שנת 2024 היתה שנה רווית מתיחות ומאבקים בין האדם למכונה. עיתונאים, סופרים, מלחינים, יוצרים - כולם חוששים לעתידם המקצועי והכלכלי. בניגוד לשאר ענפי המשק, מקצועות אלו מוגנים בזכויות יוצרים מה שמאפשר להם לנהל מאבקים משפטיים אל מול חברות הבינה המלאכותית בדרישה לפיצוי כספי בגין הפגיעה בזכויותיהם. בשבוע שעבר עמדה במרכז המתיחות חברת אנתרופיק, העומדת מאחורי Claude.ai, שהודיעה כי הגיעה להסדר חלקי עם מו"לים מוסיקליים בתביעה שהגישו נגדה בגין הפרת זכויות יוצרים.
כשאנתרופיק התחמקה מנוקאאוט
בנובמבר 2023 הגישה יוניברסל תביעה נגד חברת הבינה המלאכותית אנתרופיק, בגין הפרה שיטתית ונרחבת של חומר מוגן בזכויות יוצרים. לטענת התביעה, אנתרופיק קצרה מהאינטרנט כמויות אדירות של טקסטים של אמנים המיוצגים על ידי יוניברסל, ביניהם ביונסה, רולינג סטונס, ביץ' בויז ועוד, לצורך אימון המודל.
יוניברסל דרשה מבית המשפט בטנסי להוציא צו מניעה שיאסור על אנתרופיק שימוש בחומרים אלו ויורה לה ליישם מנגנוני הגנה "מעקות בטיחות" שימנעו את הפרת הזכויות.
אנתרופיק בתגובה טענה לחוסר סמכות וביוני האחרון התיק הועבר לבית המשפט במחוז הצפוני של קליפורניה. זה קרה רגע לפני כניסתו לתוקף של "חוק אלביס" בטנסי, שנועד להגן אנשי תעשיית המוזיקה מפני העתקה והפרה של זכויותיהם ללא רשותם על ידי בינה מלאכותית.
למעשה, הסכמתו של בית המשפט לדרישתה של אנתרופיק להעביר את התיק לקליפורניה עזרה לחברה לחמוק מנוקאאוט טוטאלי ולנהל את המשפט מנקודת פתיחה טובה יותר.
צעד תקדימי או מהלך טקטי?
בסוף השבוע שעבר הגיעה אנתרופיק להסדר חלקי עם חברת יוניברסל. מה שנראה כצעד תקדימי דומה יותר למהלך טקטי להמשך הדרך בטענת השימוש ההוגן. על פי ההסדר אליו הגיעו הצדדים, אנתרופיק התחייבה לשמור על "מעקות הבטיחות" שלה (שקיימים ממילא), להחיל אותם על מודלים עתידיים של קלוד, ולשפר אותם ולחדד את מנגנוני ההגנה על הפרות דומות בעתיד.
בין היתר, הוסכם בין הצדדים לייצר הליך הידברות ישיר עם המו"לים במקרים של חשד להפרת הזכויות, וכי מיד עם העלאת טענה על הפרה, תפתח אנתרופיק בחקירה ותספק תגובה מפורטת למו"לים הפונים. המו"לים יוכלו לפנות לבקשת עזרה מביהמ"ש במידה ותשובת אנתרופיק לא תספק אותם.
למרות זאת, ההסדר אינו מהווה ויתור של אנתרופיק על הטענה לשימוש הוגן, ואינו מהווה הכרעה ביחס לדרישה של יוניברסל לצו שיפוטי שיאסור על אנתרופיק להשתמש ביצירות מוגנות. שאלה זו, שמחכה להכרעה גם בתיק של הניו יורק טיימס, מעסיקה ותמשיך להעסיק אותנו גם בשנה הקרובה.
מהם "מעקות בטיחות"
מעקות הבטיחות (guardrails) הם שומרי הסף של הבינה המלאכותית. למעשה, מדובר במנגנונים טכנולוגיים המוודאים שהמודל לא עובר את הגבול ומפר חוקים או כללים אתיים על ידי:
- מניעת שימוש בתוכן המוגן בזכויות יוצרים כמו לחנים ומילות שירים.
- בדיקה קפדנית של הנתונים המוזנים כדי לוודא שהמודל אינו מפר זכויות יוצרים.
- קביעת כללים שמכתיבים מה מותר ומה אסור לצ'אטבוט.
במקרה של אנתרופיק, מדובר במנגנונים שישרתו את החברה בעתיד בשאלת השימוש ההוגן (Fair Use) במסגרת התביעה העיקרית.
שאלת השימוש ההוגן
חוק זכויות היוצרים קובע כי זכויות יוצרים ביצירה שייכות ליוצר שלה. החוק מגן על היצירה, אך הוא אינו מגן על הכישרון של היוצר או על סגנונו האמנותי. והרי כל תהליך יצירה מבוסס על יצירות קודמות שהיוצר ספג ולמד מהן בצורה כזאת או אחרת (בין אם של עיתונאי, זמר, מלחין וכיוב').
"השימוש ההוגן" בא לאזן בין ההגנה על היצירה וזכויותיו של היוצר לבין האינטרס הציבורי לעידוד הנגישות, הקידמה וההתפתחות, מבלי להידרש לאישור מבעל הזכויות, בין היתר למטרות תוכן ולימוד עצמי.
איך מחליטים האם השימוש במידע הוגן?
סעיף 107 ל- Copyright Act בדין האמריקאי (המקביל לסעיף 19 לחוק זכויות היוצרים הישראלי), הקובע מהו "שימוש הוגן", יהיה מוקד השיח במסגרת התביעות השונות נגד חברות הבינה המלאכותית שהוגשו בגין הפרת זכויות יוצרים. השאלה האם השימוש שנעשה במידע הוגן תיבחן לפי מספר עוגנים טרם ההכרעה בתיק:
- מטרת השימוש - מטרת השימוש בחומרים מוגנים צריכה להיות ללמידה ולא לצרכים מסחריים.
- אופי היצירה - ככל שהיצירה פחות מוגנת, לדוגמא מילות השיר נלקחו מאירועים אובייקטיביים ומעובדות שקרו, כך השימוש שייעשה בה ייחשב הוגן יותר.
- היקף השימוש ביצירה - ככל שהתוצר יהיה שונה מהמקור כך ייראו בו הוגן.
- השפעת השימוש על השוק של היצירה - כאשר השאיפה היא שהשימוש לא יגרע מהפוטנציאל של היצירה המקורית.
אנתרופיק תוכל לטעון ש"מעקות הבטיחות" שפיתחה ושיפרה נועדו כדי לוודא שמתקיים שימוש הוגן ולבקש לדחות את התביעות נגדה, כפי שאף ציינה בהסדר אליו הגיעה עם יוניברסל בשבוע שעבר.
דין מכונה כדין אדם?
בישראל, מוסיפים סייגים לשאלת ההעתקה על ידי בינה מלאכותית. גם אם עמדתם בתנאים הקבועים בחוק, יתכנו מקרים בהם השימוש ייחשב להפרה, בעיקר אם יוכח כי המכונה עושה שימוש מסחרי בחומרים מהם למדה ותמכור אותם במחיר נמוך יותר או תתחרה ביוצרים המקוריים, או כאשר התוצר שלה יהיה דומה מאוד ליצירה המקורית.
אבל הדין האמריקאי, על אף היותו חלוץ "השימוש ההוגן", לא פרסם הנחיות ברורות ביחס לשאלת השימוש ההוגן על ידי מכונה. פסקי דין שעסקו בזכויות יוצרים בהם חלק נרחב מהיצירה המקורית הועתק, לא על ידי מכונה, הכריעו לטובת בעל היצירה.
המדינה היחידה בעולם, כאמור, שבמאבק בין האדם למכונה, נעמדה לצד היוצרים, היא טנסי, שהבהירה כי למכונה אסור ללמוד מיצירות אדם המוגנות בזכויות יוצרים. הכרעת בית המשפט בתביעה של יוניברסל והן ההכרעה בתביעה של הניו-יורק טיימס יספקו הבנה של המדיניות האמריקאית לשאלת השימוש ההוגן כאשר מדובר במאבק בין האדם למכונה- הבנה שללא ספק תחלחל גם למקומות אחרים.
עו"ד שני מזרחי היא בעלים של משרד אסטרטגיה, יח"צ ותוכן.