יחיאלי היא אקטיביסטית ותיקה שעוסקת כבר שנים בעשייה חברתית, שותפה בארגונים רבים במאבקי חופש דת ושוויון מגדרי. "חזרתי לארץ אחרי שחייתי כמה שנים בארה"ב, ושם נכנס לי לתודעה העניין של מדדים אבסולוטים. בתעשיה הם מאוד נפוצים אבל בעשיה חברתית כמעט לא מדברים עליהם כי איך אפשר 'למגר את העוני' או 'לעצור את האלימות' באופן גורף. בעולם העסקי צריך לבחור יעד מדיד וניתן להשגה, ולחתור להגיע אליו. ורציתי להביא את זה גם לעולם החברתי."
עכשיו, אנחנו כבר יודעים שבמקומות שיש שוויון מגדרי בקבלת החלטות, מתקבלות החלטות טובות יותר. זה נכון גם למוסדות המדינה וגם לתעשיה. מנהלי מוצר מבינים שאם המוצר פונה לגברים ונשים אז כדאי שגם נשים יקבלו החלטות על המוצר, כי כל אחד מאיתנו מקבל החלטות, בין היתר, גם על סמך המגדר וניסיון החיים שלו.
החלטתי להקים מיזם פוליטי שמתייחס ל-5050 כיעד מרכזי במקומות בהם מתקבלות החלטות על הציבור - הממשלה, הכנסת, הרשויות המקומיות וחברות ציבוריות.
ממשלות פינלנד וניו זילנד הגיעו ל-5050, וזה נתן לנו המון השראה ותקווה כי סך הכל, זה דבר חדש בעולם. זה לא שבארצות אחרות זה קיים ורק אנחנו מאחורה, זה ככה כבר שנים. גם בארה"ב אין שוויון, אבל אם ניו זילנד ופינלנד הגיעו לזה אז גם אנחנו יכולים. היום יש 6 שרות בממשלה, שזה יותר ממה שהיה ברוב ממשלות ישראל, בהן היו שרה אחת או שתיים. זה לא קורה ביום אחד. אבל זה גם לא קורה מעצמו. שורה של פעולות, חוקים מלמעלה ודרישת הציבור מלמטה הובילו לממשלת 5050 בניו זילנד, וזה יכול לקרות גם אצלנו!"
"לא תדברו עלינו בלעדינו"
לפעילות של יעל נחשפתי בעקבות תגובות שהיא פירסמה בלינקדאין למודעות על כנסים מקצועיים בהם רוב או כל הדוברים היו גברים, כשהיא קוראת למארגנים של אותם כנסים להכניס ייצוג שווה של נשות מקצוע בתחום. פעילות זו הגיעה לאחרונה לנקודת רתיחה כאשר הצליחה לגרום לרופאים לבטל הגעתם לכנס בנושא רפואת נשים מטעם מכון דורות, שלמרות שעסק בתוכן נשי מובהק, לא כלל אפילו דוברת אחת לרפואה. הרופאים הבינו שהכנס מדיר את הקולגות שלהם על בסיס מגדרי וביטלו את הגעתם.
אבל לדברי יעל, נושא הכנסים המקצועיים הוא "משהו שאנחנו עושות בשעות הפנאי". הפעילות העיקרית שלה מתמקדת בבחירות לרשויות המקומיות, שמתרחשות בישראל אחת ל-5 שנים וגם השנה - אוקטובר 2023.
ייצוג נשים ברשויות המקומיות מתחיל בלחץ ציבורי
כיום, ייצוג הנשים ברשויות המקומיות עומד על 16% בלבד, וב-72 רשויות אין נשים כלל. המשמעות היא שב-72 ערים או מועצות בארץ, ההחלטות על חינוך, רווחה, תשתיות, ועוד נושאים רבים שנוגעים לחיים של כולנו, מתקבלות רק על ידי גברים.
