she codes; קהילה טכנולוגית של נשים מפתחות תוכנה בישראל, שהוקמה במטרה להגיע ל- 50% מפתחות תכנה במשק הישראלי, בשיתוף מינהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה מובילים קמפיין חדש המעודד נשים צעירות להירשם ללימודי פיתוח תכנה.
מטרת הקמפיין היא להעלות מודעות בקרב נשים הנמצאות בצומת קבלת החלטות לגבי לימודים וקריירה, לבחור במסלול האידיאלי עבורן, לנטרל הנחות יסוד ותפיסות מוטעות, להירשם ללימודים במקצועות כמו מדעי המחשב והנדסת חשמל ולבחון את התאמתן להשתלבות בענף ההיי-טק ובתפקידים טכנולוגיים. זאת, באמצעות לימודים לתואר אקדמי טכנולוגי באקדמיה או במכללות הטכנולוגיות המפוקחות ע"י משרד העבודה, או בקורסים ובוטקאמפים ללימודי פיתוח תכנה.
לטובת הקמפיין, נרתמה ד"ר קירה רדינסקי, מדענית מחשב, מנהלת ויזמת היי־טק ישראלית ובינלאומית אשר מעבר לפעילותה המקצועית הענפה, מוכרת גם בשל תמיכתה בעשייה המעודדת נשים ונערות לבחור בלימודי מקצועות מדעיים וטכנולוגיים.
בקמפיין, המופץ בימים אלה ברשתות החברתיות, נראית צעירה הנקרעת בין העובדה כי תמיד אמרו לה שהיא יכולה להיות מה שהיא רוצה לבין המציאות. אז נכנסת לתמונה ד"ר רדינסקי ולא מייפה את המציאות, אלא מבהירה כי רק לרצות זה לא מספיק. כדי להצליח ולהשפיע, יש צורך לעשות - במקרה הזה לעשות, פירושו לבחור ללמוד פיתוח תכנה.
"המסר שחשוב היה לנו להעביר בקמפיין הוא שמקצועות טכנולוגיים שייכים לנשים בדיוק כמו שהם שייכים לגברים", מספרת רות פולצ'ק, שהקימה את המיזם. "נשים בצומת קבלת החלטה לגבי לימודים וקריירה חייבות לבחור ללמוד מדעי המחשב או את מקצועות ההנדסה, שהם המסלול הישיר לעבודה כמפתחת בהייטק. בתיכון, כמחצית מהזכאים לתעודת בגרות 5 יח"ל במתמטיקה הן נערות, ואנחנו רוצות ורוצים לעודד את אותן נשים בדיוק, שעד לא מזמן למדו לבגרויות בתיכון, להמשיך ללימודי מדעי המחשב והנדסה".
על בחירת הפרנזטוריות לקמפיין מספרת פולצ'ק: "ליר כץ, שנבחרה להיות הפרזנטורית של הקמפיין, היא הנערה מהבניין ממול. היא מייצגת דמות נשית, עגולה, שלמה ובטוחה בעצמה, הנשיות החדשה, שהיא גם "נכונה" וגם חכמה ויודעת מה הכיוון הנכון עבורה. מיה לנדסמן, כקריינית, מובילה את הקו הציני שרצינו להעביר, חצוף במידה ולא מתפשר או מרצה אף אחד." שתיהן, אגב, בוגרות סדרת הלהיט 'המפקדת' בכאן 11, שמציפה גם היא סוגיות הקשורות למעמדן של נשים בחברה הישראלית ובפרט בצה"ל, שנתפס כגוף 'גברי' במהותו.
הפער בין נשים וגברים נפער בחייהם הבוגרים
לקמפיין המשותף יצאו משרד העבודה וארגון she codes; יחד, לאחר ניתוח נתונים שהובילו להבנה כי בשנות התיכון, כמעט ואין הבדל בין נערים ונערות. הפער בין נשים לגברים נפער בתקופה בה הם נמצאים בצומת קבלת החלטה בנושאי לימודים וקריירה ובבחירת מסלול לימודים. המטרה היא צמצום הפערים המתחילים להיווצר בתקופה זו.
עפ"י דו"ח מצב החדשנות בישראל 2021 של רשות החדשנות, ונתוני משרד החינוך שהוצגו בפני ועדת פרלמוטר, בשנות התיכון 49.4% מכלל התלמידים לבגרות 5 יח"ל מתמטיקה - המהווה בסיס ללימודים טכנולוגיים - הן נשים. הפער המגדרי מתחיל להיות מובהק, כאשר בוחנים את אחוז הנשים בלימודי מדעי המחשב ו/או פיזיקה בתיכון (35%), ובייחוד לאחר מכן בשירות בתפקידי פיתוח וסייבר בצה"ל (23%) ובהמשך בלימודים באקדמיה (30.7% מהסטודנטים לתואר ראשון במקצועות ההייטק המורחבים הם נשים).
יותר נשים בהייטק - אבל פערי השכר לא השתנו
בעשור האחרון, שיעורי התעסוקה של נשים בישראל עלו משמעותית ואף עברו את ממוצע ה-OECD.
לדברי פולצ'ק, "לפני תחילת פעילות הקהילה שלנו, בשנת 2012 עמד אחוז הנשים המפתחות על כ- 15% עפ"י משרד הכלכלה, ואילו בשנת 2022 עמד אחוז הנשים המתכנתות בהייטק על כ-28%, עפ"י רשות החדשנות. העלייה המשמעותית באחוז הנשים המפתחות תוך עשור, מעידה כי השינוי אפשרי וכי יש השלכות ממשיות בשטח לפעילות מאומצת בתחום. השינוי תלוי בכל אחת ואחת ויש מקום משמעותי למיצוי הפוטנציאל בשוק העבודה עד הגעה ליעד של 50% נשים מפתחות תוכנה בהייטק.
