וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

סוף לפוליטיקה ברשתות? פלטפורמות הסושיאל משתיקות את המפרסמים

ליאת כהן

עודכן לאחרונה: 3.6.2024 / 10:24

לקראת הבחירות בארה"ב, הרשתות החברתיות מקשיחות את ההגבלה על פרסומים בעלי אופי פוליטי עם שורה של עדכוני מדיניות בפלטפורמות השונות. האם טיקטוק, פייסבוק ואינסטגרם באמת יהיו נקיות מפוליטיקה, ואת מי זה נועד לשרת?

אם חוזרים על אותו השקר שוב ושוב, הוא הופך לאמת?. Unsplash
אם חוזרים על אותו השקר שוב ושוב, הוא הופך לאמת?/Unsplash

השינויים האחרונים במדיניותן של הרשתות החברתיות משקפים מגמה שבסופו של דבר תשפיע על הפידים שלנו, ובפרט על מידת החשיפה שלנו לתוכן העוסק בנושאים חברתיים ופוליטיים. מדובר במגמה הולכת ומתרחבת של רשתות חברתיות המעוניינות להישאר בגבולות הבידור ולהעדיף תוכן צרכני ובידורי על פני תוכן פוליטי וחברתי.

אז מה באמת קורה ברשתות?

מטא - חסימת תכנים פוליטיים ממומנים לקראת הבחירות ומגבלה על תכני AI

מטא פרסמה בפברואר האחרון התייחסות חריגה לקראת הבחירות בארה"ב ב-2024 ובה עדכון כי כל המודעות החדשות שיועלו בשבוע האחרון של הבחירות לנשיאות ארה"ב יחסמו, וזאת במטרה למנוע הפצה של פייק ניוז שעשויות להשפיע על הבחירות.

בנוסף, מטא תחייב את המפרסמים במודעות פוליטיות להצהיר במידה והתמונות, הסרטונים או האודיו במודעות הופק באמצעות בינה מלאכותית, וזאת כדי להתמודד עם תופעות דיפ פייק ושלל מניפולציות על תמונות וסרטונים שעשויים להטעות את הציבור. לבסוף, הגבלה מכוונת של חשיפת תוכן פוליטי בפידים תדחק תכנים פוליטיים וחברתיים לשוליים ע"י האלגוריתם.

טיקטוק - חסימה גורפת של תוכן פוליטי ממומן ואג'נדה ברורה ברקע

טיקטוק היא אחת הרשתות הבודדות שכלל לא מאפשרת לקדם תוכן פוליטי באופן ממומן. ישנה מגבלה גורפת על פרסום תכנים פוליטיים וטיקטוק אף מטילה סנקציות וחוסמת חשבונות בגלל נסיונות קידום כאלה. זה קצת אירוני ברשת שבה עולות מדי יום תלונות חדשות על אנטישמיות, גזענות והסתה ברורה נגד הממשל האמריקאי באמצעות אלגוריתם מוטה.

ואולם, בינואר האחרון ולקראת הבחירות בארה"ב, טיקטוק החמירה אף יותר את המדיניות ולא תאפשר כל ניסיון לגיוס כספים למטרות פוליטיות באמצעות פיצ'רים הפתוחים לקריאייטורים כמו מתנות וטיפים, וכן תנטר באופן מוגבר תכני פייק ניוז ברשת על מנת להסירם.

הרשת התחייבה לאתר "מבצעים יזומים" של ניסיונות זרים להשפיע על הבחירות ולשקף את הממצאים של נסיונות כאלה בדוחות יזומים. ברבים כאלה אנו נתקלים בישראל בדמות בוטים איראניים שמנסים להתחבר איתנו ברשתות, להוציא מאיתנו מידע ולתמרן אותנו.

