ערב יום הזיכרון: החברות הגדולות במשק מנציחות את הנופלים

קבוצת תדיראן מנציחה את סמ"ר איתי יהודה ז"ל, בנה של רינת יהודה, נציגת מוקד ביטוחים, שעובדת בתדיראן כבר 10 שנים.

איתי יהודה נולד ב-17.11.2002 בפתח תקווה, גדל והתחנך בראשל"צ בשכונת נווה חוף, ולמד בביה"ס תיכון "אבני החושן" במגמת אומנות. איתי היה מוכשר בציור וחלם להיות מקעקע. מגיל צעיר היה לו חוש טכני, ידע לתקן כל דבר, במיוחד מחשבים, ובנוסף הוא היה ספורטאי ונהג להתאמן בחדר הכושר שעות מרובות.

מגיל צעיר חלם איתי להיות לוחם וללכת בדרכו של אחיו הבכור עומר, שהיה לוחם בגבעתי ואכן, באוגוסט 2021 התגייס לגבעתי בתור לוחם בגדוד צבר, פלוגת פלחוד, מחלקת החוד. איתי אהב את הצבא והיה לו ברור כשהוא נכנס לעזה, שזוהי משימת חייו. הוא אף אמר תמיד לאימו רינת שלשם כך הוא התאמן 3 שנים ומשימת חייו היא להגן על המולדת.

מקורביו ומשפחתו מספרים שאיתי אהב את החיים. היו לו עיניים טובות שמקרינות אור ושמחה וחיוך כובש. הוא היה אהוב בכל מקום אליו הגיע, תמיד סיפר בדיחות, וגרם אפילו לחוויות פחות נעימות להפוך לבלתי נשכחות. איתי תמיד היה הבולט בחבורה, חברמן, שאף למצוינות ולהיות הכי טוב. גם בימים פחות טובים הוא ידע "להרים" לחבר'ה ולדחוף אותם קדימה. חבריו מספרים שרגע לפני שאיתי וחבריו נפלו בקרב הוא סיפר בדיחה וכולם התפוצצו מצחוק.

ביום שישי 27.10.23 בשעות הערב, איתי וחבריו היו החטיבה הראשונה שנכנסה לרצועת עזה. ב-31.10.23 יום שלישי בשעה 9:04 בבוקר, פגע טיל נ"ט בנמר שבו היה איתי והוא נהרג במקום יחד עם עוד עשרה לוחמים. היחיד שניצל היה נהג הנמר.

בבגדיו של איתי נמצא מכתב פרידה שהשאיר אחריו: "להוריי, אני כל כך מעריך אתכם, אני רוצה להגיד לכם תודה שגידלתם אותי וחינכתם אותי להיות מי שאני ולהגיע לאן שהגעתי, אני לא מתחרט שהתגייסתי לקרבי וזה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים. אם אתם קוראים את המכתב הזה, סימן שסיימתי בשביל להגן".

איתי נפל שבועיים וחצי לפני יום הולדתו ה-21. יהי זכרו ברוך.

חברת SAP, בשיתוף עם ועד העובדים, בחרו להנציח את סגן יובל יפה ז"ל. יובל הוא אחיו של עמרי יפה, מפתח תכנה בחברה.

סגן יובל יפה ז"ל, בן 21 בנופלו, נולד וגדל במושב צופית ומגיל צעיר אהב כדורגל, מוזיקה וטיולים. יובל היה שחקן כדורגל ושיחק כמגן שמאלי עד שנפצע בגיל 17 והחל בשיקום ובאימונים כדי להתגייס לשירות משמעותי בצבא למרות הפציעה. לאחר סיום לימודיו בתיכון היה חניך במכינת "תבור" בנוף הגליל ובתום שנת המכינה נשאר לשמש מדריך בוגר לחניכי המכינה החדשים.

יובל התגייס לחיל השריון במטרה להגיע לפיקוד במהירות האפשרית ולאחר סיום המסלול יצא ישר לקורס מפקדי טנקים. משם המשיך ישירות לקורס קצינים אותו סיים בהצטיינות ולאחר מכן שובץ לתפקיד מ"מ בקורס מט"קים, אחד התפקידים הנחשקים בחיל.

יובל נפל ביום רביעי ה-11.10.23 ליד כיסופים.

יובל ייזכר תמיד בזכות החיוך הענק שלו והאור שהפיץ לכל עבר, ובזכות האהבה הבלתי מתפשרת שלו לארץ ולמדינה. משפחתו וחבריו מחויבים להמשיך את דרכו.

בערב יום הזיכרון, יתקיים במשרדי חברת SAP בישראל מפגש הנצחה לזכרו של סגן יובל יפה ז"ל. באירוע ישוחח תמיר סטיינמן עם משפחת יפה וישמע את סיפורם.

חברת דן תחבורה ציבורית בחרה להנציח את רס"ל במילואים קאלקדין מהרי ז"ל - נהג אוטובוס בחברה מאז 2022.

קאלקדין מהרי נולד ב-09.06.1986 באתיופיה. בגיל 18 הוא עלה ארצה לבד כדי להגשים את חלומו, לעלות על מדים ולשרת את המדינה. בקיץ 2009 היה טירון בפלוגת טירונים בבא"ח גולני, ולאחר שחרורו המשיך לשרת בגאווה את המדינה כלוחם בגדוד 223, חטיבת כרמלי.

