למדיה החברתית יש תפקיד מרכזי בשיח הציבורי בכלל ובהפצת נרטיבים אודות משבר האקלים בפרט. בישראל סוגיית משבר האקלים כמעט ולא זוכה לדיון ציבורי אולם במדינות מערב אחרות ובעיקר באירופה, היא מדורגת במקומות הגבוהים ביותר מבחינת העניין הציבורי שהיא מעוררת, דבר שניכר גם ברשתות החברתיות.
מחקר חדש של ד"ר אבי יוסיפוף, דיקן הפקולטה למדעי המחשב ומערכות מידע במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ואור אלרואי, דוקטורנט למדעי המחשב באוניברסיטת אורגון ארה"ב, בחן לראשונה באמצעות כלי בינה מלאכותית את השיח הציבורי ברשת X סביב סוגיית משבר האקלים. במסגרת המחקר נבדקו מעל ל-300 אלף ציוצים באנגלית שעסקו בשינויי אקלים בין השנים 2022 ל-2023.
המחקר, שהוצג לראשונה בכנס ה-EGU 2024 שנערך לאחרונה במתחם האיחוד האירופי באוסטריה ופורסם בירחון המדעי Current Research in Environmental Sustainability, הוא מהמחקרים הראשונים בעולם שמנתחים את השיח סביב משבר האקלים בכלים של בינה מלאכותית, והוא מספק הבנה מעמיקה אודות דפוסי השיח ומחוללי השיח של סוגיות הנוגעות למשבר האקלים בעולם.
במסגרת המחקר, החוקרים דנו בשאלה מהם הנרטיבים העיקריים בדיון ברשתות חברתיות בנושא משבר האקלים, ואיך אירועים משמעותיים בנושא משפיעים על השיח ברשתות חברתיות והיערכות הציבור לנושא.
על מנת לענות על שאלות אלה, החוקרים השתמשו בטכנולוגיית עיבוד שפה טבעית כדי לסווג את הציוצים ולקבץ אותם לאשכולות על פי נרטיבים משותפים הנשקפים מהם. הבינה המלאכותית חילקה את הציוצים לארבעה אשכולות מרכזיים, התואמים לארבעה נרטיבים שונים, שהתגלו בדיונים ברשת X:
- האשכול האנתרופוגני, שעיקר העיסוק בו הוא בשאלה האם שינויי האקלים הם תוצאה של מעשי ידי אדם או לא;
- האשכול המדעי, בו העיסוק הוא בתגליות מדעיות בתחום או במחקרים מדעיים;
- אשכול המדיניות, העוסק בקידום מדיניות סביבתית בקרב הרשויות במטרה להפחית פליטת גזי חממה ולהיערך טוב יותר לשינויי האקלים.
- אשכול הקונספירציה, בו הציוצים מתמקדים בהפצת תיאוריות קונספירציה בנושא, דוגמת האשמת הממשלות בעולם בהמצאת הבעיה שלטענתם אינה קיימת.
המלצות המחקר: הגברת ההיערכות והפקת דוחות תכופים
המחקר מספק שורה של תובנות מעשיות לגופים ציבוריים, מוסדות וארגונים, שיכולות לסייע בהסברה ובהרחבת המעורבות הציבורית בסוגיות משבר האקלים, וכן בבחירת העיתוי לכך.
נמצא כי נפח השיח סביב משבר האקלים ברשתות החברתיות בארבעת האשכולות עולה משמעותית סביב אירועי מזג אוויר קיצוניים כמו גל החום הגלובלי של יולי 2022, וכן סביב אירועים מרכזיים הקשורים לנושא, כמו פרסום ה-IPCC REPORT - דו"ח הפאנל הבין ממשלתי לשינוי אקלים בפברואר 2022, או ועידת האקלים העולמית בנובמבר 2022.
במילים אחרות, הציבור נוטה להיות קשוב ומעורב יותר כאשר מתפרסמים דוחות משמעותיים בנושא משבר האקלים, ועל כן המחקר ממליץ לגופי המחקר להוציא דוחות תכופים יותר אשר יסייעו לתקשר לציבור את הצעדים הנדרשים כדי להיערך למשבר האקלים והמדיניות להפחתת שינוי האקלים.
על מה כולם מדברים?
מניתוח השיח והדינמיקה ההתנהגותית בתוך האשכולות השונים נמצא כי קבוצת המדיניות התמקדה במונחים ספציפיים כגון שינויי אקלים, זכויות, השפעות או בריאות, תוך שיח גלובלי על כדור הארץ והעולם. השיח באשכול זה נשען בעיקר על אתרי אינטרנט שדנים בנושאי מדיניות, ובמיוחד דוח AR6 של IPCC וכן על סוכנויות חדשות מרכזיות ואמצעי תקשורת בולטים, המרכזי בהם היא עיתון הגרדיאן הבריטי.
באשכולות האנתרופוגני והקונספירציה השיח מתמקד בעיקר בגורמי השינויים באקלים, ובשאלה האם בכלל קיימים שינויים כאלו. ציוצים בקבוצות אלו מצטטים אתרי אינטרנט חדשים שמהימנותם לא ברורה וכן אתרים שמאפשרים למשתמשים להעלות תוכן עצמאי כדוגמת YouTube. המלצה נוספת שעולה מהמחקר היא לפעול באופן מתמשך לצמצום והעלמת תאוריות קונספירציה באמצעות ניטור השיח המוטעה ומתן מידע מהימן ומבוסס.
האשכול המדעי התמקד בקונצנזוס המדעי ובעובדות הניתנות לאימות. ציוצים באשכול זה מסתמכים על מדענים וממצאים מדעיים כדי לדון בנושא של שינויי אקלים אנתרופוגניים. ציוצים באשכול זה טוענים בדרך כלל נגד תיאוריות קונספירציה.
ד"ר אבי יוסיפוף: "לרשתות החברתיות יש השפעה עצומה על השיח הציבורי סביב סוגיית משבר האקלים, והיא מאופיינת בנרטיבים שונים, כפי שעלה במחקר. השימוש בכלי הבינה המלאכותית אפשרו לנו לראשונה לייצר מחקר רחב היקף שלא רק מכמת את היקף השיח אלא גם מאפיין את התוכן שלו ואת דפוסי ההתנהגות של המשתמשים השונים, ומספק שורה של תובנות שיכולות לסייע לגופים רשמיים וממשלות בהסברה ובהרחבת המודעות הציבורית בנושא, וכן יכול לשמש בסיס לקבלת החלטות ולקביעת מדיניות בנושא".