בשנת 2015, סם אלטמן, יזם צעיר, ייסד יחד עם שותפיו את OpenAI, חברה ללא מטרות רווח שמטרתה לפתח בינה מלאכותית בצורה אחראית ובטוחה. מאז, הוא הוביל את OpenAI להישגים משמעותיים, בניהם פיתוח מודלי הבינה המלאכותיות הגדולים והחזקים ביותר בעולם, וגיוס תמיכה רחבה ממיקרוסופט, שהשקיעה יותר מ-10 מיליארד דולר בחברה.
אלטמן כיהן כמנכ"ל החברה עד יום שישי האחרון, כאשר פוטר במפתיע על ידי דירקטוריון החברה. ואולם, כשהעולם כולו הופתע מהמהלך והחברה כמעט התמוטטה, בטוויסט לא צפוי, הוחלט להחזירו לתפקידו.
נכון לכתיבת שורות אלו הוא כנראה חוזר, הבורד יפורק כמעט לגמרי, ומיקרוסופט תהפוך לשחקנית משמעותית יותר בסיפור. אז מה בעצם קרה שם, ומה אפשר ללמוד מזה? הנה הסאגה מתחילה.
האדם הוא המותג
אלטמן הוא לא רק מנכ"ל שפוטר וחזר, הוא הרוח החיה מאחורי המותג. סם אלטמן הפך לשם נרדף לחברה שהוא יסד ועמד בראשה, OpenAI, ולתעשיית ה-AI כולה. עדות לכך ניתן לראות ממש לפני שבוע כאשר הוא הוביל כנס המפתחים הראשון של החברה, שעסק בפיתוחים, שותפויות והחידושים במוצר.
לפי דירקטוריון החברה בבלוג שפורסם באתר החברה, פיטוריו של אלטמן נבעו מחוסר שקיפות והגינות בתקשורת שלו עם הדירקטוריון. לטענתם: "הוא (אלטמן) לא היה כנה באופן עקבי בתקשורת שלו עם הדירקטוריון, מה שהפריע לבורד לממש את תחומי אחריותו."
הבורד סיים בכך שאין לו יותר אמון ביכולות של סם להוביל את החברה. עד היום, הבורד לא פירט מהן ההפרות אותן ביצע אלטמן, וכנראה תיפתח חקירה חיצונית בנושא. מקורבים לעניין מספרים על מאבקי כוחות בין רצונות הבורד לאלו של אלטמן.
לאחר הפיטורין הבורד למד שקשה לפטר מותג, כי בנוסף למיתוג והקידום שאלטמן הביא לחברה (והוא גם משלנו, לא סתם הוא הוסיף מגן דוד לפרופיל שלו ב-X, לשעבר טוויטר), הוא כנראה גם היה מאוד אהוב בחברה.
אם הוא עוזב, כולנו עוזבים… למיקרוסופט
הדירקטוריון מיהר למנות את את מירה מוראטי, סמנכ"לית תפעול של OpenAI כמנכ"לית זמנית עד שימצאו את האדם המתאים, אך כבר בימים הראשונים של הפיטורין (שבת!) החלה עזיבה של מספר דמויות מפתח, ובראשם גרג ברוקמן, שהיה לא פחות מנשיא החברה ואחד ממייסדיה.
העזיבה של ברוקמן היוותה הלכה למעשה את יריית הפתיחה למרד של עובדי החברה שדרשו לקבל את אלטמן בחזרה וגם לפרק את הבורד כדי למנוע מצב כזה בעתיד.
הבורד ניסה לכבות את השריפות ולקבל את אלטמן בחזרה ביום ראשון (שאינו יום עבודה בארה"ב), אבל אלטמן שכבר נכווה, התנה את חזרתו בפירוק הבורד הנוכחי. הבורד לא אהב את זה ולא רק שסירב לתנאי של אלטמן, אלא גם מיהר למנות מנכ"ל חדש, השני בתוך 72 שעות - אמט שיר, שהיה מנכ"ל טוויץ' לשעבר ואין לו רקע או זיקה לתחום הבינה המלאכותית.
עובדי החברה לא אהבו את זה בכלל, והמרד, כבר התחיל להראות כמו הפיכה, כאשר 700 מתוך 770 עובדי החברה חתמו על מסמך שקורא לבורד להתפטר ולהחזיר את אלטמן, אחרת הם יעזבו.
אתם עדיין איתי? מיקרוסופט, השותפה העסקית הגדולה ישבה בינתיים בצד ובשעות אחרי הפיטורין של אלטמן פרסמה הערה לקונית ב-X מהמנכ"ל, סאטיה נאדלה, על כך שהם מחוייבים לשותפות עם OpenAI.
בטוויסט מעניין, יומיים אחרי הפיטורין, אותו חשבון של נאדלה פרסם את ה"מחטף" שהם עשו כאשר הם גייסו את אלטמן וברוקמן כדי להוביל את יחידת המחקר המתקדמת של ה-AI במיקרוסופט.
