ניסיון מטא לייצר "שוק חופשי" של מידע עלול לעלות לנו בביטחון הציבור

עד היום, מידע כוזב או מטעה בפלטפורמות כמו פייסבוק זכה בחלקו לטיפול של צוותי בדיקת עובדות מקצועיים: סימון, הפחתת חשיפה, והוספת אזהרות. עכשיו זה עומד להשתנות. במקום מנגנון זה, צוקרברג מציע "הערות קהילה" - כלומר, המשתמשים עצמם יוסיפו הערות והבהרות למידע השנוי במחלוקת.

חשוב להבין: גם מנגנון בדיקת העובדות הקיים אינו חף מבעיות. השיקולים המנחים את עבודת הצנזורה והצוותים נסתרים מהעין הציבורית, ולא תמיד משקפים את המציאות במלואה. אבל המעבר ל"שוק חופשי" של מידע אינו הפתרון.

מאחורי המהלך עומדים שני כוחות: האחד הוא כלכלי - פייסבוק מתקשה להתחרות ב-TikTok ו-X. השני הוא פוליטי - יש כאן ניסיון להחזיר תכנים פוליטיים לפלטפורמה, לא מתוך דאגה ל"רצון הציבור", אלא כדי למקסם מעורבות (engagement) ורווחים. פייסבוק הסירה בעבר תוכן פוליטי רק משום שזה נתן לה יתרון תחרותי, לא מתוך דאגה לתודעת המשתמשים. עכשיו, כשהאסטרטגיה הזו כבר לא משתלמת, היא משנה כיוון.

חופש הביטוי הוא לא הזכות לומר הכל ללא גבולות. בדיוק כמו שחוקי לשון הרע מציבים גבולות ברורים ומוסכמים, כך גם ברשתות החברתיות נדרשים כללים שקופים המשרתים את טובת הציבור. נורמות חברתיות לגבולות השיח הן הכבלים השקופים שחברה שמה לעצמה כדי לשמר הלך רוח בריא. ההפקרות המוחלטת שצוקרברג מקדם אינה חופש ביטוי אמיתי - היא כר פורה למניפולציות ולהפצת דיסאינפורמציה.

בישראל, שבה רוב השיח הפוליטי מתרחש ברשתות החברתיות, ההשלכות עלולות להיות מרחיקות לכת. הפלטפורמות של מטא - פייסבוק, אינסטגרם ובעיקר וואטסאפ - הן הנפוצות ביותר בישראל, ובלתי נמנע שהמהלך הזה ישפיע גם עלינו.

מי שחושב שהשינוי לא יגיע לוואטסאפ, טועה. מנגנונים כמו המלצה על ערוצים, סטטוסים והורדת הבלמים האחרונים שמנעו העברת מידע כוזב במהירות - יהפכו את האפליקציה לזירה חופשית להפצת שקרים.

בעידן שבו רוב התוכן יופק על ידי בינה מלאכותית שתוכננה למקסם רווחים, מהלך כזה מסוכן מתמיד. הוא הופך את המרחב הדיגיטלי ל"שוק זיופים" שבו הכל מותר, ללא כל אחריות או פיקוח.

במקום להסיר את כל המנגנונים או להסתמך על צנזורה נסתרת, אנחנו זקוקים למערכת שקופה של כללים וגבולות ברורים. מערכת שתאזן בין חופש ביטוי לבין אחריות ציבורית, ותהיה פתוחה לביקורת ודיון ציבורי.

חשוב להבין: זה לא רק עניין של חופש ביטוי או קידמה. זה שינוי שעלול לערער את המציאות הדיגיטלית שלנו. בישראל, שבה שיח ציבורי ואפילו הכרעות פוליטיות תלויים ברשתות החברתיות, האחריות שלנו גדולה מתמיד. הגיע הזמן שנדרוש ממטא ומחברות טכנולוגיה אחרות שקיפות מלאה בנוגע לאופן שבו הן מעצבות את המרחב הציבורי הדיגיטלי שלנו, ונפעל בצעדים אישיים וממשלתיים כדי לשמור על תפיסת מציאות הקרובה ככל האפשר למציאות עצמה.


אסף בנר הוא מנכ"ל תנועת מהפכת הקשב, תנועה חברתית ליצירת מערכת יחסים בריאה בין בני האדם לטכנולוגיה הדיגיטלית.