בימים שלאחר הטבח, הפך הצבע הצהוב לסמל המרכזי במאבק להשבת החטופים. סרטים צהובים הפכו לסיכות דש או נקשרו על עצים, גדרות ומרפסות, ובכל פינה ניתן למצוא דגלים ובאנרים צהובים שנתלו על חלונות ראווה עם הכיתוב "Bring Them Home Now" והפכו לתזכורת יומיומית לעובדה שישראלים רבים נלקחו בשבי ועדיין נמצאים במנהרות החמאס.
צבעים אחרים, כמו אדום ושחור, תמיד היו מקושרים לסכנה ולאובדן, אבל הצבע הצהוב, המשויך לאופטימיות ושמחה בחיי היומיום, קיבל משמעות חדשה של כאב, געגוע ותקווה. בתוך כך, במהלך החודשים הראשונים למלחמה, החליטו הנהלת ביג, פוקס, AIG וחברות נוספות לעדכן באופן זמני את הלוגואים המוכרים ולשנות אותם לצהוב, כאות הזדהות עם המאבק להשבת החטופים.
צהוב בתקופות משבר זה לא חדש!
הסרט הצהוב הוא למעשה סמל אוניברסלי להזדהות עם שבויים וסולידריות עם לוחמים שיצאו לקרב. מקורו במלחמת האזרחים האמריקאית שהתרחשה במאה ה-19. באותה תקופה, נשים רבות שאהוביהן נשלחו להילחם בחזית ענדו לראשן מטפחת צהובה או סרט צהוב, שסימל את תקוותן לשובם של אהוביהן הביתה. הצבע הצהוב היה גם צבעו של חיל הפרשים של צבא הצפון, מה שהעניק לו משמעות נוספת של גבורה ותקווה.
גם בישראל, בשנות ה-90, תנועת "ארבע אמהות" פעלו במאבק לסיום הנוכחות הצבאית בלבנון, והשתמשו בשלטים בצבע צהוב כדי להעביר את מסריהן. מאוחר יותר, בראשית שנות ה-2000, קמה תנועת "אמהות נגד הכיבוש", אשר גם היא קראה להוציא את החיילים מהשטחים, והשתמשה באותו צבע בולט כדי לחזק את קריאותיהן.
בנוסף, הצבע הצהוב, בזכות בולטותו הרבה, הפך לאלמנט מפתח במערכות אבטחה ובטיחות. הוא משמש לעיתים קרובות לצביעת כלי רכב חיוניים, כמו אוטובוסים המשרתים תלמידים ואמבולנסים, כדי להבטיח שהם יהיו נראים בקלות. בנוסף, הצהוב משתלב עם שחור בשלטי אזהרה, מה שמגביר את הבולטות שלהם ומסייע בהתרעה על סכנות כמו חומרים רדיואקטיביים.
בתחום האכיפה, סרטי המשטרה משתמשים בצבע זה לתיחום זירות פשע, ובתחום הפרטי, אפודים צהובים מסייעים לנהגים שנתקעים בכביש להיראות בבירור. כך, הצבע הצהוב משמש במגוון רחב של הקשרים, כולם מאוחדים במטרה להשיג תשומת לב מיידית ולהבטיח בטיחות מרבית.
הצהוב בתרבות ובפסיכולוגיה
למרות המשמעות המורכבת שקיבל הצבע הצהוב בהקשר של המאבק להשבת החטופים, מגוון תרבויות במזרח ובמערב העניקו לו משמעות סמלית עמוקה. הוא מייצג ערכים מרכזיים בפילוסופיה הבודהיסטית כמו הקרבה עצמית, ענווה, וחיים ללא תאוות, ושאיפה להתעלות מעל לרצונות ותשוקות ארציים.
לעומת זאת, בקרב שבטים אינדיאניים מסוימים, לצבע הצהוב יש משמעות שונה לחלוטין. עבורם, הצהוב מקושר עם מושג החיוניות והקיום עצמו, ומשמש כביטוי חזותי לכוח העליון השולט במוות. כך, בעוד שבתרבות אחת הצבע מסמל ויתור וצניעות, בתרבות אחרת הוא מייצג את עוצמת החיים והמוות.
הצבע הצהוב נקשר לעיתים קרובות עם תכונות שליליות כמו בגידה ורמייה (לדוגמא, עיתונות צהובה שמזוהה עם רכילות), ושימש דווקא לסימון קבוצות בחברה - כמו הטלאי הצהוב שכולנו מכירים מתקופת השואה.
בתרבות העכשווית, הצבע הצהוב מקושר בין היתר למועדוני הספורט, אפליקציות כדוגמת סנאפצ'ט, וכמובן מותגים כמו מקדונלד'ס ו-Lay's.
השפעת הטראומה על תפיסת הצבעים
אירועים טראומטיים יכולים לשנות באופן דרמטי את האופן שבו אנו תופסים סמלים ואלמנטים ויזואליים. במקרה שלנו, הצבע הצהוב הפך למזכרת כואבת של אובדן וטראומה, אך גם לסמל של תקווה ואחדות. למרות הקונוטציות המורכבות שנוצרו, חשוב לזכור שמשמעותם של צבעים היא דינמית ותלויית הקשר. הצבע הצהוב עדיין מסמל אור, חום ואופטימיות בהקשרים רבים בטבע ובתרבות.
מותגים ותיקים המזוהים עם הצבע הצהוב, כדוגמת יוחננוף וצומת ספרים, צפויים לשמור על זהותם המוכרת למרות השינוי בתפיסת הצבע בעקבות המלחמה. זאת מכיוון שהאסוציאציה בין המותג לצבע כבר מושרשת עמוק בתודעת הצרכנים.
לעומת זאת, מותגים חדשים שיוקמו לאחר המלחמה יידרשו לשקול בקפידה את השימוש בצבע הצהוב בזהות המותגית שלהם, בהתחשב במשמעויות החדשות שנוספו לצבע זה בתודעה הציבורית.
בין זיכרון, תקווה ועתיד
בעוד שהזהירות בשימוש בצבע הצהוב בהקשרים מסחריים מובנת בטווח הקצר, עלינו לזכור את המשמעות העמוקה והמאחדת שהוא קיבל בהקשר של המאבק להשבת החטופים. עם זאת, מנקודת מבט שיווקית, סביר להניח כי הצבע הצהוב יחזור בהדרגה לשימוש נרחב בעולם השיווק. ההיסטוריה מלמדת אותנו שצבעים וסמלים יכולים לשאת משמעויות מורכבות ומשתנות לאורך זמן.
הכותב הינו עמי אשר, סמנכ''ל מקסימדיה מערכות שיווק