לאורך ההיסטוריה ועד היום, פוליטיקה ועסקים היו עולמות בלתי נפרדים. הם משפיעים זה על זה בלוביזם, בקביעת מדיניות, בחלוקת משאבים, בניית הסכמים, וגם בתהליכי בחירות - ממשלתיים ופנים-מפלגתיים.
עם זאת, ברשת החברתית העסקית הגדולה והמשמעותית בעולם, לינקדאין, שיח פוליטי נחשב מוקצה מחמת המיאוס.
לא רק שמשתמשים בפלטפורמה נמנעים מלפתח שיח על נושאים פוליטיים, אפילו לינקדאין עצמה הוסיפה לאחרונה בארה"ב כפתור המאפשר לסנן תוכן פוליטי אל מחוץ לפיד. גם בישראל עולים קולות שמבקשים להימנע משיח פוליטי בפלטפורמה, שממילא מקיף אותנו בכל ערוץ מדיה אפשרי. בהתחשב בכך שעולם העסקים בנוי על היצע וביקוש, אין פלא שהפוליטיקאים הישראלים אכן דוממים יחסית בלינקדאין.
איזה פוליטיקאים פעילים בלינקדאין?
מחקר שביצעה חברת MAIA Digital, המתמחה בשיווק בלינקדאין, בדק ומצא כי מתוך 140 חברות וחברי כנסת, 34 בלבד מחזיקים בפרופיל לינקדאין. מתוכם, רק חמישה חברי כנסת, המהווים כ-15%, מחזיקים פרופילים פעילים, משמע, הם פרסמו תוכן לפחות פעם אחת בחודש האחרון.
ל-42% מחברי הכנסת שנמצאים בלינקדאין, 14 במספר, יש פרופיל בסיסי בלבד הכולל תמונת פרופיל, טייטל וקישור לעמוד הרשמי של הכנסת - ללא פרטים על היסטוריה מקצועית, השכלה או התנדבות, שיכולים להעיד על האמינות שלהם כמקבלי החלטות מהותיות לחיינו, או לאפשר לציבור שבוחר בהם ואותו הם אמורים לשרת, להכיר אותם קצת יותר.
לינקדאין ידועה כפלטפורמה איכותית. היא נמצאת פה כבר כמעט 20 שנה, עם קהל משתמשים של מקבלי החלטות ממגוון תעשיות. למעשה, על פי מגזין Insider Intelligence מבית eMarketer, בשנים האחרונות לינקדאין מדורגת במקום הראשון במדד האמינות של הרשתות החברתיות. יכולים לנחש מי במקום האחרון? נחסוך לכם את הטרחה ונגלה שזאת פייסבוק.
בהמשך המחקר של חברת MAIA Digital, נמצא כי הדירוג הממוצע לאיכות פרופיל הלינקדאין של הפוליטיקאים הישראלים, שנמדד באמצעות תוכנת Resume Worded, עומד על 36.56 מתוך 100, כאשר ענבר בזק מיש עתיד מחזיקה בציון הגבוה ביותר (74), ואחריה בהתאמה ג'ידע רינאוי זועבי ממרצ (ציון 68) ואורית פרקש הכהן מכחול לבן (ציון 67). נכון לכתיבת שורות אלה, לאף ראש ממשלה ישראלי אין פרופיל בלינקדאין.
האם לפוליטיקאים יש בכלל מקום או צורך בלינקדאין?
בבחינת מגמות התוכן המתפתחות בפלטפורמה, נראה שפוסטים פרסונליים הופכים נוכחים יותר ומזמינים יותר ויותר מעורבות (בשפת הלינקדאין קוראים לזה Thought Leadership). זאת מכיוון שמשתמשי הפלטפורמה משכילים לקשר בין אירועים בחייהם הפרטיים למסקנות עסקיות. כך גם בכל הנוגע לנושאים קלילים יותר, כמו ספורט או תרבות פופולרית.
מחפירה קטנה בהתנגדות האינהרנטית של המשתמשים לשיח פוליטי, אפשר בקלות להבין כי ההתנגדות היא לא לתוכן מפי פוליטיקאים, אלא לתוכן תעמולתי שאין לו נגיעה לעסקים. הם בסך הכל מבקשים שבלינקדאין ננהג כלינקדינאים, לגיטימי.
יתרה מכך, בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2022, כאמור חודשי שיא קמפיין הבחירות, עלו 348 פוסטים בהם משתמשים ועמודים שונים ניסו לייצר אינטראקציה עם פוליטיקאים, לרוב בנושאי יח"צ ונושאים מקצועיים הרלוונטים לפלטפורמה, אך ניתן היה לתייג רק 46 מהם.
אגב, אם תהיתם מיהו הפולטיקאי עם מספר העוקבים הרב ביותר, אז התשובה היא לא ביבי, כי כאמור אין לו פרופיל, אלא עידן רול מיש עתיד, עם 7,239 עוקבים בלבד, וגם הוא לא כזה פעיל.
ומה קורה בשאר העולם?
פוליטיקאים ברחבי העולם כבר הבינו את הרעיון: ראש ממשלת קנדה, ג'סטין טרודו, מפרסם פגישות דיפלומטיות ופעילויות חברתיות. כמו כן, הוא מפרסם פוסטים באנגלית ובצרפתית, כדי לפנות לכלל הציבור שאותו הוא משרת.
לעומתו, נשיאי ארה"ב, אובמה, טראמפ וביידן אינם פעילים כלל, ולעומתם, פוליטיקאים צעירים ואפילו חברי סנאט מפיצים את משנתם ומבססים את מעמדם בלינקדאין.
אבל לינקדאין לא משרתת רק פוליטיקאים בתחילת או אמצע הדרך. גם ראש ממשלת בריטניה לשעבר, בוריס ג'ונסון, מפרסם פעילויות חברתיות וסיורי שטח, כתבות רלוונטיות ותוכן על חדשנות טכנולוגית.
אצלנו בסטארטאפ ניישן, פוליטיקאים שיעסקו בתוכן על חדשנות, אחריות תאגידית, מנהיגות ועוד נושאים רלוונטים לפלטפורמה יכולים למצב את עצמם בראש השיח העסקי והציבורי, ליצור קשרים משמעותיים ולייצר השפעה מעבר לגבולות המוכרים להם. פרופיל ראוי לשמו של דמות פוליטית יכול לא רק לעזור לנו האזרחים להכיר טוב יותר את המועמדים לכנסת, אלא גם לפתוח דלת עבור פוליטיקאים שפרשו ומעוניינים למצוא את דרכם חזרה למגזר הפרטי.
אז מסתבר שכן, לינקדאין יכולה להיתרם מפוליטיקאים ופוליטיקאים יכולים להיתרם ממנה, כל עוד ילמדו להתנהל כלינקדינאים.
