איך הכל התחיל
בוטל ביץ', קופנגן, תאילנד. כמה חודשים לפני הפתיחה. קבוצה לא שגרתית של אנשים מכל העולם יושבת יחד ומדברת על איך יראה העתיד הלא רחוק בתעשיית האירוח והמלונאות. לא במקרה הם אלה שמובילים את השיחה הזאת. כל אחד מהם הגיע מכיוון אחר מתחום עיצוב החוויה אבל כולם נוגעים באותה נקודה - איך בונים מרחב חדשני שמגדיר מחדש את הדרך שבה אנשים רוצים לחוות חופש.
ניר אדן לא מגיע מעולם המלונאות - כמייסד שותף ומנכ"ל מידברן, הוא בנה את אחד המרחבים הכי עוצמתיים של השתתפות אנושית, מקום שבו אין קהל, רק אנשים שיוצרים יחד מציאות זמנית.
הוא אומר: "ל'ברנינג מן' אתה לא מגיע כדי לקבל. אתה מגיע כדי לתת משהו מעצמך". למה? כי שם בדיוק אנשים מרגישים ערך אמיתי, ובתרבות של היום, הגישה היא הפוכה. רובו המוחלט של עולם האירוח בנוי על מערכת יחסים בין ספק לצרכן, במודל שכזה - אנחנו, הצרכנים תלויים בתוכן שקבע לנו הספק. החזון שלנו הוא לייצר מרחבים בהם יש לאורחים הזדמנות להתערב בחוויה שלהם.
ניר, חבר ילדות של אורי רז, יזם ששוחה כבר שנים בתוך עולם ה-hospitality והקים עשרות עסקים שתמיד ביטאו ערך חברתי לצד הערך הכלכלי. רז מסביר על החזון בהקמת המקום החדש: "אנחנו לא בונים מקום. אנחנו בונים תרבות". והמשמעות ברורה: החוויה לא מתוכננת עבורך, היא נוצרת דרכך. זה לא אומר שאתה מחויב להשתתף, זו הזמנה עדינה שנוכחת במרחב.
פעם יוקרה הייתה נוחות, היום היא משמעות
מה שמיוחד במקום החדש שהקבוצה הקימה, "JAIA", הוא החיבור הבין תרבותי חובק עולם. מדובר בצוות מרשים מאוד עם ניסיון מגוון סביב עולמות עיצוב החוויות. "היה ברור לנו שכדי להקים מרחב מבוסס חוויה שמאפשר לכל אחד להרגיש שייך - אנחנו רוצים איתנו את הכי טובים בתחום". אמר ניר. "ציירנו אוטובוס וכתבנו על כל מושב את הכישרון הנדרש כדי שהוא ידע לסייע לאורחים אל החוויה של העתיד", הוא הוסיף.
מודל הבעלות כאן הוא אחד מהעקרונות של הקהילה - אין "בעלות חוץ", אין מימון, אין הלוואות, JAIA היא בבעלות מלאה של חברי הקהילה שמשקיעים בה - והם ממשיכים להכניס אל תוך המודל עוד ועוד חברי קהילה שמעוניינים לסגל את סגנון החיים הזה ולהשקיע בעסק מניב עם נשמה.
החיבור בין נוסעי האוטובוס לא מרגיש כמו שיתוף פעולה, אלא כמו אבולוציה טבעית. סמואל קרן, אחד השותפים בקהילה, מנסח את המעבר בצורה מדויקת: "מה שאנחנו עושים כאן נולד מתוך ההבנה שאנשים כיום פחות מתחברים לעומק דרך צריכה של תוכן - אלא דרך היצירה שלו". לדבריו, אותו עיקרון נכנס עכשיו לעולם האירוח. "המודל הישן לא נעלם. אבל הוא כבר לא מספק את מי שמחפש עומק". זו לא ביקורת, זו תנועה קדימה.
ניר הוסיף: "אני מרגיש כבר הרבה שנים שאנשים כמהים להזדמנות לשחק, להשתטות ולהתחבר לילד שבהם, יש בזה משהו מאוד משחרר וכאן הם יוכלו לעשות את זה בלי שאף אחד ישפוט אותם".
אז למי זה מתאים?
החיבור בין היזמים הוא לא רק חיבור בין אנשים, אלא חיבור בין דיסציפלינות: בין אם פסטיבלים של השתתפות, מרחבים של חיבור אנושי, וולנס או עיצוב חוויות בעולם האירוח. כולם מתכנסים לאותו רעיון: מרחב שבו אתה לא מחוץ לסיפור, אלא חלק ממנו. וזה מתחבר ישירות למה שהם מנסים ליצור כאן, מרחב שבו החוויה היא לא מוצר אלא דרך חיים, והמשתתפים הם אלה שמפעילים אותה מבפנים.
אם מנסים לזקק את זה, JAIA לא נכנסת למסגרת הרגילה של ריזורט, היא מקום חוויתי ועוצמתי, מקום חי. זה קורה כי מרבית האנרגיה הושקעה סביב איך מייצרים מערכת המאפשרת לאלו הבוחרים להגיע להרגיש בעלי ערך ולהתחבר לחוויה שלהם ושל אחרים.
"אם אני צריך לנחש, המכנה המשותף בין כל מי שיגיע אלינו הוא הרצון הכי בסיסי במגע אנושי וביצירת קשרים חדשים ועמוקים - ואין מקום יותר מתאים בעולם מהבוטל ביץ שבתאילנד" אמר אורי.
JAIA יפתח בתחילת 2027 עם יכולת אירוח של 200 משתתפים בשלוש דרגות אירוח והוא יכלול מעל תשעה מרחבים ליצירת תוכן לרווחת האורחים. לא תראו עובדים במדים של בית מלון מאחר וב-JAIA כולם משתתפים, "חשוב לנו להיות נגישים לכל מי שרוצה להשתתף" הם אומרים ולכן המחירים, כך הם אומרים, יהיו נוחים לכולם. השותפים להקמה אומרים כי ההגעה אל החוף תהיה חוויה בפני עצמה, אך לא הסכימו לגלות מדוע, "חלק מהקסם הוא לדעת כמה שפחות".
לפרטים נוספים לחצו כאן