מה קורה במטאוורס? תמונת מצב על מהפכת האינטרנט הבאה והשאלות שלא העזתם לשאול

זה זמן מה שהמטאוורס והעולם של 'האינטרנט החדש' (beyond digital) שמדברים עליו רבות לאחרונה, מעסיק לי את הראש.

מצד אחד, יושבת לי על הכתף מחשבה פרועה, פנטזיונרית עם מוסיקת רוק ברקע, שמבעירה בי תשוקה כמו ילדה בלונה פארק שמאמינה שקרב היום בו נקיים את תורת הקוונטים הלכה למעשה ונהיה נוכחים בזמן אחד במספר מרחבים במקביל, עם נוכחות אימרסיבית מלאה בכל חושינו ואולי אפילו חושים חדשים שהמטא יכיר לנו (מטאוורס, לא מטא של פייסבוק, כן? כי זה שני דברים שונים).

בכתף השנייה יושבת מחשבה שמרנית ועדינה, קצת הורסת מסיבות, עם attitude של צודקת ומוסיקת מעליות ברקע, שמנחיתה את הפנטזיה ומספרת סיפור אחר שעיקרו לא יותר מאשר התפתחות אבולוציונית תמימה שלא באמת תשנה את העולם כפי שאנחנו מכירים אותו היום ולא באמת תעורר מהפכה, לפחות לא בקרוב.

היות ולא טוב חפירת האדם לבדו, נפגשתי עם אנשים טובי לב וחדי מחשבה העוסקים בתחום וככל שאני מתעמקת יותר, כך אני מבינה שאינני מבינה כלום.

ולפני שתבקשו את דקות הקריאה שלכם בחזרה, חשוב לי להיות להדגיש כי לא תמצאו פה מילה אחת על קריפטו או עתיד ה- NFT. הטקסט הזה הוא סוג של הצעה לדיון בנוגע לנקודות שנשמעות בכל פאנל, רק שלרוב יש אחריהן נקודה ואצלי הן עדיין עם סימן שאלה. בסדר?

מצד אחד, אם נעצור את הסוסים וננשום רגע, הרי שהמטאוורס הוא לא יותר מאשר שלב התפתחותי בעולמות הדיגיטל, שפשוט נותן מענה משוכלל יותר לצרכים הקיימים היום.

למעשה, ככל שהעולם מתקדם והונאות הסייבר נעשות משוכללות יותר, הצורך בהגנה גדל בהתאם. שוק שמזהה דרישה מייצר היצע ומכאן גם נולדו הכלים הנהדרים ש-web3 יודע להציע: מטבעות מבוזרים, תלת מימד, מציאות רבודה (VR) ואסימונים חסרי תחליף (NFT).

מצד שני, מרגש אותי לחשוב האם יכול להיות שעד כדי כך התמזל מזלנו, להיות נוכחים בנקודת ציון כל כך משמעותית באבולוציה שלנו כבני אנוש?

כי אם בדורות קודמים התעניינו בכוכבי לכת מקבילים ובשאלה האם אנחנו לא לבד ביקום הזה, הרי שהגיע המטאוורס הזה ולימד אותנו, שאם החייזרים לא יגיעו למוחמד, הוא יביא אותם יופי יופי בעצמו.

האם ייתכן שבעתיד הקרוב (10 שנים לפי תחזיות), נחיה בעולם שיש בו שני יקומים מקבילים? המרחב שאנחנו מכירים מהמציאות היום (שעדיין ברורה לנו אבל גם היא עשויה להיטשטש בעוד כמה דורות) והמרחב החדש והיצירתי שמאפשר לנו להמציא את עצמנו מחדש (החל מלהיות ארנב מדבר או גל גדות ועד לתת כיף ללברון ג'יימס או לקום מכיסא הגלגלים ולרוץ מרתון), כאשר הגבולות היחידים שיש בו, בלי להישמע דביקה, הם רק החלומות שלנו והם יתרחבו ככל שאנחנו נחלום רחוק יותר, גבוה יותר ומהר יותר?

