תמיכה ממשלתית, גיוון תרבותי וקרבה לאקדמיה: כל הסיבות להקים סטארטאפ בירושלים

כשחושבים על ה'סטארט-אפ ניישן', נהוג לדמיין את רבי הקומות בגוש דן או הקומפלקסים הענקיים בהרצליה פיתוח. אבל האמת היא שההייטק הישראלי מתפרס הרבה מעבר למרכז הארץ, ואף נהנה מתמיכה משמעותית והזדמנויות ייחודיות שאין במרכז הארץ. לכבוד יום ירושלים, שוחחנו עם מספר שחקני מפתח באקוסיסטם הירושלמי, כדי להבין את המשמעות של להקים ולנהל סטארט-אפ בעיר שחוברה לה יחדיו.

"הקמת סטארטאפ בירושלים היא מעשה ציוני. כמו הציטוט המפורסם של דוד בן-גוריון כשאמרו לו שהקרבות על ירושלים קשים מנשוא ואמר: 'אין מדינה בלי ירושלים'. גם כיזם מרגיש שאנחנו כמדינה צריכים לא לוותר על ירושלים בשום תחום בחיים בישראל, וגם בהייטק היא צריכה להיות בטופ", אומר מיכאל דיק, מייסד C2A Security הירושלמית העוסקת בתחום החם של הגנת סייבר למוצרי תוכנה ועובדת עם חברות מובילות בתעשיית הרכב.

לדבריו, "הייטק יש לא רק בתל אביב, והמיקום בירושלים מאפשר למשוך גם אוכלוסייה ייחודית, למשל יותר חרדים וערבים, אנשים מוכשרים ועובדים מצוינים. מחקרים מראים שככל שיש גיוון בארגון זה רק תורם לו יותר, ומוציא מהחברות חדשנות ויצירתיות", מוסיף דיק, המבקש לראות באוכלוסייה החרדית מנוע צמיחה להייטק הירושלמי.

עו"ד דניאל דמבוריץ, שותף במחלקת ההייטק במשרד ארנון, תדמור-לוי, "גם בכניסה לשנתה ה-58 כעיר מודרנית, ירושלים מוצאת את עצמה בתהליך בנייה. העשור החולף הוכיח כי לירושלים יש מה למכור גם בזירת הייטק הישראלי והעולמי. מאות חברות הייטק צמחו בירושלים בעשור האחרון, חלקן זכו להשקעות מקרנות הון סיכון מובילות בארץ ובעולם, ונמכרו לאחר מכן לענקיות העולם שהשאירו את משרדיהן בירושלים, והוכיחו כי בהחלט יש סיבה להקים סטארט-אפ בירושלים."

אל הגיוון והמצוינות מצטרפים מאפיינים ייחודיים נוספים שירושלים יכולה להציע. לדברי עו"ד חגית פדהאל לוין, שותפה במחלקת ההייטק במשרד עמית, פולק מטלון ושות', שבין היתר מייצגת חברות הייטק וסטרטאפים שפועלים בירושלים, "לסצינת החדשנות של ירושלים יש יתרון אדיר לאור היותה הבית של מוסדות אקדמיים ותיקים מהשורה הראשונה. קודם כל, האוניברסיטה העברית בירושלים שמובילה כבר שנים רבות חדשנות טכנולוגית של חוקרים שחלקם הפכו להצלחה מסחררת כמו מובילאיי של פרופ' אמנון שעשוע שממוקמת בפארק ההייטק בהר חוצבים בירושלים.

גם קיומם של שני בתי חולים מרכזיים - שערי צדק והדסה - שניהם בתי חולים אוניברסיטאיים שמהווים מאגר עצום של יזמות טכנולוגית בתחום הביומד ופועלים כל אחד לקידום חדשנות באמצעות זרוע החדשנות שלהם. לדוגמא, ממש לאחרונה השיקה קרן אריאלי תכנית חממה לסטארטאפים בעולמות המדיקל בשיתוף זרוע החדשנות של בית החולים שערי צדק, במטרה לאפשר את החיבור בין יזמים לתמיכה הכספית והארגונית שצריכים יזמים מתחילים".

מיכאל: "לפעמים קשה יותר לגייס אנשים בגלל המרחק, אם כי יש לנו בחברה גם עובדים שמגיעים מת"א והמרכז. מצד שני, יש הרבה עובדים מוכשרים שגרים בירושלים ועובדים כיום באזור ת"א, וזה דבר שיכול להשתנות. בפועל, לא מעט הייטקיסטים ירושלמיים יוצאים מהעיר מדי יום. בשוק של תחרות על טאלנטים ועובדים טובים, לחברת הייטק ירושלמית יש יתרון גדול מול עובדים כאלה, כי היא מציעה להם מקום עבודה מעניין וקרוב לבית."

