה מחוץ לקופסא, הגעה מהירה לפתרונות טכנולוגיים חדשניים, תושייה יוצאת דופן ויכולת להתמודד בהצלחה עם אתגרים מורכבים".
ויש עוד רבים וטובים
לצד האקזיטים שהזכרנו, ההיסטוריה של ההייטק הישראלי מלאה בעסקאות ענק נוספות שעיצבו את מפת החדשנות המקומית. מלאנוקס, שנרכשה על ידי Nvidia ב-6.9 מיליארד דולר, הפכה לאחת מהרכישות החשובות של תאגיד השבבים האמריקאי. חברת NDS שסיפקה פתרונות לטלוויזיה בתשלום, נרכשה בשלוש עסקאות שונות בסכום כולל של כ-5 מיליארד דולר.
מרקורי, שעסקה בניהול מערכות IT נמכרה ל-HP ב-4.5 מיליארד דולר, הוכיחה שגם טכנולוגיה שקטה יכולה להוביל לאקזיט מרשים; פלייטיקה נמכרה ב-4.4 מיליארד דולר לתאגיד סיני אך שמרה על עצמאות וצמחה לקבוצת ענק בזכות עצמה; לצד כל אלו, בולטת כעת Wiz שהוקמה רק ב-2020, ונמכרה לגוגל בעסקת ענק של 32 מיליארד דולר - מה שהופך אותה לאקזיט הגדול ביותר בתולדות ההייטק הישראלי וגם לרכישה הגדולה ביותר של גוגל אי פעם. ואם תהיתם מה בעצם עושה WIZ, הסרטון הבא יתן לכם מושג.
אבל לצד החגיגות סביב עסקת Google-Wiz, שמביאה את ההייטק המקומי לגבהים חדשים, יש מי שמבקש להפנות את המבט קדימה - אל ההזדמנויות של העתיד. ארנון קולומבוס, מנכ"ל חממת InNegev, שמשקיעה ומלווה סטארטאפים בדרום הארץ, אומר כי "גאווה בעסקאות העבר, כולל אלו מהחודשים האחרונים, היא חשובה ונותנת לנו רגעי נחת במציאות המאתגרת, אבל המשימה החשובה שעומדת בפנינו היא לזרוע את הזרעים לחברות הענק הבאות".
לדבריו, "הצלחות ההייטק הקיימות מרוכזות ברובן בגוש דן בתחומי הסייבר והתוכנה. אי אפשר להפריז בחשיבותם האדירה, ובלעדיהם כלכלת המדינה היתה במצב שונה לחלוטין, אבל כעת הגיע הזמן להרחיב את פריסת ההייטק לכל הארץ ולתחומים חדשניים שנמצאים מחוץ לקופסה אליה התרגלנו, ועם מדיניות ממשלתית של תמיכה פרואקטיבית."
שאלת השאלות: באילו תחומים צריכה ישראל להשקיע עכשיו?
קולומבוס מצביע על מגמות עולמיות כתחומים שבהם לישראל יש יתרון מובהק, אם רק תשכיל להשקיע בהם. "המדיניות הנחושה שמוביל טראמפ לשינוי המציאות הכלכלית העולמית יוצרת חלון הזדמנויות מהיר גם עבורנו כמדינה. אנו רואים מול עיננו כיצד נוצרים סדרי עדיפות חדשים עם חיזוק ביטחון תזונתי, אנרגטי וטכנולוגי, הפחתת תלות באסיה, בעיקר בסין ויצירת בריתות כלכליות חדשות.
אנחנו מאמינים שקטר ההייטק העולמי של השנים הבאות יהיה בעולמות ה-Deep Tech - טכנולוגיות שמשנות מהיסוד תחומים שלמים. ואם להיות יותר ספציפיים, מדובר בטכנולוגיות חדשניות בעולמות המינרלים, דאטה סנטרים, תשתיות AI, חלל וביטחון. מי שישקיע בהם היום, יוביל מחר.
ההצלחה של ההייטק הישראלי בעשורים הבאים תלויה ביכולתנו להרחיב את גבולות הגזרה שלו לכל חלקי הארץ לתחומים חדשניים". מסכם קולומבוס, "העת לפעול היא עכשיו, כדי למנף בצורה הטובה ביותר את שינוי סדרי העדיפויות העולמי".
