קנס כבד בסך של 405 מיליון אירו (400 מיליון דולר) עושה את דרכו למשרדי מטא, חברת האם של אינסטגרם, לאחר שרגולטור הפרטיות של האיחוד האירופי הגיע להחלטה על תלונה ארוכת שנים מצד אירלנד על הפרה של תקנת הגנת המידע הכללית של האיחוד האירופי (GDPR), כך חשף שלשום האתר Politico.
על פי התלונה, ענקית המדיה החברתית הפרה את תקנת הגנת המידע הכללית (GDPR) בכך שאיפשרה לילדים מתחת לגיל 13 להפעיל חשבונות עסקיים באינסטגרם. ועדת הגנת המידע של אירלנד (DPC) אמרה כי קיבלה את החלטתה הסופית ביום שישי ותפרסם את הפרטים המלאים על ההחלטה בשבוע הבא.
אינסטגרם הודיעה כי היא תערער על העונש, וחלקה על אופן חישוב הקנס בטענה שהוא "אינו תואם לטקסט של ה-GDPR", שכן הקנס גדול משמעותית מקנסות אחרים הקשורים להפרות של תקנות ה-GDPR.
ואכן, מדובר בקנס הגדול ביותר שספגה מטא עד כה, והשני בגודלו מאז יצאו התקנות, אחרי אמזון. זו לא הפעם הראשונה שמטא מפרה את תקנות הפרטיות. רק לפני חצי שנה היא נקנסה ב-17 מיליון יורו בגין הפרות פרטיות בפייסבוק, ולפני שנה ב-225 מיליון יורו בגין הפרות של עקרון השקיפות בוואצאפ.
סגן נציב ה-DPC, גרהם דויל, אמר ל-The Record כי ההחלטה מתבססת על חקירה בת שנתיים, שהחלה ב-2020 הודות למידע שקיבלה מצד שלישי, והמשיכה בניתוח מקיף שנעשה על ידי חוקרי ה-DPC.
החקירה התמקדה בשתי סוגיות שונות לגבי אופן עיבוד המידע של אינסטגרם באירלנד. הסוגיה הראשונה נוגעת לעובדה כי בזמנים מסוימים, חשבונות של משתמשים ילדים הוגדרו כ"ציבוריים" כברירת מחדל, ובכך חשפו בפובמי את תוכן המדיה החברתית של משתמשים ילדים. משתמשים היו צריכים להגדיר את החשבון ל"פרטי" באופן ידני דרך הגדרות הפרטיות של החשבון.
הסוגיה השניה נוגעת לכך שמשתמשים בעלי עמוד "עסקי" בפלטפורמה נדרשו לפרסם מספרי טלפון ו/או כתובת האימייל שלהם, כולל חשבונות המנוהלים על ידי ילדים בגילאי 13 עד 17.
"בעוד ששיתפנו פעולה עם ה-DPC באופן מלא לכל אורך החקירה, אנחנו לא מסכימים עם אופן חישוב הקנס הזה ומתכוונים לערער עליו. אנו ממשיכים לבחון בקפידה את שאר ההחלטה".
דובר מטא חלק על החקירה בטענה שהיא התמקדה בהגדרות ישנות שהחברה עדכנה ביולי 2021, כאשר השיקה מספר תכונות חדשות שמטרתן לעזור לשמור על בטיחות בני נוער והמידע הפרטי שלהם. מאז, "ילדים מתחת לגיל 18 שמצטרפים לאינסטגרם, החשבון שלהם מוגדר באופן אוטומטי כפרטי, כך שרק אנשים שהם מכירים יכולים לראות את מה שהם מפרסמים, ומבוגרים לא יכולים לשלוח הודעות לבני נוער שלא עוקבים אחריהם".
מה עומד מאחורי ההאשמות נגד אינסטגרם?
הקנס שהוטל על ענקית המדיה מהווה אבן דרך במאבק של האיחוד האירופי נגד ענקיות מדיה שפעילותן מפרה את תקנות הפרטיות.
כל הרשתות החברתיות אוהבות להתרברב בכך שהן מגינות על קטינים, אבל המציאות מוכיחה לנו פעם אחר פעם שגם כאשר הכוונות הן טובות, בדרך כלל ההיפך הוא הנכון. הימצאותם של בני נוער בהכרח חושפת אותם לסכנות שהם לא היו נחשפים אליהן אלמלא היו לוקחים חלק בפלטפורמה.
באשר להאשמות הספציפיות, דובר מטא הודה שבעבר, פרטי ההתקשרות של חשבונות עסקיים הוצגו בפומבי והמשתמשים הוזהרו על כך מראש, אך ציין כי בספטמבר 2019, אינסטגרם הפכה את התכונה הזו לאופציונלית, ואף שלחה הודעות יזומות לבני נוער עם חשבונות עסקיים שפרטי הקשר שלהם הם אופציונליים וניתן להסירם. "כעת, בני נוער שירצו להציג את פרטי הקשר בפומבי יצטרכו לבצע פעולה יזומה באופן שמוסיף חיכוך (Friction) לתהליך", אמר דובר מטא.
עדכונים נוספים חסמו את האפשרות של אנשים לתייג או להזכיר חשבונות של בני נוער שאינם עוקבים אחריהם. בנוסף, על מנת למנוע חשיפה של בני נוער לתכנים לא מותאמים, חשבונות של ילדים מתחת לגיל 16 מציגים פחות תוכן רגיש כברירת מחדל.