כמובן שגם בטיקטוק מבינים את הסכנה הרבה שבייצור תכנים באמצעות הבינה המלאכותית ויחייבו גילוי נאות בפרסום תכנים פוליטיים שיוצרו בכלי בינה מלאכותית. בנוסף הכריזה טיקטוק כי בכוונתה להדק את שיתופי הפעולה שלה עם ארגונים העוסקים בניטור פייק ניוז במטרה למגר את התופעה מהפלטפורמה.

sheen-shitof

הכל מתחיל באבחון

בשורה לסובלים ממיגרנות: ככה תוכלו לחזור לחיים נורמליים

בשיתוף מרכז איריס גייר לטיפול דרך אבחון בגלגל העין

טוויטר/X - המערב הפרוע של עולם הסושיאל

בשנים האחרונות טוויטר עדכנה מספר פעמים את המדיניות שלה בנוגע לציוצים פוליטיים ואף הפרה את מהקוד האתי הוולונטרי של אירופה. בשנה שעברה החיל הבעלים מאסק הגבלה כללית על פרסומות פוליטיות בתשלום, אולם מגבלה זו הוסרה והיום X היא הפלטפורמה הגדולה היחידה שמאפשרת תוכן פוליטי ממומן עם מגבלות קלות בלבד.

שינוי זה נועד לייצר הכנסות אך מעורר חששות לגבי יכולתה של הפלטפורמה לנהל מידע מוטעה בצורה אחראית. במקביל, הפלטפורמה התחייבה להרחיב את צוותי הבטיחות שלה לקראת הבחירות כדי להילחם במידע מוטעה, אם כי יש חששות לגבי המחסור הנוכחי בכוח אדם מנוסה בתחום זה או גרוע מכך, מהתערבות לא הוגנת של הפלטפורמה עצמה. ניתן רק לקוות ש-X תדע לאזן בין יצירת הכנסות לבין הצורך בניהול תוכן אחראי לקראת בחירות 2024.

לינקדאין - פסילת מודעות פוליטיות והחזרת השליטה על הפיד לידי המשתמש

מפרסמי לינקדאין בחודשים הקרובים עשויים להיתקל בפסילת מודעות ממומנות בעלות אופי פוליטי.
בנוסף, כדי להגביל תוכן פוליטי יצרו בחברה פיצ'ר חדש המאפשר למשתמשים באתר לשלוט בתכנים שהם מקבלים ולבחור אם לראות או להסתיר תוכן פוליטי.

עד היום פוליטיקה היתה חלק בלתי נפרד מהמדיה החברתית. מה השתנה?

השינויים הללו הם חלק ממגמה עקבית שהחלה ב-2018 והיא תוצאה של ביקורת הולכת וגוברת והקשחת רגולציה של ממשלות ברחבי העולם, לאור חשיפת המקרים החמורים של התערבות מדינות זרות בבחירות בארה"ב ובמדינות נוספות.

במטא לדוגמא, אין אפשרות לקדם פרסומות פוליטיות למדינה אחרת, או לעשות שימוש במידע שנאסף על גולשים למטרות פוליטיות, זאת בשל הביקורת של יוזרים על אובדן הפרטיות וההשלכות ההרסניות של תהליך הקיטוב החברתי הנוצר בגלל אפקט התהודה של האלגוריתם. במטא אף טוענים כי יוזרים באינסטגרם וטרדס הביעו רצון להיחשף פחות לתוכן פוליטי.

פוליטיקה לא מסתכמת בקמפיינים לנשיאות והמדיה עדיין מוצפת בתעמולה. האם זה בכלל עובד?

כרגע, שינויי המדיניות במקרים רבים כלל לא משיגים את יעדם. אנו עדים להטייה גסה בתהליכי סינון התכנים, המתבטאת בהסרה בוטה של תכנים באופן מכוון, בדיוק כמו שגולשים ישראלים חווים מאז פרוץ המלחמה, הטייה של אופי התכנים בפיד בהתאם לאג'נדה הסינית, ופייק ניוז שמופץ בהיקפים חסרי תקדים.

ההגבלות על החשיפה, מניעת הפרסומים והרצון העז של הרשתות לצאת מהבוץ הפוליטי ולהישאר בעולמות הבידור היא בגדר פגיעה קשה בחופש הביטוי, כפייה של תכנים על הפידים שלנו, ולכן גם על צורת המחשבה והשיח שלנו.