מבחינת עו"ד פדהאל לוין, הפער המרכזי של תעשיית ההייטק הירושלמית שונה, וקשור דווקא לאי מיצוי מספק של האפשרויות שמציעה ירושלים ליזם. לדבריה, "מה שחסר ליזם הירושלמי זו תמיכה וסיוע בחיבורים בין השחקנים שכבר בעיר כדי למצות את הפוטנציאל העצום שיש פה."

לצד האתגרים שקהילת ההייטק הירושלמית נאלצת להתמודד איתם, קיים גם מנגנון עשיר ושלם של תמיכות. מיכאל מספר על חלק מהן: "יש יוזמות וקהילות ייעודיות שהעירייה מקימה, בעבר היו תמלוגים כספיים לסטארטארפים ירושלמיים, ובייחוד לכאלה שמגייסים מאוכלוסיות מגזריות ומיעוטים.

בנוסף, ברשות החדשנות יש כמה איזורים בארץ שנחשבים איזורי פיתוח א' - אזורים מיוחדים שהתמיכה בהם יותר גבוהה - וירושלים היא אחד מהם. כחברה ירושלמית אנחנו מקבלים תמיכה מרשות החדשנות יותר מערים אחרות. לכך יש להוסיף כי הרשות לפיתוח ירושלים משתתפת במימון השכר של כל עובד בחודשים הראשונים של חברות חדשות שמוקמות בירושלים, וגופים פרטיים כמו החממה של OurCrowd, קרן JVP, Mass Challenge (אקסלרטור שאנחנו בוגרים שלו) ואחרים, שמארגנים מיטאפס, ערבי קהילה, מפגשים של סטארטאפים עם משקיעים וכד'."

בכל מה שנוגע לגיוס הון, צינור החמצן של כל סטארט-אפ חפץ חיים, מיכאל טוען כי אין השפעה למיקום המשרדים של הסטארט-אפ. לדבריו, "ירושלים היא חלק מישראל. חברות מחו"ל הרבה פעמים לא מבדילות בין ירושלים, לתל אביב או להרצליה - מבחינתם, ישראל זה ישראל. בסוף, כשמבקרים אותנו בירושלים מתלהבים, כי רבים מהם ביקרו בת"א אבל רוצים מאוד לבקר בירושלים.

בנוסף, כשמשקיעים ולקוחות זרים מסתכלים מהחלון במשרד שלנו ורואים את הבניין של מובילאיי או של אינטל, זה משכנע אותם שיש בסיס איתן להייטק בירושלים." עו"ד פדהאל לוין אפילו רואה בכך יתרון. לפיה, "העיר היא גם המקום של שתיים מקרנות הון סיכון מהפעילות ביותר בישראל."

לדברי עו"ד דמבוריץ, "עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים אכן משקיעים המון כספים במשיכת הייטק לבירה, אבל הבסיס לסביבת הייטק עשירה קם ונופל על ההון האנושי. התלונה העיקרית שמשמיעים כלפי ירושלים היא שיש בה הגירה שלילית. הנתונים מראים אחרת. הנתונים מוכיחים שירושלים דווקא גדלה מאוד מבחינת מספר התושבים הגרים בה.

ירושלים, על מיליון תושביה, נלחמת כבר שנים על תדמיתה וייחודיותה. צעירים ליברלים רבים טוענים שאין מה לעשות בה בהשוואה לאחותה הצעירה והתוססת בתל אביב, וירושלים מצידה עושה מאמצים רבים לייצר את התשתית הנכונה להישארות אותו חומר אנושי בעיר. זה תהליך שלוקח זמן, אבל הוא מתרחש."

לדברי עו"ד דמבוריץ, "חברות ענק עומדות בכניסה לעיר ומחכות לתשתיות החדשות ההולכות ונבנות בעיר. לכשיהיו מוכנים, ישנה תקווה שחברות הענק יציעו מגוון תפקידים שיאפשר לצעירים להשתלב בהייטק המקומי. היכולת של ירושלים להציע מקומות עבודה טובים ותנאי שכר טובים, אמורה לייצר את אוויר ההרים שירושלים כה זקוקה לו. זו תאפשר ואף תחייב את המשך פיתוחה של ירושלים. אותו הון אנושי נפלא יהיו גם אלה שיקימו מיזמים משל עצמם וימשיכו את תנופת הסטארט-אפים שהחלה לפני קצת יותר מעשור."

לסיכום, נראה כי ההייטק הירושלמי חי ובועט. הוא לא מתיימר להיות כמו אחיו במרכז הארץ, לא מתבייש בהישגיו, ונהנה מיתרונות שקשה לאתר בעוד אזורים בארץ, כמו תעסוקת חרדים וקרבה למוסדות אקדמיים. ואם לשפוט לפי תנופת הבניה והפיתוח של העיר, זאת רק ההתחלה.