ימים לאחר השקתה, הרפורמה המיוחלת שהבטיחה להצעיד את ילדינו לעבר המחר נתקלת בקשיים. בשיחה עם מורה במערכת החינוך, המערכת החדשה של המשרד, המכונה "בינה מלאכותית לכל", סירבה לכנות את סינוואר 'טרוריסט', כשהיא משתמשת בהסבר הרגיל שכולנו כבר מכירים מ-ChatGPT: היא לא יכולה לספק מידע על נושאים פוליטיים ושנויים במחלוקת.
הדבר הזה נחת עלינו בהפתעה, כי מי היה מאמין ששר חינוך בממשלת ישראל ישיק מערכת AI כלל ארצית מבלי לבצע בה התאמות מקומיות מהסוג הבסיסי ביותר?
ובכן, החל מיום שישי המערכת מושבתת בניסיון למצוא פיתרון, אבל ברור שזה לא הולך הסתיים שם, כי באופן טבעי, הסיפור הזה מעלה שאלות קריטיות: אילו עוד פירצות קיימות במערכת הזאת שאנחנו לא יודעים עליהן - הן ברמת המידע המסופק למורים ותלמידים, והן ברמת פרטיות המידע והשמירה על המשתמשים הצעירים - והאם ייתכן שהצעד הזה, כמו רבים אחרים שעשה משרד החינוך לאורך השנים, נעשה גם הוא ברשלנות, מבלי להביא בחשבון את מכלול השיקולים ומבלי להבין את ההשלכות שעשויות להיות למהלך?
"GPT, תן לי רעיונות איך לייעל את מערכת החינוך"
אם אתם מגחכים עכשיו לנוכח השאלה, אתם צודקים. הרי לא צריך בינה מלאכותית כדי לדעת שמערכת החינוך בישראל מתמודדת עם בעיות עמוקות של ביורוקרטיה, קיבעון מחשבתי והתערבויות פוליטיות שפוגעות בכל ניסיון להכניס חדשנות ושיפור אמיתי.
כבר עשרות שנים שמורים, הורים ותלמידים בישראל מבכים על הכשלים הרבים, בהם שכר המורים הנמוך, שיטות לימוד מיושנות ופערים חברתיים בלתי אפשריים. למרות ניסיונות חצי אפויים לרפורמות כאלה ואחרות, טרם נרשם שינוי אמיתי ואף נוצרה רגרסיה. אז מה הפלא שכל שנת לימודים בישראל נפתחת קודם כל בשביתה?
בפועל, הילדים כבר התקדמו מזמן וכשהם רוצים לדעת משהו, הם יודעים איפה לחפש. אז לפני שמשרד החינוך רץ להסביר להם איך להתאים את עצמם לאתגרי המחר, מוטב שיתחיל קודם כל מהתאמת עצמו לישראל של 2025. הנה למשל כמה מהבעיות הבולטות שהשר קיש יכול לקבל בעצמו ישירות מ-ChatGPT:
רפורמות חצי-אפויות - מערכת החינוך עברה שינויים רבים, אבל פעמים רבות הם התבצעו ללא ראייה ארוכת טווח או התאמה אמיתית לשטח. למשל, רפורמות כמו "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" הציעו מבנה שכר חדש, עם שינויים באופן צבירת הגמולים וקידומים בדרגה. בפועל, הם העמיסו על המורים בירוקרטיה אינסופית, ולא באמת שיפרו את רמת ההוראה.
ביטול רפורמות מבטיחות כמו רפורמת המתימטיקה של בנט ורפורמת הבגרויות של שאשא ביטון על ידי השר הנוכחי משיקולים פוליטיים לא רק מהווה בזבוז משאבים אלא גם מבלבל את התלמידים ומערער על סמכות המורים.
התערבות פוליטית בתכנים לימודיים והתנגדות אקטיבית לחדשנות - תוכניות לימודים הפכו לזירת קרב פוליטית. לדוגמה, שינויים בתוכנית האזרחות שנעשו לפי נטיות פוליטיות של גורמים בממשלה גרמו לתסכול בקרב מורים ותלמידים, שלא ידעו למה לחשוב משנה לשנה.