אם כן, הרי שהילדים של היום, הם כבר אזרחי נייטיב של העולם החדש הזה, ואנחנו, אלה שנמצאים עם הרגליים כאן והעיניים שם, לנו ייקח לנו זמן להבין, לעכל, לעבד ולהשתתף במציאות החדשה שנוצרת לנו מול העיניים.

כך או כך, לאן שלא ייקח אותנו השינוי, אין ספק שהוא דורש חינוך שוק: חינוך של המשקיעים, חינוך של ארגונים שיסכימו להיכנס למגרש החדש הזה, שינוי צורה של הצעות הערך המוכרות להם היום, וחינוך של המשתמשים הפוטנציאלים שיידרשו לקנות ציוד וקצת לעבוד בזה כדי להשתתף בחוויה.
שינוי התפיסה הזה דורש זמן, כי למרות שהוא התחיל לפני למעלה מעשור, אנחנו אלה שנחשבים ל- Early adopters (בהנחה שהקוראים הם בני 20 ואילך, שלא לומר כפול מזה ואף יותר).

אז מהו המטאוורס: מהפכה, גילוי של יקום חדש, או אבולוציה טבעית של המוכר והידוע? קשה לומר, מה שבטוח מתרחשת כאן תנועה וזו שאלה של זמן עד שהיא תיכנס למיינסטרים וכולנו נישאב אליה כמו אבק לשואב של דייסון 18 (אל תעשו גוגל, עדיין עובדים עליו). השאלה היא איך נצא משם, מה ההשפעות של החיים הכפולים האלה על המציאות שאנחנו מכירים היום, ומה התפקיד של אנשי הדיגיטל ומנהלי השיווק בתקופת המעבר?

חיפוש זריז ברשת יעלה המון פרשנויות והסברים מלומדים בהרבה מזה שאני עומדת להציע, אבל לטובת הדיון הרשו לי להציע את ההגדרה הבאה:

• 'מטא' - ביוונית 'מעבר ל'/ הסתכלות חיצונית על המושג המופיע אחריה.
• 'וורס' - קיצור של universe, כלומר יקום.

מכאן, שבהסבר היבש, המטאוורס הוא מה שקורה מעבר לעולם הקיים ולכן יש גם מי שקוראים לו 'האינטרנט החדש' או 'המשבש הגדול' כי בפעולת ה'הסתכלות' הזו טמון פוטנציאל נפיץ לשנות לחלוטין את המציאות שאנחנו מכירים היום, לטוב ולרע.

אם לפני 20 שנה דיברו על החידוש של האינטרנט בזה שהוא מדיד והבשורה של web2 הייתה עידוד תוכן גולשים, הרי שבמטאוורס, בזכות יכולות שמתפתחות ב-web3, כמו תלת מימד, בינה מלאכותית, מציאות רבודה, מטבעות מבוזרים, NFT וכיוב', נולד מרחב וירטואלי שבו אנחנו יכולים להשתכלל ולדבר על מושגים כמו: בעלות, מחוברות, זהות ואימרסיביות.

הבשורה, לעניות דעתי, נעוצה באופן מימוש חוויית המשתמש במרחב הזה. העובדה שאנחנו יכולים ליטרלי להסתובב במרחב, לפגוש אנשים, לקחת בעלות על החיים שלנו ואף להמציא את עצמנו מחדש תוך שיתוף מערכת החושים שלנו, היא שמעבירה את חוויית צריכת ויצירת התוכן לשיח של 'יקום חדש'.

נכון להיום, ואולי אני אעצבן רגע מי שחושב אחרת ממני (מבטיחה שבעוד פסקה שתיים הנקודה תתבהר), המילים הגבוהות שנשפכות בכל כנס מומחים או מאמרים עתידניים שכותבים תחזיות בתחום, נשארות בחזקת 'הנייר סופג הכל', כי עדיין יש יותר חוסר וודאות מאשר הצלחות עליהן ניתן לבסס תובנות לאן העולם הזה באמת הולך.