רוב חייו התגורר באופקים, עבד בביטחון, ולפני כשנתיים בחר לעשות שינוי מקצועי כשהחליט להוציא רישיון לנהיגה באוטובוס. לאחר שהשלים את ההכשרה בבית הספר לנהיגה של החברה, עבד כנהג אוטובוס בחברת דן באזור פתח תקווה. מתחילת דרכו בחברת דן הוא היה שחקן נשמה והתגלה כאדם נעים הליכות ומקצועי, מסור לעבודתו, נותן שירות אדיב וסבלני, ואף סומן כמי שיוכל להתפתח ולהתקדם מקצועית בחברה.

בני משפחתו וחבריו של קאלקדין מספרים שהיה בעל נפש עדינה, אמיץ, חרוץ, אופטימי, רודף שלום, איש של חסד, חייכן שאהב אהבה עזה את משפחתו, את החיים ואת ארץ ישראל.

קאלקדין הלך בדרכו של אביו שהיה צלם עוד באתיופיה. הוא אהב מאוד לצלם דברים יפים וגם כשעבד כנהג אוטובוס, לא ויתר על אהבתו לצילום שהפך מתחביב למקצוע. קאלקדין שאף לשלב בין השניים, וכך בעיקר בימי חמישי ביקש ממנהלו לאפשר לו לעבוד במשרת בוקר, שיהיה בערב פנוי לצילום, ותמיד נענה בחיוב.

אלוף משנה יאיר סלוי ספד לו בשם צה"ל: "מיד כשקיבל את הודעת הגיוס, קאלקדין יצא צפונה והיה חלק מאותה נבחרת שהתייצבה מרצונה לשרת חודשים רבים בגבול הצפוני, ובתקופה האחרונה ברצועת עזה. מאז שהגיע ליחידה לפני 14 שנה, בשנת 2010, היה לוחם בפלוגה ב', פלוגה של אריות. בשנים אלו השתתף באינספור אימונים ומשימות הגנה, אליהם הקפיד להגיע עם חיוך לבבי וחם שמרים את האווירה.

סיפור הגבורה של קאלקדין התחיל הרבה לפני שירותו הצבאי, כאשר קיבל החלטה אמיצה לעזוב את אתיופיה ואת משפחתו ולעלות לישראל, ארץ חדשה ששפתה ומנהגיה לא היו מוכרים לו כלל.
בזכות הקסם האישי שלו, הוא זכה לחיבוק בכל מקום שאליו הגיע". קאלקדין או איך שקראו לך החבר'ה "מהרי" היה תמיד בחוד החנית של צה"ל וכך גם מצא את מותו.

ביום ראשון ה-28 באפריל 2024, נהרג קאלקדין מהתפוצצות פגז טנק שנורה בשוגג לעבר מבנה בו שהו הלוחמים, כחלק מכוח צה"ל ששהה במקום. קאלקדין השאיר אחריו אמא, 10 אחים ואחיות ובת זוג שרק לאחרונה הציע לה נישואין ותכנן להקים איתה משפחה. בן 37 היה בנופלו.

חברת דן - חברה לתחבורה ציבורית, הנהלת החברה והדירקטוריון מרכינים ראש על נפילתו. אשרי העם שיש לו לוחמים כאלה, אשרי העם שאלו הם בניו.

חברת חשמל לישראל בחרה להנציח את דני עלוש ז"ל, תושב עומר בן 52 נשוי לגל ואב ל 3 ילדים: ירדן, גיא ואופיר.

דני עבד כעשרים שנה בחברת החשמל כראש קבוצת אחזקה ברשת, במרחב נגב.
דני היא עובד מסור שהגיע לכל משימה בגבורה וללא חשש. הוא נהרג ב-9.10.23 במהלך עבודתו, שעה שהוזעק לתקן את לוח החשמל בכרם שלום, שנהרס במהלך המתקפה הרצחנית של חמאס, על מנת להשיב את אספקת החשמל למקום.

דני וחברי הקבוצה הגיעו מיידית למקום, חרף אזעקות בלתי פוסקות, ירי רקטות והימצאותם של מחבלים שעדיין הסתתרו באזור מאז אירועי השבעה באוקטובר. במהלך עבודות התיקון נהרג בטעות באופן טרגי מאש כוחותינו יחד עם המאבטח טל דניאלי ז"ל.

לזכרו של דני ז"ל ושלושה עובדים נוספים שנפלו במהלך עבודתם, נחנך בחברת החשמל "גן האור", גן של זיכרון ותקווה, הנועד להזכיר לכולנו את אותם גיבורים שנפלו ואת הסיבה שלשמה קיימת החברה - לדאוג לאספקת חשמל סדירה לכל תושבי ישראל, בכל זמן ובכל מקום.

אלו קצת מהסיפורים שחווינו בשנה האחרונה. הפנים המחייכות הניבטות מהתמונות מדגישות את האובדן שלכתם הותיר בלב כולנו. ביום הזיכרון הזה, חשוב לא רק לזכור את אלו שכבר לא עימנו, אלא לזכור להיות ראויים לחיים שהם הקריבו למעננו. יהיה זכרם של כלל הנופלים ברוך.