משטרת ישראל סוערת. השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, זועם על מערך הדוברות של המשטרה. הרקע לעימות בין השר למשטרה נבע מדברי השר שאמר על אנשי המחאה: "רובם אנשים טובים ונקיים, אבל יש מתוכם אנשים שמתכננים את הרצח הבא, שאומרים שצריך להרוג את בן גביר, את שרה נתניהו, לרצוח את בנימין נתניהו. אני רואה את חומרי המודיעין אני מקשיב לאלה שצועקים מדם ליבם", אולם המציאות לא התיישרה עם התזה וגורם במשטרה הכחיש את הדברים באומרו: "אנחנו לא מכירים מודיעין על איום של מפגינים לרצוח את ראש הממשלה ואת השר לביטחון לאומי. גם גופי מודיעין אחרים (שב"כ) לא מכירים איום כזה, אין דבר כזה", אמר הגורם.
מה קרה כאן למעשה? השר בן גביר התבלבל כנראה בין פרסום ברשתות החברתיות לבין אמירה כשר הממונה על ביטחון הפנים. כשר או נושא תפקיד ציבורי כלשהו, דבריו צריכים להיות מגובים, אחרת הוא יתפס כטיפש במקרה הטוב או שקרן הפועל מאינטרס פוליטי במקרה הגרוע יותר.
כך או כך, כששר בממשלה מוציא אמירה שרה"מ מאוים, זו כותרת דרמטית ולכן זה חייב להיות מגובה בנתונים אמיתיים. דוברות משטרת ישראל חייבת להוציא את האמת לאור, גם אם חלק מהמידע חסוי לפרסום. היא בטח שלא יכולה לשקר לציבור.
זה מה שאנחנו מצפים מכל דוברות מקצועית, קל וחומר כשמדובר במשטרה. הדוברים עובדים מול העיתונאים ומכך, בעקיפין, ישירות מול הציבור. לשקר לעיתונאים זה לשקר לציבור. מפוליטיקאי שלא אומר את האמת אנחנו לא מתרגשים, אבל מגוף מקצועי שממונה על הביטחון שלנו, אנחנו מצפים ליותר.
איפה בן גביר כן יכול לומר את מה שהוא רוצה? ברשתות החברתיות. שם, כידוע לכולם, הפייק ניוז שולט. מדי יום מתפרסמים שקרים גסים מאוד שאף מופרכים מעת לעת ודומה שיש תמיד תחרות בין השקר לאמת.
אבל בן גביר (ואיתו אחרים, זה חוצה מחנות) לא מבין דבר בסיסי אחד (או שהוא מבין ופחות אכפת לו) - כל אמירה שלו נבדקת בשבע עיניים והתוצאה מתפרסמת ומהדהדת בתקשורת. אם רוצים לשקר ברשתות החברתיות, צריך לקחת בחשבון שהשקר יתגלה ואז נצטרך לטעון שדברינו לא הובנו כהלכה או להוסיף שקר על שקר. מסתבר שפוליטיקאים רבים, ובראשם נתניהו, מוכנים לשלם את מחיר השקר אם הוא מסייע להם לגייס את אהדת הציבור. עד שיוכח אחרת, הם כבר הרוויחו את הלייקים שלהם.
אמנות המיסגור הפוליטי
סיפור התספורת של שרה נתניהו הוא דוגמה לסיפור פוזיציה קלאסי. מי שרוצה להאמין שהגברת נתניהו הותקפה וחששה לשלומה כנראה צפה בראיון עימה בו היא סיפרה שפחדה מלינץ'. אולם אח"כ פורסמה עדותו של הספר שאמר שדווקא שרה היא זו שהרגיעה אותו. היו שטענו כי כל מטרת התספורת היתה ליצור מצג בו חייה של שרה מצויים בסכנה בגלל האנרכיסטים הפרועים, ולהסית את תשומת הלב התקשורתית לשם, במקום למפגין שאיבד את אוזנו בהפגנה בגלל אלימות משטרתית. שלל המגיבים ברשתות החברתיות, חלקם עם פנים ושם וחלקם דווקא לא, הוסיפו איש איש את השנקל שלו, וכך נוצר מצב שיש סיפור אחד אבל אין אמת אחת.
אותו הדבר בדיוק קורה גם עכשיו עם הרפורמה/ מהפכה/ הפיכה המשפטית. לכל צד יש ז'רגון שמשתרש בתקשורת ומשם לציבור. ניתן להניח בהנחה גסה שרוב הציבור לא מבין מה הרפורמה כמו שהוא לא מבין עד הסוף מה בדיוק מהפכני במה שהולך לקרות למדינה, אך ברגע שיש מיסגור - התמונה מתבהרת. אל תתבלבלו, המיסגור הוא יציר כפיהם של פוליטיקאים, דובריהם, אנשי פרסום והיח"צ שלהם, ולוביסטים שבאים להציג דרך אחת באור מאוד מסוים ואת הדרך השניה - כאסון.
כשהפייק ניוז שולט - איך מבינים מה באמת קורה?
ברור לכל שאנו חיים בתקופת הפייק ניוז וקשה מאוד לדעת היכן האמת והיכן השקר. יותר מזה, אין בעיה לשקר, איש לא "נענש". מקסימום הצד השני יצקצק ונמשיך הלאה. כולנו חיים בפוזיציה מסוימת - לשרים יש פוזיציה, לעיתונאים יש פוזיציה וכמובן גם לגולשים ברשתות החברתיות. כל אחד נהנה להיות הקורבן וזה שנפגע נהנה מיחס תקשורתי אוהד.
לכן, במצב הקיטוב היום, שהוא באמת יוצא דופן בחומרתו, מי שרוצה להבין את המציאות לא יכול להסתפק בצבירת ידע אקטואלי אך ורק מגוף תקשורת אחד. כדאי לצרוך חדשות מכמה מקורות ולקבל זוויות מסגור נוספות. יתר על כן, צריך להבין וחשוב גם להעביר את המסר הזה לילדים ולאחרים - הרשתות החברתיות הם לא המציאות והם בטח לא האמת. הצריכה שלהם, היא על אחריותכם בלבד.
רוני הרש הוא יועץ תקשורת ובעלים של "הרש תקשורת ואסטרטגיה"