"עם זה יצאתי החוצה לפני 5 חודשים, כשהצבתי יעד לשנות את התמונה הפוליטית ברמה המוניציפלית בתוך שנה" אומרת יחיאלי. "המטרה כרגע היא להגיע ל-5050 ברמת מועצת העיר על ידי יצירת קבוצות לחץ מקומיות. כבר יש לנו קבוצות כאלה ב-30 מועצות וערים בארץ, שתפקידן לפנות לראשי המפלגות והסיעות לקראת הבחירות ולנסות לברר מה הם עשו כדי לקדם שוויון מגדרי ברמה העירונית והאם הרשימה שלהם מורכבת מנשים וגברים בצורת ריצ'רצ'. כמעט בכל הרשימות יש נשים, אבל הרבה פעמים הן נמצאות במקומות לא ריאליים. אנחנו שם כדי לדרוש שוויון לא רק ברמת הרשימה אלא גם ברמת הבכירות".
לדוגמא, ראש עיריית ירושלים, משה ליאון, אמנם נכנס ב-2018 לעירייה עם סיעת יחיד, אבל הוא כבר אמר שבבחירות הבאות הוא ירוץ עם רשימה יותר גדולה והתחייב על ייצוג של 5050. גם סיעת התעוררות, יריבתו החילונית של ליאון, התחייבה על אותו היעד, אולם חשוב לציין שבמקומות רבים ואפילו במפלגות הליברליות מעולם לא היה ייצוג נשי של 5050.
"המציאות מראה שגם מפלגות שהן כביכול בעניינים לא עושות מספיק, וזה מצריך הרבה לחץ ציבורי. לדוגמא, אם יש עתיד היתה 5050, אז היו היום עוד 4 חברות כנסת. אפילו במטה המאבק על הדמוקרטיה היו בהתחלה יותר גברים על הבמות ואנחנו במאבק על זה ולאט לאט זה השתנה", לדבריה.
ומה קורה בצה"ל?
"צה"ל הוא גוף לא שוויוני, והדרך מהצבא לפוליטיקה קצרה מאד. כשאתה אלוף, הסיכוי שתקבל הצעה להיות ח"כ מאוד גבוה. האלופה היחידה בצבא אורנה ברביבאי גם קיבלה הצעה להיכנס לכנסת, אבל היתה רק אחת כזו. אם היו עוד אלופות בצה"ל הן בהכרח היו מגיעות לכנסת, אבל אין הרבה כאלה כי הסיכויים שלהן להגיע לשם הם מראש נמוכים יותר. אז כמו שהצבא הוא מקפצה פוליטית עבור גברים, כך המועצות המקומיות הן מקפצה עבור נשים, וזו עוד סיבה למה חשוב להגיע לייצוג שוויוני גם ברמה המקומית."
ברגע שזה הופך לנורמה, אין דרך חזרה
"הסיפור של 5050 צריך להיות מוגבל בזמן", קובעת יחיאלי. "בעשור הקרוב אנחנו מתכוונים להקפיד על ייצוג של 5050, בידיעה שברגע שזה הופך לנורמה זה לא חוזר אחורה. ברוב המפלגות בארץ אין פריימריז אבל באלו שיש, מה שראינו זה שאם מכריזים מראש שיהיו 50 אחוז נשים אז יותר נשים רצות. זה תמריץ.
אין הכוונה 'למכור' מישהי רק על בסיס מגדר, אבל המציאות היא שיש מלא גברים שהתקדמו לעמדות מפתח בגלל המגדר שלהם", היא ממשיכה. "בעוד שנשים צריכות להתאמץ יותר ו'לשבור את תקרת הזכוכית', במקומות רבים גברים מתקדמים בשיטת המעלית - נכנסים כעובדים זוטרים ומתקדמים לעמדות ניהול. גם בפוליטיקה וגם בעסקים, לגברים יש את המקפצה והמעלית. זה נשמע ציני, אבל ביום שבו יהיו נשים בינוניות איפה שיש גברים בינוניים, נדע שהצלחנו."
