יזמות בחברה הערבית: הופכים חלום למציאות

לאחרונה, פרסמו אתרי הטכנולוגיה והעיתונים הכלכליים בישראל את רשימת הסטרטאפים המבטיחים של השנה החולפת. כמדי שנה, בזה אחר זה, הציגו האתרים השונים חברות מצוינות, שהגיעו ב- 2022 להישגים משמעותיים מבחינה טכנולוגית ועסקית. אלא שנתון אחד העיב על החגיגה השנתית של התעשיה: היעדרותן מרשימות אלו של חברות בבעלות יזמים מהחברה הערבית.

מעט נתונים: בשבע השנים האחרונות, הוכפל מספר הסטודנטים הערבים הלומדים מקצועות טכנולוגיים במוסדות להשכלה הגבוהה. למרות זאת, מתוך כ- 11 אלף חברות סטארטאפ הפועלות כיום בישראל, רק מאה הינן בבעלות יזמים מהאוכלוסייה הערבית. מדי שנה "נולדים" כ-600 סטארטאפים חדשים, אולם רק עשרה אחוזים מהם בבעלות יזמים ערבים.

זה מתחיל כבר במערכת החינוך. מחסור במגמות מדעיות בבתי הספר התיכוניים, תשתיות לקויות המתבטאות בהיעדר מחשבים ומעבדות, ושיטות לימוד מיושנות בולטות לרעה לעומת החינוך בחברה היהודית. לכך יש להוסיף את הפער בהיקף וברמת החינוך הטכנולוגי הבלתי-פורמלי בין החברה היהודית לחברה הערבית. חוגי מדע, רובוטיקה ואלקטרוניקה נפוצים הרבה פחות בחברה הערבית ממקבילתה היהודית.

הפערים מתחדדים ביתר שאת לקראת הכניסה לתעשייה. יזמים יהודים, בניגוד לעמיתיהם הערבים, מגיעים לשוק עם יתרון משמעותי ברישות החברתי-מקצועי שלהם. השירות הצבאי, בדגש על יחידות טכנולוגיות, מספק ליזמים יהודים רשת קשרים ענפה בתעשייה, המקלה מאד על גיוסם לחברות.

בנוסף, יזמים מהחברה הערבית סובלים ממודעות נמוכה ליכולת ליהנות ממענקים מרשות החדשנות, לקבל סיוע ממנטורים עסקיים ולהשתתף בחממות סטרטאפים. מי שכבר מצליח להשתלב באחד ממסלולים אלו, נאלץ להתמודד עם פערי שפה ותרבות, שעה שמרבית השירותים הללו ניתנים כיום בשפה העברית בלבד. גם העובדה שמרבית היישובים הערבים הינם פריפריאליים ומרוחקים ממוקדי היזמות וההייטק, המרוכזים במרכז הארץ, אינם מקלים על פיתוח יזמות ערבית.

כך, בשוק רווי סטרטאפים, בו המרוץ אחר עובדים איכותיים ומשקיעים אסטרטגיים תחרותי מתמיד, יזמים ערבים מוצאים עצמם בעמדת נחיתות בהשוואה לאלה היהודים. אם לא די בכך, הרי שהמשבר שפוקד את ענף ההייטק בשנתיים האחרונות רק החמיר את המצב מבחינת היזם הערבי הממוצע, ורובם נותרים מאחור.

כבר היום ניתן לגשר על הפערים. בראש ובראשונה, בתחום החינוך, יש להעלות משמעותית את שיעור התלמידים בחברה הערבית הזכאים לבגרות ברמת 5 יחידות לימוד במקצועות הרלבנטיים לתעשיית ההיי-טק, דוגמת מתמטיקה, אנגלית, מחשבים ומדעי החיים. כל זאת, תוך עיבוי מערך החינוך המדעי הבלתי-פורמלי שיפתחו את החשיבה היצירתית אצל בני-הנוער.

ברמת התעשייה, מומלץ לקדם באופן ייעודי מו"פ יישומי בחברה הערבית, ובמקביל לשקול לתמרץ חברות שיגייסו עובדים עם רקע במקצועות ה- STEM וישלבו אותם בתפקידים זוטרים בשורותיהן. קריטי לא פחות להקים חממות סטרטאפ ייעודיות לחברה הערבית, בהן היזמים יקבלו הכשרה בשפתם, על-פי קודים תרבותיים המוכרים להם ובסביבה שתיתן להם תחושה של "בית". בדרך זו, יחוזק הביטחון העצמי שלהם לקראת השלבים המכריעים בקידום הסטרטאפ, כגון מפגש עם משקיעים, בניית תכניות עסקיות ושיווקיות וגיוס עובדים.

השתלבות יזמים ערבים בדירוגים השנתיים לסטרטאפים המבטיחים היא כמובן אינה מטרה בפני עצמה. אולם, היעדרם משקף תמונת ראי למצב העגום של תחום היזמות בחברה הערבית. רק שינוי רב מערכתי כלפי התחום יביא למימוש פוטנציאל החדשנות הטכנולוגית בחברה הערבית. אולם, מעל הכל, פיתוח יזמות טכנולוגית ערבית יתרום לצמצום פערים ולחיזוק הכלכלה בישראל.


עולא בכר היא יזמת ומנהלת את ScienTech, מאיץ סטרטאפים לחברה הערבית הפועל בשפרעם מטעם אגודת הגליל.