בשתי מילים: "אופיום להמונים"

כל המאפיינים שהעניקו לרשתות החברתיות את הכוח לאחד אזרחים להתאגד, לחבור זה לזה ולהתניע את המהפכות והתנועות ששינו את שני העשורים האחרונים - פשוט יתפוגגו. התחושה של גולשים רבים תהיה של סתימת פיות ופגיעה ביכולת להתבטא. בהדרגה, הפיד שלנו יהפוך להיות קניון וירטואלי עם כריזה של מבצעים בסופר פארם ותתבסס רק על צרכנות ולייף סטייל. בקיצור, שעמום המחץ.

התכנים הרעילים, הפייק ניוז, הספינים - לא ייעלמו. הם ינותבו למקום פחות מפוקח ולערוצי שוליים שיהיו מסוכנים אף יותר ויחמירו את הבעיה. בדיוק מה שניתן לראות כעת בטלגרם, בצמיחה חסרת התקדים שלה ובהיקף הפייק ניוז המופץ דרכה. רק בישראל מאז פרוץ המלחמה נרשמה עליה של כ-50 אחוזים בהיקף הכניסות לטלגרם והיקף ההתקנות גדל פי 2, על פי דוח בזק.

מי שיפגע בפועל הם ערוצי התקשורת המהימנים שמפיצים מידע מבוסס ואחראי ברשתות החברתיות, מכוני מחקר ואקדמיה, ארגוני חברה אזרחית העוסקים בנושאים של חברתיים, אזרחיים ומדיניים ולא יוכלו להגיע לחשיפה. מדוע? כי אם לא יהיה ניתן לקדם תוכן פוליטי באופן ממומן, אז ערוצי סושיאל של מכוני מחקר, ערוצי התקשורת, ארגוני חברה אזרחית וארגוני מחאה לא יוכלו למעשה לחשוף מידע לציבור הרחב ולקדם אותו ברשתות החברתיות, ויצטרכו לפנות לאפיקים כמו טלגרם בהם הפייק ניוז חוגג והאמינות שואפת לאפס.

איך יכולות הרשתות החברתיות לאפשר שיח פוליטי וגם לשמור על פרטיות ובטיחות המשתמשים?

קודם כל, הרשתות החברתיות צריכות לחדול מהגזרות ולעצור את המגמה החד כיוונית הזו. על מחלקות המדיניות להבין שללא תוכן פוליטי וחברתי ועם הגבלה על חופש הביטוי, הגולשים בסופו של דבר ינטשו.

שנית, על הרשתות החברתיות לבצע שינוי באלגוריתמים שלהן כך שיאפשרו חשיפה למגוון רחב יותר של דעות ועמדות, במקום להציג רק תוכן דומה על סמך העדפות אישיות. זו גם הדרך המרכזית להילחם בקיטוב החברתי, ולעצור את תיבת התהודה באופן שיתאפשר חשיפה ומינון מאוזן יותר של מגוון תכנים, דעות ואנשים. ניתן גם לעודד שקיפות לגבי סוגי התכנים שגולשים נחשפים אליהם ולבחור באופן פרואקטיבי מה הם רוצים לראות בפיד, כמו שעושה לינקדאין.

ואם האלגוריתמים, שבסוף נועדו למקסם רווחים עבור הפלטפורמות, לא יעשו את זה, תמיד אפשר לקחת את העניינים לידיים ולעשות דיאטת אלגוריתמים שבה באופן מכוון ניחשף למגוון רחב יותר של דעות ואנשים.

לבסוף, על הרשתות החברתיות להשקיע במנגנוני בקרה נוספים שיעזרו לנטר, לזהות ולחסום פייק ניוז, תוכן מטעה או מסית ועיוותי AI, גם כאשר הם עולים בקנה אחד עם האג'נדה הכללית של הפלטפורמה. בעידן של בינה מלאכותית ומכונות לומדות, עלינו לדרוש מענקיות הטכנולוגיה להשקיע בפיתוח מתקדם ומתוחכם יותר של מנגנוני בקרת תוכן. עד שזה יקרה, גולשים חייבים להכיר באופן ברור את הסכנות ולהיות ביקורתיים יותר כלפי התוכן שהם צורכים.



ליאת כהן היא מנכ"לית חברת הדיגיטל Funia וחוקרת טרנדים דיגיטליים.
בכתיבת המאמר סייע איתי קדוסי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully