הבית הלבן פותח את שעריו למשפיענים: האם זה סופה של העיתונות המסורתית?

פתיחת שערי הבית הלבן ליוצרי תוכן עצמאיים, משפיענים ואושיות רשת, המסמנת, יותר מכל, את המעבר מהמודל המסורתי של עיתונות ממוסדת, מעוררת תגובות מגוונות בארה"ב ובעולם. מצד אחד, יש מי שרואים בו צעד דמוקרטי המאפשר גישה רחבה יותר למידע ולמגוון קולות. הטיעון המרכזי כאן הוא שיוצרי תוכן עצמאיים עשויים להיות אמינים ואובייקטיבים יותר מאשר גופי תקשורת גדולים הנשלטים על ידי אינטרסים של מפרסמים ובעלי הון. אחרים רואים בשינוי זה סיכון משמעותי ליכולתם של אמצעי התקשורת המסורתיים לבצע את תפקידם החשוב כ"כלבי השמירה של הדמוקרטיה". אז מי צודק? בואו נבחן את ההשלכות.

העיתונות הממוסדת, שניהלה במשך שנים רבות את סדר היום הציבורי, עומדת כעת בפני אתגר משמעותי. עם כניסתם של יוצרי תוכן עצמאיים, המונופול של כלי התקשורת המסורתיים על סיקור חדשותי מתפרק ובמקומו שלל שחקנים חזקים בעלי מספר עוקבים משתנה הופכים לקולות מובילים בשיח הציבורי ומשנים אותו ללא היכר. כל זה תהליך שכבר התחיל מזמן, אולם כעת הוא מקבל גושפנקא ממקור הסמכות העליון, הנשיא טראמפ בכבודו ובעצמו. ההשלכות עשויות לכלול:

• ירידה באמון הציבור: הציבור, שכבר הביע חוסר אמון מסוים בתקשורת הממוסדת, עשוי לפנות יותר ויותר לערוצים עצמאיים ברשתות החברתיות, ובכך להחליש עוד יותר את מעמדה של העיתונות הממוסדת.
• שינוי במודל העסקי: גופי תקשורת מסורתיים, המתבססים על מודלים עסקיים ישנים, יצטרכו להסתגל למציאות החדשה. הם ייאלצו למצוא דרכים חדשות למשוך קהל ולהיות רלוונטיים בעידן הדיגיטלי.
• שינוי בשיטות העבודה: עיתונאים ייאלצו לאמץ שיטות עבודה חדשות, תוך שילוב אלמנטים מהרשתות החברתיות, כמו למשל שימוש במדיה חזותית ואינטראקציה ישירה עם הקהל.

הרשתות החברתיות ממלאות תפקיד מרכזי בשינוי המתרחש. הן משמשות כפלטפורמה מרכזית עבור יוצרי תוכן עצמאיים להגיע לקהל רחב, תוך עקיפת הערוצים המסורתיים. עם זאת, הרשתות החברתיות אינן חפות מחסרונות כמו פייק ניוז ודיסאינפורמציה שמקשה על הציבור להבחין בין אמת לשקר; הטיה אלגוריתמית שעלולה לחזק דעות קיימות ולבודד את המשתמשים בתוך "בועות מידע", ובכך להקשות על יצירת שיח ציבורי מגוון; פופוליזם וסנסציוניות שעשויות לפגוע בשיקול הדעת והדיון הרציונלי.

כל אלה הן בעיות שכבר קיימות ברשתות החברתיות וטרם קיבלו מענה הולם מצד התאגידים שמפעילים אותן, וזאת למרות אינספור סנקציות, הגבלות וקנסות כבדים שהוטלו עליהם, כמו גם תביעות ייצוגיות המתנהלות במקביל במספר מוקדים בעולם אל מול רשתות כמו פייסבוק, X וכמובן טיקטוק הידועה לשמצה, שכמעט נחסמה לשימוש ולא ברור איך אישורה בסופו של דבר על ידי טראמפ מתיישב עם השינוי החדש.

בנוסף, העיתוי של צעד זה דווקא לאחר שמארק צוקרברג פיטר את מחלקת סינון התוכן של פייסבוק והעביר את האחריות למשתמשים, מייצרת את הרושם שהיה כאן צעד מכוון. האם סוף סוף הגענו לעידן שבו תאגידים חזקים יותר ממדינות?

השינוי בגישת הבית הלבן לתקשורת צפוי להשפיע לא רק על ארה"ב אלא על העולם כולו. הציבור ייהנה מגישה למקורות מידע מגוונים יותר, שאינם מוגבלים לגופי התקשורת המסורתיים. זה יכול להגביר את המודעות הציבורית לנושאים שונים שלא בהכרח מקבלים במה בתקשורת הממוסדת. הציבור מצידו יצטרך לפתח מיומנויות חשיבה ביקורתית גבוהות יותר כדי להבחין בין מידע אמין לבין פייק ניוז. בד בבד, אנחנו נתחיל לראות שינויים בתפיסת הציבור את תפקיד התקשורת, מ"כלב השמירה של הדמוקרטיה" לעוד גוף אחד מיני רבים שמייצר תוכן ברשתות.

השינוי בבית הלבן הוא חלק ממגמה רחבה יותר של שינוי בתקשורת בעידן הדיגיטלי. הוא מעלה שאלות חשובות לגבי תפקיד העיתונות, הרשתות החברתיות ואמון הציבור. בעוד שהשינוי מציע הזדמנויות חדשות, הוא גם טומן בחובו סיכונים משמעותיים ואנחנו יכולים רק לקוות שהוא נעשה בתום לב. הצלחתו של השינוי תלויה ביכולתם של כל השחקנים המעורבים - גופי תקשורת, יוצרי תוכן, רשתות חברתיות והציבור - להתאים את עצמם למציאות החדשה. חשיבה ביקורתית, אחריות בהפצת מידע ובקרה על שקיפות ואמינות המסרים יהיו מפתחות חיוניים כדי לוודא שהשינוי הזה יקדם את האינטרס הציבורי ולא יפגע בו.