אם במציאות שאנחנו מכירים היום, חברות מקבלות החלטות על סמך מודל עסקי ואקסלים עם שורת רווח, הרי שבעולם המטא אין באמת ידע כדי לבסס עליו את התחזית העסקית, ויש הישענות רבה על מה שנקרא 'אמונה' - faith.

זה לא שמשקיעים או בעלי מניות של היום לא נדרשים לתת את דעתם על האמונה והבטחון שיש להם בשוק בו הם משקיעים, זה ברור, אלא שבשונה ממי שנכנס למטא, להם יש להם הרבה יותר אינדיקציות לבסס את האמונה הזו, ומכאן שעבורם זה יותר עניין של אמון מאשר של אמונה.

הטענה שלי, הצנועה אך מלאת היומרה (כי גם אני משחקת בנדמה לי), היא שמי שיטה את הכף ויצליח באמת להזיז את כיוון הרוח לקראת השקעות במטאוורס הם אנשי השיווק והדיגיטל. הם יהיו אלה שיצליחו לרתום את בעלי הממון להשקיע בתחום הזה, גם מבלי להיות מסוגלים להראות להם ROI מיידי; הם אלה שיש להם את היכולת למכור פרמטרים של תרומה לאנושות, מוניטין, ראשוניות ומיצוב גם בלי להראות אם ומתי יגיע החזר ההשקעה.

עכשיו, יהיה מי שיגיד שאני חיה בהונולולו אם אני מפספסת שהשוק הזה כבר כאן' חי ובועט למעלה מ- 10 שנים' והביליארדים שהוא מגלגל בשנה ממש לא דורשים אמונה כי המספרים מדברים בעד עצמם ובגדול. אחרים אף יציגו לראייה שאפילו פייסבוק שינתה את השם ל-META, ומה זה אם לא חיזוק משוגע לכך שהעולם באמת הולך לשם ומי שלא שם יישאר מאחור.

הכל ידוע ונכון ובכל זאת, נכון לכתיבת שורות אלו, המרחב המטאוורסי הזה עדיין לא במיינסטרים. הכסף הגדול הזה שמתגלגל מגיע בינתיים מענפי הגיימינג, הפורנו וההימורים, והנקודה בזמן שאני מדברת עליה היא הכניסה של המטאוורס לכל בית, סטייל מהפכת ה'סמארטפון לכל ילד', רק עם מצלמת VR בתור התחלה.

כשאני חושבת על הימים של לפני שני עשורים בסך הכל, כשסוכנויות הדיגיטל (אז קראו להם 'אינטראקטיב') השקיעו משאבים רבים לשכנע חברות ובעלי עסקים בכך שהם חייבים אתר אינטרנט וההתנגדויות היו שלא בטוח בכלל שזה עומד לתפוס ומה רע במודעות בעיתון, אז התקליט של היום די דומה, רק שההבדל הוא שהפטיפון עליו הוא מסתובב רץ מהר יותר והשאלות הן של משתמשים שלא ברורה להם המוטיבציה לרכוש ציוד ו'לעבוד בזה'.

היום, מותגים כמו גוצ'י, סמסונג, קוקה קולה, NBA, נייקי ואדידס כבר שם, אבל זה לא מספיק כדי לייצר מוטיבציה עם מכנה משותף רחב מספיק כדי להניע את כולנו לרכוש אביזרים וציוד ולהשתתף בחוויות האלה באופן שיעורר מוטיבציה חוזרת לחברות נוספות להצטרף, וכך להרחיב את השימוש עד שלא נוכל להבין איך הצלחנו לחיות בלי זה עד עכשיו.

