לפני שנתיים קרה דבר נורא. נערה בת 16 נאנסה על ידי לא פחות מ-11 גברים, רובם בגירים, באונס הקבוצתי המזעזע שהתרחש באילת. הסיפור הזה אמנם הכה גלים בתקשורת אבל הקלות הבלתי נתפסת בה חמקו התוקפים מעונש הובילה את נדב סלור, מרדכי ברונשטיין ויעל רפופורט, שמגיעים שלושתם מעולמות ההפקה, לפעול להעלאת מודעות לנושא של אלימות והטרדות מיניות כלפי נשים, והפעם מהזוית של גברים שמדברים לגברים.
הקמפיין הראשון, שנקרא #זו_בעיה_שלי זכה לחשיפה רחבה והשבוע, לקראת היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים, עלה לאוויר הקמפיין השני, #תשאל_את_אמא_שלך.
מטרת הקמפיין הנוכחי #תשאל_את_אמא_שלך, שהופק בהתנדבות מלאה, הייתה לקרוא לגברים לקחת אחריות על תפקידם במערכה ולהעלות מודעות לעובדה שאלימות נגד נשים זו בעיה של כולנו, גברים ונשים. הדרך לעשות זאת הפעם היא באמצעות שיח ודיאלוג עם אמא שלך או דמות נשית משמעותית.
"לכל גבר יש איזושהי אישה בחיים שלו שסבלה או עדיין סובלת מאלימות והטרדות מיניות, בין אם זו אמא, אחות, חברה או בת זוג", מספר נדב סלור. "צריך להבין שאלימות נגד נשים זו גם בעיה של גברים, בין אם הם מייצרים אותה או שהם צופים בה מהצד. אחרי הכל, כולנו רוצים לחיות בחברה בריאה ומוגנת עבור כל מי שחי בה".
למה בחרתם לפנות דווקא לגברים?
"לאורך השנים, נשים עשו תהליך תודעתי שהוא דוגמא ומופת ליצירת שינוי אישי וחברתי, הן נאבקו למען עצמן כי הן הבינו מה מגיע להן, החל מהמישור הכי בסיסי של בטחון והגנה ועד הזכות להיות נוכחות בתפקידי מפתח ולממש את עצמן ברמה האישית והמקצועית."
"נשים תמיד פעלו בחזית של המאבק הזה, אבל אף פעם לא ראינו גברים באים ואומרים: יש פה בעיה שאנחנו מייצרים אותה, אז בואו ניתן לזה דגש; בואו נייצר שותפות במאבק הזה. כבני אדם, אנחנו צריכים את המוכר, באינטראקציה ראשונית אנחנו מתחברים למי שדומה לנו ויזואלית, וכשגבר ניצב מול גבר יש פתיחות והקשבה למסר, הלוואי וזה וישתנה ובעתיד פשוט נקשיב, לא משנה מי ניצב מולנו".
הקמפיין הראשון הופץ ותורגם למספר שפות וקיבל סיקור נרחב בארץ ובעולם, ואף צולם מחדש במדינות כמו ברזיל ורומניה, שלמרבה הצער סובלות גם הן משיעורים גבוהים של אלימות על בסיס מגדרי.
"אחרי הקמפיין הראשון, כשראינו לאיזו תפוצה זה הגיע וכמה זה נגע באנשים, הבנו שאנחנו לא יכולים לשבת בשקט ושאנחנו רוצים להמשיך להעביר את המסרים ולהעמיק בנושא הזה כיוון שהוא מכיל המון רבדים. אנחנו מציגים אלמנט מאוד מסוים בתוך התופעה הזאת אבל זה בהחלט לא נגמר שם. בגלל שזו מדיה מאוד ספציפית, אנחנו מאוד מוגבלים בהעברת המסרים, כי כמה כבר אפשר לדחוס לדקה וחצי? למרות זאת השתדלנו לייצר היבט רגשי ומעמיק"
איך גייסתם את המשתתפים לקמפיין?
הקמפיין הופק בהתנדבות מלאה וכל מי שהשתתף בו, מהמצולמים ועד הצלמים, עשה זאת בהתנדבות מלאה. נדב נזכר: "זו היתה דרך ארוכה. כולנו אנשים פרטיים עם עיסוקים אחרים. אנחנו אמנם מגיעים מעולמות ההפקה אבל בשביל להרים דבר כזה בהתנדבות מלאה נדרשה המון נחישות. נפגשנו, הרמנו טלפונים, פנינו להמון מפורסמים וידוענים ונתקלנו בהמון סירובים. היו רגעים שחשבנו שזה יתמסמס, גם אחרי שכבר היו לנו חומרים, אבל לצד זה היו גברים מדהימים כמו חמי רודנר, ירמי קפלן ואחרים, שהסכימו לעמוד בפרונט של המהלך הזה. עצם זה שהקמפיין נוצר זה הישג משמעותי כי זה לא קמפיין מסחרי שעומדים לרשותו תקציבים, הכל היה על בסיס טוב ליבם של אנשים ונשים וזה מראה שאנחנו בכיוון הנכון. "
איך מודדים הצלחה של קמפיין כזה?
"הצלחה זה עניין סובייקטיבי, אבל כגוף ללא כל מימון שמבוסס על טוב ליבם של אנשים פרטיים, עצם זה שיש סיקור תקשורתי, או שחברה כמו CTV הביעה נכונות לשדר את הקמפיין על המסכים שלהם בשלטי חוצות, זו הצלחה אדירה", אומר נדב. "אנחנו רואים שיתופים ברשתות החברתיות וזה מייצר דיוניים. אנחנו מקבלים פידבקים ממורים שרוצים להציג את זה בבתי ספר, כי אנחנו מביאים לתודעה דיון על עניין שנוגע לכולנו. "
במיוחד בימים כאלה, בהם גורמים קיצוניים שיושבים בממשלה קוראים להדרת נשים מהמרחב הציבורי, החשיבות של הסברה והפעלת לחץ על גורמי הטיפול והאכיפה הופכת מכרעת.
"אני חושב שהרבה אנשים לא עושים את ההקשר ואת ההבנה שלאלימות נגד נשים יש הרבה רבדים. היא מתחילה במקום הכי בסיסי של ביטחון ללכת ברחוב או להיכנס למונית, וממשיכה לבעיה של חוסר ייצוג של נשים במעגל מקבלי ההחלטות. אי אפשר לחשוב שהבעיה היא רק אלימות, היא רחבה יותר, ואם לא נעצור את התופעה הזאת אז היא תסלים. אנחנו צריכים חברה מאוזנת ולטובת כך עלינו לשמור על הזכויות של נשים ועל הייצוג שלהן בכל תפקידי המפתח, בין אם זה בהנהגה או בכל מקום אחר. זה חייב להמשיך להישמר ולהתפתח עד שנגיע ל- 50 50. אין סיבה שזה יהיה פחות."
מעוניינים לסייע? הצטרפו לקבוצת ההפצה של #זו_בעיה_שלי