תתעוררו: ילדים בישראל נחשפים יום יום לתכנים מזיקים ברשת - וההשלכות הרסניות

אמירותיו האחרונות של הנשיא דונלד טראמפ, שקרא להקלות נוספות על פרסום תכנים באינטרנט בשם חופש הביטוי, מעוררות דיון סוער לגבי הסכנות הכרוכות במרחב וירטואלי חופשי מדי. במקביל, מהפכת הבינה המלאכותית (Generative AI) החריפה את המצב, כשהיא מאפשרת יצירת תכנים משכנעים בקלות, דבר המעצים תכנים פוגעניים וזדוניים. מצב זה מחייב אותנו כהורים וכחברה להכיר בסכנות הרשת ולנקוט בפעולות כדי להכין את ילדינו למציאות המורכבת הזו.

דו"ח של ארגון Internet Matters מ-ספטמבר 2024, מצא כי שבעה מתוך עשרה ילדים בגילאי 9 עד 13 בבריטניה נחשפו לתכנים מזיקים ברשת, כולל תוכן אלים, שנאה, אתגרים מסוכנים ומידע כוזב, תכנים או חוויות מזיקות ברשת. בקרב קבוצת גיל זו, 20% מהילדים דיווחו כי נחשפו לפניות על ידי זרים. כמו כן, 17% מהילדים ציינו כי נחשפו לתכנים המעודדים אתגרי רשת או קונספירציות, ו-15% נחשפו למידע כוזב. נוסף לכך, 13% ציינו כי נחשפו לשנאה ברשת ו-10% ראו תכנים אלימים.

בישראל המצב לא שונה ואף גרוע יותר. מאז אירועי השבעה באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל, חלה עלייה חדה בחשיפת קטינים בישראל לתכנים פוגעניים וקשים במיוחד באינטרנט. מסקר שנערך מטעם המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת - 105 ולשכת המדען הראשי במשרד לביטחון לאומי בנושא חשיפה לתכנים קשים בקרב בני נוער בישראל במהלך מלחמת 'חרבות ברזל', עלה נתון מדאיג: כ-63 אחוזים מבני הנוער נחשפו ברשת לתכנים קשים, אלימים ופוגעניים הקשורים למלחמת 'חרבות ברזל', בהם סרטוני תעמולה אלימים של חמאס מאותה שבת שחורה.

מדו"ח עדכני של משרד התקשורת עולה כי למעלה מ-40% מבני הנוער נחשפו לתכנים פוגעניים, כולל בריונות, תוכן מיני והצעות מגונות, 11.5% מהתלמידים בכיתות ו', ח', י'-י"ב בישראל היו קורבנות לבריונות ברשת.

בעוד שהרשת מציעה מגוון עצום של תכנים מהם ילדינו יכולים ללמוד רבות, אך היא גם טומנת בחובה סכנות משמעותיות שעלולות להשפיע לרעה על ילדים ובני נוער. בפסקאות הבאות נצלול לסוגי הסכנות השונות ונפרק אותן לגורמים.

בריונות ברשת הפכה לתופעה רחבת היקף, כאשר ילדים ובני נוער נחשפים להתקפות מילוליות, פגיעה פומבית או שיימינג. תופעה זו מחייבת התייחסות מיוחדת, שכן היא עלולה להשפיע לטווח הארוך על הנפגעים.

על התופעה הזו מצטרפות טכנולוגיות AI מתקדמות המאפשרות ליצור סרטונים מזויפים של ילדים ובני נוער בסיטואציות מביכות או מסוכנות שמעולם לא קרו, ולהפיץ אותו ברשתות החברתיות.

ארגון 'לוקחים אחריות' הפועל לשימוש מאוזן ובטוח ברשת דיווח לאחרונה על מקרה שקרה בישראל, שבו ילד בן 10 יצר תמונות עירום ב-AI של ילדה בכיתה ג' והפיץ אותן לכל בית הספר. מצב כזה לא רק עלול לפגוע במעמד החברתי של אותה ילדה, אלא גם לגרום לנזק רגשי ונפשי משמעותי, מאחר וילדים ונוער, המתקשים להבחין בין אמת לשקר, עלולים להיות מושפעים מתכנים אלו באופן חמור. רק לאחרונה שמענו על המקרה המצער של ילדה בת 12 שלקחה את חייה בגלל חרם כיתתי. אסור שזה יקרה שוב.

ברשתות החברתיות ובפורומים, ישנה אפשרות שזרים יפנו לילדים וינסו להשפיע עליהם בדרכים שונות. לדוגמה, זרים עשויים להסתיר את זהותם ולנסות ליצור קשרים עם ילדים או בני נוער תחת שמות בדויים, לעיתים על מנת לנצל אותם מינית או לשדל אותם להתנהגויות מסוכנות. ילדים רבים לא תמיד מסוגלים לזהות את הסכנות הללו ברגע האמת, ולכן חשוב ללמד אותם על הסכנות הטמונות בשיתוף מידע אישי והצורך לשמור על פרטיותם.

פישינג הוא ניסיון להוציא מידע אישי רגיש באמצעות הצגת אתרים או הודעות דוא"ל המתחזות לגורמים אמינים. כולנו נתקלים בזה, אבל ילדים ובני נוער עשויים להיות חשופים במיוחד, אם הם לא מודעים לסכנות. לכן, חשוב ללמד אותם לזהות סימני אזהרה, כמו כתובות דוא"ל חשודות או בקשות למידע אישי.

בני נוער רבים נחשפים לתכנים אלימים ברשתות החברתיות, במשחקי מחשב ובסרטונים פופולריים. דוגמה לכך היא סרטונים המציגים ברוטליות או מקרים של אלימות גופנית, אשר יכולים להשפיע על דפוסי ההתנהגות של הצופים הצעירים. למשל, נערים הנחשפים לתכנים אלימים עלולים להתחיל לראות באלימות כדרך לגיטימית לפתור בעיות.

למרות שהאינטרנט הוא מרחב שקשה לשלוט בו, האחריות לחינוך הילדים מוטלת עלינו. כמו שאנו מלמדים אותם להיזהר בעולם האמיתי, כך עלינו להדריך אותם בעולם הווירטואלי.

• חינוך לחשיבה ביקורתית: יש ללמד ילדים להטיל ספק בתכנים שהם נחשפים אליהם, להסביר שלא כל מה שהם רואים או קוראים ברשת הוא אמת, ולספק כלים לבדיקת אמינות, כמו הצלבת מקורות וזיהוי פרטים מחשידים.
• שיח פתוח על סכנות ברשת: יש לנהל שיחות פתוחות עם הילדים על נושאי גלישה בטוחה, להסביר על הסכנות האפשריות ולהציע להם להתייעץ במקרה של ספק.
• דוגמה אישית: כאשר אנו נוקטים בגישה ביקורתית לצריכת מידע, לא משתפים תכנים לא מאומתים ונזהרים בשימוש ברשתות חברתיות, אנו מהווים מודל להתנהלות נכונה עבור ילדינו.
• שימוש בטכנולוגיה להגנה: קיימות תוכנות סינון והגנה המאפשרות להורים להגדיר גבולות לשימוש באינטרנט, לחסום תכנים מסוימים ולעקוב אחר פעילויות הילדים ברשת. עם זאת, חשוב לשלב את הטכנולוגיה עם חינוך.

האינטרנט אינו צפוי להשתנות בקרוב, ולא ניתן לצפות שממשלות או חברות טכנולוגיה יפתרו את כל הבעיות הכרוכות בו. האחריות להגן על ילדינו מוטלת בראש ובראשונה עלינו, כהורים וכמחנכים. עלינו לוודא שהם מבינים כיצד להתמודד עם שפע המידע שאליו הם נחשפים- לבחור תכנים מתאימים ולשמור על פרטיותם ברשת. זהו תהליך חינוכי שמתחיל בגיל צעיר וממשיך לאורך כל חייהם.

בסופו של דבר, כמו בעולם האמיתי, גם ברשת יש חשיבות עליונה להכנה ולחינוך. אם נעניק לילדינו את הכלים המתאימים, נוכל לוודא שהם לא רק שורדים את הסביבה הווירטואלית, אלא גם מצליחים לשגשג בתוכה בבטחה ובאחריות.

נועם שוורץ הוא מנכ"ל ומייסד שותף של חברת אקטיבפנס, המנטרת תוכן פוגעני ברשת, ויוצר הפודקאסט "כוכבי הגלקסיה: מגינים על הרשת" המנגיש לילדים ולהוריהם כלים להתנהלות בטוחה ומושכלת ברשת.