הקניין הרוחני, מנוע צמיחה חשוב עבור הכלכלה, מאפשר ליוצרים, מדענים ויזמים להרוויח מפועלם. כעת, כשפיתוחי AI צצים כפטריות אחרי הגשם, חלק מזכויות הקניין הרוחני נחשפות לסכנה ממשית.
אבל לפני שנצלול לסיבות למה, נתחיל מהבסיס: מה זה בעצם קניין רוחני ואילו זכויות הוא כולל?
קניין רוחני (Intellectual Property) הוא סך הזכויות המשפטיות שיש לאנשים פרטיים או לעסקים על המצאות, רעיונות, יצירות ספרותיות, אמנות, עיצובים, שמות, מותגים ועוד. הקניין הרוחני מספק הגנה על היכולת של מי שעומד מאחורי הרעיון, לייצר ממנו רווח, ובכך הוא מעודד יזמות וחדשנות.
ברמה המשפטית, הקניין הרוחני כולל מספר תחומים:
- פטנטים מגנים על המצאות וטכנולוגיות חדשות,
- סימנים מסחריים מגנים על שמות וסמלים המשמשים בשיווק ומסחר,
- זכויות יוצרים מגנות על יצירותיו מקוריות של כותב,
- סודות מסחריים מגנים על מידע סודי שנותן יתרון תחרותי.
בשביל מה צריך זכויות יוצרים?
תחשבו על זה: אם המפתחים של Waze, היוצרים של סיינפלד, או המעצבים של למבורגיני לא יכלו לזכות לתגמול הולם על רעיונותיהם ומאמציהם, כנראה שהם לא היו מפתחים אותם מלכתחילה, והעולם כולו היה מפסיד.
בזכות הקניין הרוחני, עלית לא יכולה להשתמש בתינוק של במבה, סמסונג לא יכולה לגנוב את סודות מערכת האבטחה של אפל, ואני לא יכולה לכתוב את השם שלי על ספר של דוסטוייבסקי ולהציג את "האחים קרמזוב" כרומן מאת רעות גולדמן.
החשיבות של קניין רוחני עבור הכלכלה
לזכויות קניין רוחני יש נתח עצום בכלכלה המודרנית. מחקר של חברת Ocean Tomo מצא כי חלקם של נכסים בלתי מוחשיים (פטנטים, זכויות יוצרים וכו') משווי השוק של מדד ה-S&P 500 גדל מ-68% ב-1995 ל-90% ב-2020. זה אמנם נתון מרעיש, אך לא באמת מפתיע, שכן המעבר מהמהפכה התעשייתית למהפכה הדיגיטלית הפך ידע ליקר ערך יותר אפילו מנפט.
זאת הסיבה שבראש החברות המרוויחות ביותר אנחנו רואים פחות ענקיות דלק כמו Shell ויותר חברות טכנולוגיה כמו Apple ו-Microsoft. הערך העצום של נכסים בלתי מוחשיים המוגנים בקניין רוחני גלום בכך שהוא מעודד חדשנות, שמובילה לצמיחה כלכלית ולשגשוג.
החשיבות של קניין רוחני מודגשת גם בזמני משבר. כך למשל בקורונה, חברות התרופות שקדו על פיתוח חיסונים ובדיקות בכדי לאפשר לאנושות לנצח את המגיפה. כמובן שזה לא היה מתאפשר אם לא הייתה לחברות כמו פייזר ומודרנה דרך להגן על הזכויות שלהן.
כשהגולם קם על יוצרו
במקרה של מהפיכת ה-AI, נראה שדווקא החדשנות מאתגרת את היכולת של האנושות להגן על זכויות הקניין הרוחני. רבות דובר על מחוללי תמונות דוגמת DALL-E2 ו-Midjourney, העושים שימוש במאגר אינסופי של ציורים שצוירו בידי אמנים, בכדי לצייר עבורכם בשניות מה שתבקשו, באיזה סגנון שתבקשו.
קחו למשל את ChatGPT. כלי הבינה הגנרטיבית של Open AI יכתוב עבורכם תסריט למערכון, שיר, סדרה או סרט אם רק תבקשו. כמובן שגם הכלי הזה חולש על כל מה שכבר נעשה ו"מעתיק" את הסגנון שלו משם.
האם זה אומר שבדומה לציירים ולמעצבים, גם הכותבים ויוצרי התוכן צריכים לארגן תביעה ייצוגית נגד כלי ה-AI? מצד אחד, אכן נעשה שימוש בתוכן שלהם. מצד שני, כל אדם שירצה לכתוב סרט גיבורי על למשל, ייקח השראה מסרטי מארבל שנחשף אליהם בעבר. כרגע לא ברור היכן עובר הגבול.
היבט נוסף של קניין רוחני הוא השימוש בקולם של זמרים. הרשת מוצפת בתקופה האחרונה בקאברים מלהיבים: אמני עבר בסדר גודל עולמי כמו טופאק ומייקל ג'קסון. האמנים אמנם הלכו לעולמם לפני שנים, אולם בעזרת הטכנולוגיה הם משחררים שירים חדשים וקאברים ללהיטים שיצאו בשנים האחרונות. הבינה המלאכותית מסוגלת לחקות באופן מושלם את אותם זמרים אהובים ולזייף את קולם - מבלי לזייף מוסיקלית.
גם כאן מתעוררת שאלה משפטית. השיר Feel it coming אמנם לא נכתב על ידי מייקל ג'קסון, אבל הוא כנראה לא היה מגיע למימדים כאלה של חשיפה לולא השימוש בקולו. הביצוע שהפך ללהיט זיכה את יוצריו בתמלוגים. האם עליהם לשלם תמלוגים למשפחתו של ג'קסון, אפילו שהוא לא לקח שום חלק בהפקת השיר?
@thekasimsyed Replying to @? Here's another one! I didnt mix it very well, but Michael Jackson singing "I Feel It Coming" by The Weeknd #MichaelJackson #TheWeeknd #AI #AICover #Music ♬ original sound - Kontrol
כמו הרבה שאלות אחרות, גם זו נותרת בינתיים לא פתורה, ואולם כבר עכשיו הולכת ומתבהרת ההבנה שהמערב הפרוע הזה לא יכול להימשך, וזה רק עניין של זמן עד שהרגולציה תיתן את אותותיה ותכתיב את המשך מהלך העניינים.
לסיכום
דווקא הקפיצה הטכנולוגית המטאורית שאנחנו חווים במהפיכת הבינה המלאכותית מאיימת לפגוע בזכויות הקניין בתחומים רבים. השאלה איפה עובר הגבול היא הרבה מעבר למשפטית, ונוגעת לאופן שבו נבחר, כחברה אנושית, לטפל בסוגיות שעולות ולהגדיר כללי משחק חדשים שיאטו את ההתקדמות הטכנולוגית לטובת זמן הסתגלות והטמעה אחראית ומיטיבה שאינה משבשת סדרי עולם.
עו"ד רעות גולדמן היא מנכ"ל קבוצת Geomatrix. חברת ועדת "הלסינקי" בבי"ח בלינסון, וחברת דירקטוריון בעמותת נאמני בי"ח שניידר לילדים.