יחיאלי אומרת שעיקר העניין זה מודעות. 5050 זה הסטנדרט שצריך להיות, ועצם המודעות לזה מחוללת שינוי עצום. היא מספרת על מנכ"ל עירייה אחד שכתב לה על השתלמות שהוא הכין לעובדים שלו. הוא תכנן להזמין 10 דוברים, כולם גברים, אבל אז "נזכרתי בך ובאותו רגע החלפתי ל-5 דוברות. זה פשוט לא עלה בדעתי כי האוטומט זה לבחור גברים", לדבריו.
"מעסיקים צריכים להכיר בזה שזה האוטומט ולפעול באופן אקטיבי כדי לשנות אותו. גם עבורי, כששואלים אותי על מומחים, ישר אני חושבת על גברים. התרגלנו ככה", אומרת יחיאלי.
אף אחת לא רוצה להיות האישה היחידה בארגון
"הרבה ארגונים אומרים שהם לא מצליחים לגייס נשים. בדוגמא אחת, פנה אלי מנכ"ל של חברה שרצתה לקדם העסקה שוויונית, אבל מועמדות פשוט לא ניגשו לתפקידים שהוצעו שם. חיפוש פשוט של שם החברה בגוגל הסביר הכל - לא הופיעה שם אף תמונה של אישה, וגרוע מכך, אותו מנכ"ל בכלל לא היה מודע שזה המצב.
ביקשתי לראות אם יש משרה שאף אישה לא ניגשה אליה. זה היה מנהל תחום חדשנות. בדרישות התפקיד היה כתוב שצריך 10 שנות ניסיון, אבל לפני 10 שנים, מישהו ידע בכלל מה זה חדשנות? היה תפקיד כזה? תשובתו הייתה שהוא לא התכוון להתעקש על זה, הוא פשוט רוצה מישהי עם הרבה ניסיון.
הפניתי אותו למחקר שמראה שנשים לא יגישו מועמדות לתפקידים אם הן לא עומדות בקריטריונים, בעוד שגברים כן יגישו גם בלי לעמוד בקריטריונים. אלה דברים שצריך לקחת בחשבון כשמנסחים מודעה".
מה ארגונים יכולים לעשות כדי למשוך יותר מועמדות לעבודה?
"תמיד אפשר לכתוב מודעה בלשון נקבה ולציין שהיא מיועדת לשני המינים. בנוסף, הנתונים מראים שיותר נשים מגיעות לעבודה מפה לאוזן. מי שיפרסם בקבוצות נשים, יקבל קו"ח של נשים. אם מישהי שעובדת שם תגיד כמה היא נהנית לעבוד שם, ושיש משרות פנויות, אז החברות שלה יבואו. ברגע שיש מודעות והחלטה מלמעלה, המועמדות יגיעו".
אם לא נפעל לשוויון מגדרי, לא יהיה שוויון מגדרי
"כל זה מביא להתעוררות מסוימת בציבור ועדיין, הדרת נשים היא דבר מאוד נפוץ בישראל", אומרת יחיאלי. "ברמת החוק, אנחנו די קרובים היום לשוויון כי החוק הוא שוויוני בהרבה דברים, אבל ברמה התרבותית יש לנו הרבה מה לשפר וזה פי אלף יותר קשה. יחד עם זאת, זה כן אפשרי. זה בידיים שלנו וזו המשמרת שלנו."
ב- 30.4 יתקיים כנס 5050 בסימן חצי שנה לבחירות לרשויות המקומיות. יחיאלי מזמינה את קוראי וואלה להצטרף ולקדם את היוזמה באזור מגוריהם: "לפני 100 שנה, הסבתות שלנו נלחמו כדי שתהיה לנו זכות בחירה. עכשיו, בואו נדאג לזה שנשים תיבחרנה. גם גברים. 5050. זה בר שינוי וזה רק תלוי בנו".