במקביל למחטף, האיומים של העובדים החלו לקרום עור וגידים, כשאמרו שגם הם יצטרפו למחלקת המחקר של אלטמן במיקרוסופט. הסוף של OpenAI החל להצטייר באופן שלא משתמע לשתי פנים. במהלך הצלה אחרון, הבורד פרסם שהוא מוכן להתפרק חלקית ואלטמן יחזור לתפקידו הקודם כמנכ"ל, אולם נכון לכתיבת שורות אלו, החזרה עדיין לא רשמית.
שקיפות היא שם המשחק
חלק מהבלגן נבע מחוסר השקיפות. הבורד טען שאלטמן לא היה כנה בהתקשרות עם הבורד אבל סירב לספק הוכחות לכך. במקביל, החלו לרוץ שמועות בפורומים שחלק מהבלגן נבע מחוסר הסכמות שיש לאלטמן עם חבר הבורד והמדען הראשי איליה סוצקבר, שאחרי הפיטורין דווקא חזר לתמוך באלטמן.
הבורד חשב שהוא ירגיע את הרוחות עם מינוי של מנכ"ל חדש, אבל זה רק הבעיר עוד יותר את האש אצל העובדים שנשארו ללא המנהיג שלהם. בשלב מסוים אפילו המנכ"לית הזמנית שמונתה בשישי, מירה, הצטרפה לדרישות לשחרר את המידע שיש בידי הבורד נגד אלטמן.
חשוב לציין שעל פניו, ועד שתערך חקירה מסודרת, הבורד פעל באופן חוקי. בורדים ברחבי העולם שולטים בחברות ביד רמה, ולפעמים המנכ"ל הוא רק בובה שנועדה לבצע את רצון הדירקטוריון. בדרך כלל, בתזוזות כאלו ואחרות, העובדים תמיד יהיו לצד החברה, בין היתר כי הם פוחדים על מקומם. זה גם קרה בחברה מוכרת אחרת, אפל, בשנות ה-80.
במקרה של OpenAI, לעובדים היתה אלטרנטיבה ממשית שנבעה מהיכולות של אלטמן להרים את החברה, כמעט מאנונימיות וללא מטרות רווח, לאן שהיא הגיעה. סם הראה לעובדים שהוא יודע להנהיג והם שמחו ללכת איתו להרפתקה הבאה, גם במחיר של ויתור על המשרדים הנוחים והמשכורות המפנקות.
בכל הטירוף הזה, המניה של מיקרוסופט לא נשארה אדישה והגיעה לשיא של כל הזמנים ב-20 בנובמבר, כמה ימים אחרי הפיטורים, ובעקבות ההצטרפות של אלטמן לצוות המחקר המתקדם של AI במיקרוסופט.
פוסט מורטם
הבורד אולי לא יכל לצפות שהמהלך הזה יוביל לחיסולו, אבל פיטורים מעכשיו לעכשיו בשיחת זום בשישי בצהריים והבאת מנכ"ל לא מנוסה תוך יום אחד של "חיפושים", כן יכלו לרמז על תגובות העובדים, השותפים והמשקיעים.
בנוסף, בורד אחר אולי פחות מנותק היה רואה ולא מתעלם מהאהדה שיש בין העובדים למנכ"ל, ומבין שאלטמן הוא הרבה יותר ממנכ"ל ומייסד - הוא המנהיג והמותג ואי אפשר לחסל אותו. יכלו לקחת אותו לשיחת בירור וללבן את העניינים בדלתיים סגורות. במקום זאת הם בחרו בפיטורין, וכעת הם משלמים את המחיר.
איך ממשיכים מכאן?
הסאגה הזאת קרובה כנראה לסיומה עם חזרתו של אלטמן, פירוק של 3 מתוך 4 חברי הבורד, והקמת בורד חדש שיהיו בו ברוקמן, אלטמן וגם נציגים של מיקרוסופט כדי לאזן את הכוחות, בנוסף לחקירה חיצונית על מעשי הבורד הקודם.
כל חברה גדולה שמנוהלת בידי בורד צריכה ללמוד מהמקרה של OpenAI. צריך להיות קשוב גם למנכ"ל וגם לעובדים. להבין את יחסי הכוחות ביניהם, לנהוג בשקיפות כלפי כולם תמיד וכל הזמן. באופן כללי, יחס כזה מההנהלה הבכירה או הבורד, הסתרות, פיטורין בסופ"ש, החלפות מנכ"לים כאילו הם גרביים, בטח היום בעידן שהכל גלוי ברשתות החברתיות תוך שניות, עשוי להוביל לתוצאות הרסניות ואפילו מרד, אם הוא לא מתבצע באופן רגיש, שקוף ומתחשב לכל הצדדים.
אבי צדקה הוא מומחה לינקדאין לחברות וארגונים ומנכ"ל חברת ד"ר לינקדאין.