לוחמה דיגיטלית: כשמתקפת סייבר שיבשה את נאום חיזבאללה

בעידן הדיגיטלי המודרני, מתקפות סייבר הפכו לאמצעי אסטרטגי רב-עוצמה במאבקים בין מדינות וארגונים, והן מהוות את חזית הלחימה החדשה. המקרה האחרון בלבנון מדגים זאת היטב, לאחר שלבנון דיווחה כי נאומו של נעים קאסם, בכיר בארגון חיזבאללה, נקטע כתוצאה מ"שיבושי סייבר משמעותיים" שמנעו את המשך השידור. לדברי כלי תקשורת מקומיים, הנאום נקטע כאשר קאסם עבר מאמירות בנושאים פנימיים בלבנון לאיומים על מדינת ישראל וגורמים נוספים באזור. נתניהו התייחס לקטיעת השידור ואמר כי מדובר ב"סימן לבאות" - רמז לעתיד שבו ייתכן ונראה שינויים בהיקף המאבק בזירת הסייבר כחלק מהמאבק האזורי.

מתקפות סייבר הפכו לאמצעי רב-עוצמה בזירה הבינלאומית, ובפרט במאבק מול ארגוני טרור וגורמים שאינם מדינתיים. במקום לפעול באמצעים מסורתיים - תנועת כוחות או תקיפה ישירה - מתקפת סייבר מדויקת יכולה לשבש את מערך התקשורת של האויב ולפגוע במורל שלו תוך השגת אפקט תודעתי רב.

מעבר לכך, היתרונות של מתקפות סייבר בולטים במיוחד בהשוואה ללחימה פיזית בשטח: הן מצמצמות את הצורך לפעול באזורים מאוכלסים בצפיפות, שבהם כמעט תמיד קיימת סכנה לפגיעה בחפים מפשע. בנוסף, מתקפות אלו מסייעות במניעת סיכון חייהם של חיילים ומאפשרות הגעה לשטח כשהם מוכנים יותר, בעוד שהאויב כבר מנוטרל מהיכולת לתקשר או להגיב כראוי.

עם זאת, שאלות רבות עדיין נותרות פתוחות בנוגע לעמדת החוק הבינלאומי כלפי מתקפות סייבר. המרחב הדיגיטלי אינו מוסדר באופן מובהק במסגרת המשפט הבינלאומי, וקיימת אי-בהירות באשר להשלכות המשפטיות של פעולות סייבר התקפיות. אף על פי שמדינות מנסות להגדיר גבולות וכללים במרחב זה, הפער בין התקדמות הטכנולוגיה להסדרת ההיבטים המשפטיים נותר משמעותי, ויוצר אתגר מורכב בזירה הגלובלית.

עם העלייה במתקפות סייבר, גובר גם הצורך בהגנה חזקה ויעילה מפני איומים אלו. מדינות וגופים ממשלתיים נדרשים כיום להבטיח כי מערכות קריטיות - כמו מערכות תקשורת, אנרגיה ושידור - יהיו מוגנות, ושתגובתן לאיומים תהיה מהירה ומקצועית. החוסן הנדרש כולל זיהוי מתקפות בזמן אמת, תגובה מבצעית חדה ומדויקת ושיתוף פעולה בין גופים מודיעיניים, שכן פעמים רבות מדובר במתקפות מורכבות ומתואמות, המשלבות תקיפות סייבר לצד לוחמה פסיכולוגית שמשפיעה תודעתית הן על הציבור בעורף והן על הלוחמים בחזית.

בעוד שמתקפות סייבר הן כלי שימושי במאבקים אזוריים, חשוב לזכור כי שני הצדדים בזירה - ארגוני טרור כמו גם מדינות - מחזיקים ביכולות מתקדמות בתחום. לצד מתקפות נגד ארגוני טרור, מתרחשות מתקפות סייבר נגד תשתיות קריטיות, עסקים ואזרחים.

העסקים בשוק האזרחי, החווים עלייה במספר התקיפות ובתחכומן, נמצאים תחת איום מתמשך שנזקיו הולכים ומתרחבים. מתקפות אלו מתרחשות כמעט בכל עת, ובזמן שמאמר זו נכתב - מתרחשים אירועי סייבר נוספים ברחבי העולם, שממחישים את החשיבות שבהיערכות מתמדת, במוכנות ובבניית חוסן סייבר שישמור על מערכות קריטיות מפני איום שהפך לחלק בלתי נפרד מהמציאות הבינלאומית.

חזית הסייבר הפכה לחזית רביעית בלחימה המודרנית, שבה המאבק על מידע והיכולת לשבש תשתיות קריטיות הפכו לכלי מלחמה בין מדינות וארגונים. ככל שהטכנולוגיה מתפתחת והחיבור בין מערכות קריטיות למרחב הדיגיטלי מעמיק, כך צפוי שהמגמה הזו תמשיך להתעצם, וזה יקרה מהר מהצפוי. עכשיו רק נותר לוודא שישראל תמשיך להוביל את התחום הזה ותהיה מוכנה לכל תרחיש לפני כולם.

הדס תמם בן אברהם היא ראש מכון המחקר לסיכוני סייבר בקריה האקדמית אונו וחברת נשיאות לשכת טכנולוגיות המידע.