אינסטגרם גם טענה שפיתחה טכנולוגיה שאפשרה להם לזהות "חשבונות מבוגרים חשודים" ולמנוע מהם למצוא או ליצור אינטראקציה עם חשבונות ילדים, ושהם שולחים אזהרות לבני נוער שכבר עוקבים אחר חשבונות של מבוגרים לגבי שיחות עם מבוגרים.
האם אינסטגרם עושה מספיק כדי להגן על קטינים ברשת?
בהינתן שהעדכונים בפלטפורמה אכן בוצעו כפי שטוען הדובר, נשאלת השאלה האם אירלנד והאיחוד האירופי סתם נטפלים למטא? האם לא די בכך שהפלטפורמה שינתה את דרכיה? והאם מדובר בעונש רטרואקטיבי או שמה יש עוד דברים שאנחנו לא יודעים עליהם?
בשביל לענות על השאלות הללו, בואו נדבר רגע על הסכמה. opt-in ו- opt out הן שתי מתודולוגיות הנוגעות להסכמה של משתמשים לקבל על עצמם תנאי שימוש או הגדרות מסוימות.
לדוגמא, נניח שאתם נרשמים לשירות מסוים, ובתחתית הטופס יש צ'קבוקס שאומר "צרפו אותי לרשימת התפוצה". אם הצ'קבוקס מסומן מראש, רוב הסיכויים שלא תשימו לב לזה ותירשמו גם אם אינכם מעוניינים בכך. יש שיגידו שלא מדובר בבחירה של ממש ולכן לא היתה כאן הסכמה.
בהקבלה, מטרידן שיצאה נגדו תלונה על תקיפה מינית יטען להגנתו שהנתקפת לא עשתה כלום, משמע היא רצתה את זה. אבל היום כבר ידוע שללא הסכמה נלהבת אין מה לחתור למגע וכך גם לגבי מנגנוני Opt-out - אם לא ציינתי במפורש שאני מעוניינת, משמע שאני לא מעוניינת.
כך היה גם עם הגדרות הפרטיות של חשבונות קטינים באינסטגרם עד לאותו עדכון ב-2019, שהפך את הגדרות הפרטיות לברירת מחדל. אבל האם כל חשבונות הנוער פרטיים כעת? ממש לא. הגברת החיכוך שדובר מטא מדבר עליה היא בסך הכל צעד נוסף שבני נוער צריכים לעשות כדי להגדיר את החשבון שלהם כפומבי או כדי להציג את פרטי ההתקשרות שלהם באופן גלוי.
אז נכון שבעיצוב UX תמיד מדברים על הפחתת החיכוך והורדת מספר הקליקים שמשתמשים צריכים לעשות כדי להגיע ליעד שלהם בתוך האפליקציה, אבל ספק גדול אם זה מה שיעצור את בני הנוער מלהפוך את החשבונות שלהם לפומביים.
כנראה שלעמדת ה-DPC, עצם זה שהאפשרות להציג פרטי התקשרות או את תוכן הפרופיל קיימת וזמינה עבור בני נוער זו כבר בעיה. בהתחשב בגילם הצעיר, בתמימות ובחוסר הניסיון של קטינים מול העולם הגדול, ספק אם הבחירה של בני נוער להציג את פרטיהם האישיים באופן ציבורי יכולה להיחשב כ"הסכמה מדעת".
לאן כל זה הולך?
הסיפור הזה פותח פתח לשלל דיונים פילוסופיים על מידת הבחירה שיש לתת לקטינים במרחב הוירטואלי. האם שינוי ברירת המחדל מספיק כדי להוציא את אינסטגרם מידי חובה? האם בכלל צריך לאפשר חשבונות פומביים לקטינים, ואם כן, מאיזה גיל? ומה לגבי הסכמת הורים? ועוד לא דיברנו על חשבונות שנפתחים על ידי ילדים שפשוט משקרים לגבי גילם, כי מה יותר קל מזה?
למרות היותם קטינים, הם מהווים כוח צרכני חזק ומשפיע ומספקים לפלטפורמות המדיה שפע של מידע שמפרסמים עושים בו שימוש כדי להגדיל רווחים. אם זה המצב, יתכן שיש כאן ניגוד אינטרסים, כאשר מצד אחד רוצים להגן על קטינים מהשפעות חיצוניות ומצד שני רוצים להציג להם פרסומות ולמכור להם.
כל זה מצטרף לקונפליקט המתמשך בין תאגידי המדיה לגופים הממונים על שמירת הפרטיות, ובפרט להגנה על קטינים. כל עוד אינסטגרם ודומותיה ממשיכות להתייחס לילדים כאל צרכנים, זה רק ילך ויחמיר.
אם אני קוראת נכון את המפה, הדור הצעיר, העומד בליבת הקונפליקט, ייאלץ לוותר בקרוב על חלק מהפריוילגיות שהתאפשרו לו עד כה במרחב הדיגיטלי, בהיעדר מדיניות מתאימה. כעת, כשהעולם מתחיל להתעורר ונושא הפרטיות מקבל את קידמת הבמה, הקנס הזה של מטא הוא סוג של תקדים שבא להזהיר את ענקיות המדיה, "למען יראו וייראו", ולמען הדורות הבאים. כל שנותר לנו זה לקוות שמטא תפנים את המסר.
דיצה קרן היא כתבת טכנולוגית ועורכת הערוץ וואלה! שיווק ודיגיטל