בנוסף, מגמות חינוך דמוקרטיות, ליברליות או חדשניות סובלות מהתנגדות פוליטית, שמונעת את התרחבותן. בתי ספר שמנסים להכניס למידה מבוססת פרויקטים, הערכה חלופית או טכנולוגית מתקדמות נתקלים בהתנגדות בגלל הרגולציה הנוקשה, במקום שהמערכת תאמץ שיטות חדשות שיתאימו למאה ה-21.
מחסור חמור במורים - בזמן שמערכת החינוך סובלת ממחסור חמור במורים איכותיים, הכשרה מקצועית ותשתיות מתקדמות, הכסף הולך למקומות שלא בהכרח מקדמים למידה אפקטיבית. מורים רבים עוזבים את המקצוע בגלל תנאי עבודה קשים, עומס בלתי נסבל ומשכורות נמוכות ביחס להשקעה. תוסיפו לזה את היחס המזלזל מצד המדינה, והעובדה שאין למורים באמת אוטונומיה פדגוגית, והתוצאה היא קריסה של המקצוע והמערכת כולה.
פערים חינוכיים בלתי אפשריים - ההפרדה של מוסדות החינוך לפי מגזרים (דתי/ ממלכתי/ ערבי) היתה אמורה ליצור מערכת חינוך שוויונית, אבל בפועל היא רק מרחיבה את הפערים בחברה הישראלית.
לא ככה עושים מהפכה
אז כן, קל להבין למה אנשי חינוך רבים מרגישים כעס ותסכול עמוק. כל מי שמנסה לשנות את המערכת מבפנים מגלה שהיא פשוט לא בנויה לקידמה אמיתית. יוזמות רבות לשינוי אמיתי נתקעות בגלל חוקים מיושנים או התנגדות של גורמים שמרנים והתוצאה היא מה שאנחנו רואים היום: מערכת חינוך מלאכותית שלא יודעת להבחין מיהו טרוריסט.
הכנסת AI לחינוך חייבת להיות רפורמה מערכתית ולא רק עדכון תוכנית לימודים. יש כאן הזדמנות לשנות את הדרך שבה בתי הספר מתפקדים - להפוך אותם למוסדות שמבינים תלמידים באמת, שמאפשרים למורים לעבוד חכם יותר ולא קשה יותר.
קודם המערכת, אחר כך התלמידים
עם AI, ניתן ליצור מסלולי למידה מותאמים אישית, לזהות פערים בזמן אמת ולהציע תכנים רלוונטיים לכל תלמיד ליכולותיו ולתחומי העניין שלו. במקום להסתמך רק על מבחנים, AI יכול לנתח ביצועים לאורך זמן ולתת משוב איכותי המבוסס על הבנה אמיתית, יצירתיות וחשיבה ביקורתית.
כמובן שאם המורים יישארו מאחור מבחינה טכנולוגית, כל המהפכה הזו תהיה חסרת ערך. במקום להוסיף עליהם עוד מטלות, צריך להעניק להם הכשרה אמיתית בשילוב AI בהוראה, איך להשתמש בו כמנוף ולא כאיום. מורה שיידע לנצל את ה-AI, למשל כעוזר אישי, יקבל מכפיל כוח שאין לו היום.
בנוסף, AI יכול לייעל את הקצאת המשאבים, לבדוק אילו בתי ספר זקוקים ליותר תמיכה, להמליץ על שינויים מערכתיים שיביאו לחיסכון כספי, ולייעל את השיבוצים של תלמידים, מורים וכיתות באופן אובייקטיבי ומבלי להכנס לשיקולים פוליטיים.
אבל כדי שכל זה יקרה, נדרש תכנון מקיף וקפדני, פירוק דפוסי חשיבה מיושנים, יציאה אל מחוץ לקופסא והתאמה אמיתית למאה ה-21, כמו גם למקום, החברה והתרבות הישראלית העכשווית. AI יכול לעזור במשימות הללו, אבל בסוף, הפתרונות האמיתיים הם הרבה מעבר לטכנולוגיה. להוסיף "שיעור על AI" למערכת השעות, זה פשוט לא מספיק.