ביטחון לאומי מול זכויות הפרט - לאן הולכת ההגנה על המידע האישי?

בחסות המלחמה, סוגיית הפרטיות שלנו עברה שינויים דרמטיים במהלך השנה האחרונה, והגבול בין שמירה על מידע אישי לבין חדירה אליו הולך ומטשטש. חברות טכנולוגיה, רשויות ממשלתיות ואפילו גופים פרטיים מנצלים את הכוח הגובר של ניתוח המידע, בעוד הציבור נותר עם שאלות בנוגע למידת השליטה שלו על הפרטיות האישית.

במהלך המלחמה הכנסת אישרה חוק שמאפשר העברת מידע מהמאגר הביומטרי למשטרה ולצה"ל, לצורך זיהוי גופות ואיתור נעדרים. לאחרונה, במסגרת תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שאושר בכנסת ועתיד להיכנס לתוקף ב-2025, הגדירה הרשות להגנת הפרטיות מידע ביומטרי כבעל רגישות מיוחדת. עם זאת, הוראת השעה מאפשרת שמירה והעברת מידע ביומטרי ללא הסכמת האדם, בטענה שהדבר סייע בזיהוי נופלים ונעדרים במלחמה.

"בשנה החולפת, חלו התפתחויות משמעותיות בתחום הפרטיות בישראל, במיוחד בנוגע לשימוש במידע ביומטרי", אומרת עו"ד מרים פרידמן, שותפה בתחום הפרטיות וקניין רוחני, במשרד ארנון, תדמור־לוי.
"הכנסת חוקקה הוראת שעה המחייבת שמירת טביעות אצבע מכל מבקש דרכון או תעודת זהות, גם ללא הסכמתו. זהו שינוי מהעיקרון המבוסס של הסכמה כאבן פינה בדיני הפרטיות הישראליים", היא מציינת.

עו"ד רותם פרלמן-פרחי, שותפה וראש מחלקת טכנולוגיה והגנת הפרטיות במשרד אפשטיין, רוזנבלום, מעוז (ERM) מצטרפת לדברים ואומרת כי "בחסות המלחמה, אנו עדים למגמה מדאיגה של הרחבת סמכויות המעקב והניטור של רשויות הביטחון והאכיפה בישראל, תוך פגיעה פוטנציאלית חמורה בזכות לפרטיות".

לדבריה, "הרחבת הסמכויות, בין אם באמצעות הוראות שעה ובין אם באמצעים אחרים, אמנם נובעת מצורך אמיתי בעת מלחמה, אבל עדיין, יש לבחון את ההשלכות ארוכות הטווח על הדמוקרטיה ועל זכויות האזרח הבסיסיות, בדגש על הזכות לפרטיות, כדי להבטיח איזון בין צורכי הביטחון הלאומי לבין שמירה על זכויות הפרט וערכי הדמוקרטיה. במסגרת בחינה זו יש לשים לב להיבטים של שקיפות, פיקוח פרלמנטרי הדוק, מנגנוני בקרה והגבלות על היקף המעקב ומשך הניטור, במיוחד כאשר מדובר בכלים טכנולוגיים רבי עוצמה".

לדברי עו"ד פרידמן, "הרשות להגנת הפרטיות הדגישה את הרגישות המיוחדת של מידע ביומטרי, בעיקר במסגרת יחסי עבודה. הם הצביעו על סיכונים כמו גניבת זהות, מעקב בלתי מורשה, ודליפת מידע, במיוחד בתקופת מלחמה כשמערכות ישראליות נמצאות תחת מתקפות סייבר מוגברות. השאלה המתבקשת היא, מה מטרת איסוף המידע הביומטרי העתידי? האם ההוראה תבוטל בסוף השנה? לדעתי, חשוב שמדינת ישראל לא תשקיע מאמצים רבים בהכנות למשהו שכבר קרה, אלא תתכונן ככל שניתן לעתיד ולבאות".

עו"ד רותם פרלמן-פרחי מוסיפה כי "התמודדות עם אירועי חירום כמו מלחמה או מגפה, מציבה אתגר ייחודי בהגנה על הזכות לפרטיות. בעוד שהצורך לפעול במהירות וביעילות עשוי להצדיק אמצעים חריגים, חשוב לזכור כי הזכות לפרטיות אינה מתבטלת גם בעתות משבר וכל עקרונות הפרטיות, התכליות והחובות הנגזרות ממנה ממשיכים לחול, ואולי אפילו ביתר שאת".

עו"ד פרחי: "חשוב להקפיד על עקרון המידתיות, תוך בחינת יעילות האמצעים, רגישות המידע, היקפו, ומשך השימוש בו. יש לצמצם את היקף המידע הנאסף למינימום ההכרחי, ולבחון באופן תדיר את הצורך בשמירתו".

היא מוסיפה כי "אבטחת מידע מקבלת משנה חשיבות בעת חירום, נוכח הסיכונים המוגברים. לבסוף, יש לזכור כי אמצעים חריגים שננקטים בעת חירום לא צריכים להפוך לנורמה בעת שגרה. למרבה הצער, לפחות ביחס לחלק מהשינויים החקיקתיים, לא נראה כי לזכות לפרטיות ניתן המשקל הראוי, במסגרת האיזון בינה לבין אינטרסים אחרים על ידי העוסקים במלאכה, מה שיוביל לפגיעה חמורה בה ולכרסום נוסף בערכי הדמוקרטיה."

"אני סבורה שגם בהחלטות הפוגעות בפרטיות וזכויות האזרחים, צריך להתייחס לצרכים העתידיים של המדינה ולא להישאר מקובעים על הטרגדיות שכבר קרו" אומרת עו"ד פרידמן. לדבריה, "השינויים הללו מעלים שאלות מהותיות לגבי האיזון בין צורכי הביטחון הלאומי לבין זכויות הפרט. בעולם בו אמצעים טכנולוגיים לניטור ומעקב הולכים ומשתכללים, הם מדגישים את הצורך בחשיבה מחודשת על אופן השימוש במידע ביומטרי בעתיד, תוך התחשבות בסיכונים ובצרכים המשתנים של המדינה והחברה הישראלית."