קשה לנבא מי בסוף יפתח את השער שדרכו המטאוורס יתחיל לחלחל למיינסטרים. סיכוי טוב שפייסבוק תהיה זו שדרכה ההנגשה של התחום תהיה קלה יותר, אך בינתיים נראה שההימורים מתרכזים במה שנקרא The future of work. סביבת העבודה תמיד דרשה התייחסות מיוחדת, אבל עכשיו שבזכות הקורונה המודל ההיברידי נכנס וכל הסימנים מראים שהוא כאן כדי להישאר, אין מנוס מלהרים הילוך בנושא.

בינתיים, מי שמובילה את העתיד בתחום הזה היא מייקרוספט, עם שיפורים חדשים לTeams שיאפשרו ליצור הולוגרמה אישית ולהשתתף בפגישות וירטואליות מכל מקום בעולם בלי ציוד מיוחד.

הסיבה שנראה כי מכאן תגיע הישועה, היא כי נכון להיום העבודה ההיברידית מסתכמת בפגישות וידאו, כשהקסטומיזציה הכמעט יחידה היא האפשרות לשנות רקע או לטשטש אותו. יש צורך אמיתי בשיפור החוויה הזו והנכונות לאימוץ היכולות החדשות תהיה גבוהה אם השימוש בהן יהיה נגיש ונוח. על פי התחזיות, שיתוף פעולה שיסחף בזמן קצר אוכלוסיות שלמות יביא את הפריצה המיוחלת לשאר הענפים.

נקודה נוספת שראוי לתת עליה את הדעת היא כל הנוגע לחוויית המשתמש במרחב המטאוורסי. נראה כי ההשקעה הרבה בגרפיקה משוכללת קצת הזניחה מאחור את חוויית האונבורדינג ומסע הלקוח בתוך המרחב. כנראה שזה טבעי בפרמידת הצרכים הדיגיטלית, שכן בהירככיה שבין תשתית טכנולוגית עובדת לבין שיפור חוויית המשתמש, ברור שזו האחרונה נסוגה מפני הקוד. ברגע שהמרחב יתפוס בגרות ויתייצב עם המערך התומך של הפלטפורמה, מאזן הכוחות ישתנה וחוויית המשתמש תעשה את ההבדל, במיוחד כשיתאפשר לייצר מסעות מותאמים אישית ולא מסעות מבוססי פרסונות, כמו שיש היום.

גם עולם החינוך, הרפואה והבנקאות מתחילים לגשש לקראת צעדים משמעותיים באינטרנט החדש. יהיה מסקרן לדעת אם הם יכנסו בחשש עם טבילת אצבע ומצופים, או שיהיה להם מספיק אומץ לקפוץ למים ולהמר עם הרבה ז'יטונים כדי לייצר חוויות שימוש חדשניות ומרתקות?

התשובה כנראה תלויה במהירות התגובה של חברות עסקיות לשוק המתפתח ובהתאמה, לשיתוף הפעולה של המשתמשים.

אין ספק שכדי שתהיה מוטיבציה לשתף פעולה, נדרש שהערך שיוצע במרחב החדש יהיה מספיק איכותי, עשוי היטב, בטוח וידידותי לשימוש.

בנוסף, ככל שאנשי השיווק והדיגיטל יסכימו לקבל על עצמם את ההובלה בהגשמת החזון של המחשבה הפנטזיונרית שכתבתי עליה בתחילת הטקסט הזה, הרי שאולי נצליח להתעלות מעל המחשבה השנייה מאותה הפסקה בדיוק.

בסופו של דבר, זה הכל אנשים, חלומות ואמונה בדרך. אז עם כל הכבוד לבעלי החברות, לבעלי המניות, ליוצרים, למפתחים ולכל העוסקים במלאכה, גם לנו, המאמצים החדשים, יש תפקיד משמעותי בשיח סביב התנועה הזו.

חשוב שנשתף ידע, נגלה מעורבות בקהילות הרלוונטיות ונתפלסף יחד, כי איך אמר ג'ון לנון "חלום שאתה חולם לבד, הוא רק חלום. חלום שאתה חולם ביחד - הוא מציאות".


לירון אלדר היא מנכ"לית uniQui.