פרשת שמות: משה רבנו היה הראשון להבין: יזם לא יכול להיות מנכ"ל

לזמני כניסת ויציאת השבת לחצו כאן.

במשך שנים צפיתי במיזמים קורסים בזה אחר זה, הודות לניהול כושל של מייסדים שהתעקשו למלא את תפקיד המנכ"ל (או תפקיד בכיר אחר), שעה שהיה עליהם להתעלות מעל שיקולי אגו ולהעביר את המושכות לאדם אחר.

מצב דברים בו הוגה הרעיון של החברה מתעקש להיות המנכ"ל למרות חוסר ההתאמה שלו לתפקיד הוא מאוד נפוץ, ונחשב לאחת הבעיות הקשות בעולם ההון סיכון. והנה בפרשת שמות אנו פוגשים את משה, יזם שהשיל את האגו והתעקש לפנות את כסא המנכ"ל לטובת אהרון, האדם הראוי ביותר לתפקיד.

כשאלוהים מתגלה אל משה בחזון הסנה הבוער ומטיל עליו את האחריות לשחרר את בני ישראל מעבדות במצרים, משה מביע התנגדות ומתעקש שאלוהים ישלח מישהו אחר במקומו:

וַיַּעַן מֹשֶׁה, וַיֹּאמֶר, וְהֵן לֹא-יַאֲמִינוּ לִי, וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי: [...] וַיֹּאמֶר, בִּי אֲדֹנָי; שְׁלַח-נָא, בְּיַד-תִּשְׁלָח:

השניים מתווכחים עד שאלוהים נכנע וממנה את אהרון לשותף של משה, שיהיה יד ימינו וידבר במקומו:

וְדִבֶּר-הוּא לְךָ אֶל-הָעָם וְהָיָה הוּא יִהְיֶה-לְּךָ לְפֶה וְאַתָּה תִּהְיֶה-לּוֹ לֵאלֹהִים:

אני זוכר איך בתור ילד הופתעתי מהעקשנות של משה. היה נראה לי שגם הוא, כמו יעקב, מנסה לברוח מהייעוד שלו, הופתעתי עד כמה אלוהים הוכיח לו באותות ובמופתים שהוא המנהיג הנבחר. היום, אחרי שפגשתי מאות יזמים, אני רואה את הדברים גם מזווית אחרת.

פרשת ויחי: חמישה עקרונות שסטארטאפים חייבים לאמץ

אחד הדברים שאני מעריך יותר מכל ביזמים הוא המודעות למגבלות כוחם, וכפועל יוצא, הנכונות שלהם לקבל החלטות נכונות עבור החברה. גם משה - גדולתו היא בהבנה מעמיקה שאין לו את כל הכישורים הנדרשים להוביל את בני ישראל אל הארץ המובטחת. הוא מתרצה רק לאחר שאלוהים מבטיח לו שאהרון יעמוד לצידו. מהם אותם החסרונות שמשה זיהה בעצמו?

בוויכוחו עם אלוהים, משה חוזר ומבטא חשש גדול שקשור ליכולת ההתבטאות שלו אל מול פרעה ובני ישראל. ככתוב:

לֹא֩ אִ֨ישׁ דְּבָרִ֜ים אָנֹ֗כִי גַּ֤ם מִתְּמוֹל֙ גַּ֣ם מִשִּׁלְשֹׁ֔ם גַּ֛ם מֵאָ֥ז דַּבֶּרְךָ֖ אֶל־עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֧י כְבַד־פֶּ֛ה וּכְבַ֥ד לָשׁ֖וֹן אָנֹֽכִי:

מה פירוש כבד פה וכבד לשון? פרשנים רבים מייחסים זאת לגמגום או שפה שסועה. אחרים מייחסים זאת לעובדה שמשה לא גדל בקרב בני ישראל אלא בביתה של בת פרעה ולכן לא דיבר את שפת העם ולא הכיר את מנהגיהם.

אבל כשאני בוחן את הביטוי בפריזמה יזמית, כשאני מסתכל בתור משקיע על החשש שמשה מבטא בתור יזם, מרגיש לי שהוא כן מוכן לקבל על עצמו את הייעוד היזמי שאלוהים מעניק לו, אבל עם הסתייגות אחת. והיא שהוא חסר את המיומנויות הניהוליות שדרושות גם הן להצלחת המיזם. אותן תכונות שמאפיינות מנכ"לים יותר משהן מאפיינות יזמים או אנשי חזון.

בוויכוחו עם אלוהים משה לא בורח מייעודו כמו שהוא מתעקש שאלוהים יצרף לו שותף ראוי שיוכל להשלים את פערי האישיות והיכולות שלו. בכך שהוא מכיר בחסרונות שלו, הוא שם את טובתו של המיזם, ולא את כבודו האישי, בעדיפות עליונה.

נדיר שאותו אדם יכול למלא הן את תפקיד היזם והן את תפקיד המנכ"ל לאורך כל חיי החברה. ג'ף בזוס למשל הוא יוצא מן הכלל המעיד על הכלל. במקרים אחרים יש מקום שיזם ימלא את תפקיד המנכ"ל בשלבים המוקדמים של החברה, ועם צמיחת החברה יפנה את מקומו למישהו שתכונות אופיו מתאימות לתפקיד המנכ"ל.

יש גם לא מעט מקרים בהם היזמים לא צריכים למנכ"ל את החברה ולו לרגע אחד. אלה מקרים מצערים וכואבים שנתקלתי בהם לא פעם, בהם עמד מולי יזם, איש חזון חכם, שלאחר כמה דקות של היכרות הבנתי שאין כל סיכוי שהוא יצליח לגייס ולו שקל אחד. במקרים כאלה, החלפה של מנכ"ל בניגוד לרצונו לא תמיד אפשרית, ובכל מקרה היא מאוד לא נעימה וגוררת עמה מורכבות אינסופית שמורידה את סיכויי הצלחת המיזם בעשרות אחוזים.

אבל אם יש ויתור על האגו ופתיחת הלב לשיתוף סמכויות, נוצרת הזדמנות שכל אחד מחברי הצוות יבטא את הגדולה המגולמת בו, כזו אשר תביא לסיפוק מקסימלי של חברי הצוות, ושתהיה המועילה ביותר עבור החברה. גדולתו של מנכ"ל אינה נמדדת בלהיות טוב בהרבה דברים. גדולתו נמדדת בלדעת במה הוא לא טוב! בלעשות את הדבר הנכון עבור החברה, וביכולת להוציא את המיטב מכל חברי הצוות: בין אם מדובר במתכנת, איש התפעול, סמנכ"ל הכספים, או כל אחד אחר מהעובדים במיזם.

בין אם אנחנו יזמים, מנכ"לים, ובין אם אנחנו פועלים בשדות אחרים מחוץ לעולם היזמות, אני מאחל לכולנו, כמאמר המשורר, שאלוהים יתן בנו את האומץ לשנות את מה שביכולתנו לשנות, הכוח לקבל את מה שאיננו יכולים לשנות, ואת התבונה להבדיל בין השניים.