עם זאת, פערי השכר המגדריים נותרו גבוהים וללא שיפור משמעותי. "הדרך לסגירת הפערים היא בהגברת השילוב של נשים בתחומים טכנולוגיים שהם בעלי תגמול גבוה בשוק העבודה", אומרת רות פולצ'ק, מייסדת ומנכ"לית ;she codes. "הקמפיין הלאומי שאנו משיקים מטרתו לסייע לנשים למצות את פוטנציאל התעסוקה, אשר ישפיע בהכרח על התוצר הכלכלי בישראל. אנו נחושים לפתח מענים נוספים כדי לשלב נשים מכלל המגזרים בתפקידים איכותיים בשוק העבודה בישראל."
גם כשבוחנים את הנוכחות הנשית בתפקידי הניהול או הקמה של סטארטאפים, ניתן לראות כי שיעור הנשים במקומות אלה הולך ומצטמצם: 28% בלבד מהעובדים בתפקידי ליבה טכנולוגיים בתעשיית ההייטק הם נשים, 22.6% מחברי ההנהלה במדגם חברות טכנולוגיה ישראליות ציבוריות הם נשים ו- 9.4% בלבד מכלל המנכ"לים שהקימו סטארטאפים הם נשים.
לתפיסת ועדת פרלמוטר להגדלת ההון האנושי בהייטק, שילוב נשים בלימודי מקצועות טכנולוגיים באקדמיה הוא אחד המהלכים המשמעותיים ביותר שניתן לנקוט בטווח הקצר עד בינוני, להגדלת ההון האנושי האיכותי במקצועות ה- Tech.
יעל יחיאלי, אקטיביסטית ובעלת מיזם 5050 לשותפות שוויון מגדרי, לא מתרשמת מהקמפיין: "ראינו שגם כשנשים לומדות מדעי המחשב, שוק העבודה לא מתייחס אליהן כשוות. נשים משתכרות פחות וגברים מקודמים לעמדות ניהול מהר יותר, גם בהייטק. בשביל לתקן את אי השוויון בשוק העבודה יש צורך קודם כל בהכרה באי השוויון והמקורות שלו. שוק העבודה בכלל ובטח שוק ההייטק בישראל לא מתאימים לחיי משפחה, ואלו בעיקר הנשים שמשלמות את המחיר בקריירה שלהן".
אז מה מציע משרד העבודה לנשים המעוניינות להשתלב בהייטק?
משרד העבודה באמצעות מינהל תעסוקת אוכלוסיות, מקדם בעשור האחרון פעילות לשילוב נשים בענף ההיי-טק. פעילות זו נעשית באמצעות מיזם משותף ארוך שנים עם ארגון she codes; ומיזמים נוספים. בנוסף, משרד העבודה תורם להכשרת נשים להייטק באמצעות המכללות הטכנולוגיות של המכון הממשלתי לטכנולוגיה ולמדע (מה"ט) של משרד העבודה, על ידי תכניות לעידוד הכשרות איכותיות ועוד.
שר העבודה, יואב בן צור: "שילוב מיטבי של אוכלוסיות בתעסוקה הוא אחד מהיעדים שיש לטפל בו ביתר שאת, במסירות וברגישות. מדובר באתגר אשר המשרד בראשותי נדרש לו וחובתנו לייצר הזדמנויות תעסוקה הוגנות ולוודא כי נשים משתלבות בשוק התעסוקה במשרות איכותיות וטכנולוגיות. באמצעות התקציב הנוסף שהצלחנו להביא למה"ט (המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית) במשרד העבודה, נצליח לשלב נשים נוספות בלימודי הנדסאות ולתת הזדמנות שווה לאוכלוסיות נוספות בשוק העבודה. זוהי הנוסחה הטובה ביותר לחברה צודקת ולכלכלה הוגנת".
מנכ"ל משרד העבודה, ישראל אוזן: "תפקידנו להבטיח קידום פתרונות מעשיים לתעסוקה שוויונית עבור כלל האוכלוסיות, ובמיוחד אלו אשר זקוקות לסיוע בשילוב, ולתת כלים מעשיים שיסייעו להם בשוק העבודה."
פולצ'ק מסכמת: "כדי לייצר שינוי, נשים צריכות להשקיע את זמנן בלימודי תואר אקדמי טכנולוגי, המוביל ישירות למשרות פיתוח תכנה. למרות המשבר, שוק ההייטק משווע למתכנתים ומתכנתות, ותקופה זו טומנת בחובה הזדמנות, בייחוד לנשים המעוניינות להשתלב בהייטק. השקעה זו תחזיר את עצמה עשרת מונים לכל אחת ואחת הבוחרת לעשות כן, בשינוי בקריירה ובאיכות חייה. בנוסף, עליית אחוז הנשים המתכנתות בהייטק משפיעה בצורה דרמטית על הכנסות שנתיות ממיסים (במיליארדים) לקופת המדינה. כולי תקווה כי נשים העומדות בפני קבלת החלטה באיזה נתיב לימודים וקריירה לבחור - יבחרו באופן שייטיב עימן. המאמץ הכרוך בלימודי פיתוח תכנה, משתלם, ובסופו כולנו קוצרים וקוצרות את הפירות."