הלוחמה הפסיכולוגית של תומכי חמאס נמשכת ביתר שאת ומגיעה עד למשחקים של הילדים ברשת. עיריית שדרות, בשיתוף מרכז הדיגיטל הלאומי ומשרד התפוצות, הכריזה על יוזמה שתתמקד בהתמודדות עם תופעות של שנאה ואנטישמיות במרחבי המשחק המקוונים, במטרה להגן על ילדים ונוער ברשת.
במסגרת המהלך התקיים בשדרות כנס שהציג לראשונה שיתוף פעולה ייחודי בין אנשי הסברה, מפתחי משחקים, יוצרי תוכן, משפיעני רשת ופעילים חברתיים, שכולם התכנסו במטרה לגבש אסטרטגיות פעולה למאבק באנטישמיות בעולם הגיימינג. במהלך הכנס התקיימו פאנלים מקצועיים שעסקו בשיתוף פעולה עם חברות גיימינג לפיתוח כלים לזיהוי והסרת תכנים אנטישמיים בזמן אמת, יצירת קמפיינים חינוכיים מבוססי גיימינג לקידום מסרים של סובלנות וכבוד הדדי, פיתוח כלים ואמצעים לדיווח על תכנים פוגעניים באופן נגיש ויעיל, ועידוד קהילות גיימרים חיוביות המעודדות שיח פתוח ומכבד.
יוזמי הכנס מדגישים כי מדובר בצעד ראשון במהלך רחב יותר, שנועד להתאים את המאבק באנטישמיות לעידן הדיגיטלי. עד כה, התמקדו גופי ההסברה בעיקר ברשתות החברתיות המסורתיות, אך כעת יש הכרה בצורך להרחיב את הפעילות גם לעולם הגיימינג - זירה שמשפיעה באופן עמוק על תרבות האונליין הגלובלית.
האנטישמיות מגיעה למרחב הגיימינג
רק לפני חודשיים התבשרנו על תחנות משטרה וירטואליות של מוקד 105, שהוצבו בתוך משחקי הרשת הפופולריים רובלוקס ומיינקראפט, במטרה להנגיש את המוקד לשחקנים צעירים שחוו פגיעה או הטרדה. ואולם בכל הנוגע לביטויי אנטישמיות בין שחקנים, זה רחוק מלפתור את הבעיה.
בעשור האחרון חלה צמיחה עצומה בתעשיית המשחקים המקוונים, שהפכה לזירה מרכזית של שיח תרבותי וחברתי. אינטראקציות יום-יומיות בין מיליוני שחקנים יוצרות קהילות גלובליות סביב משחקים, אירועי ספורט אלקטרוני (Esports) ושידורי סטרימינג. אולם, לצד החוויה החיובית, מתגלות גם תופעות של שיח שנאה, גזענות ואנטישמיות. קלות הגישה והאנונימיות היחסית ברשת מאפשרות הפצה נרחבת של תכנים פוגעניים, לעיתים ללא פיקוח מספק.
לצד זה פורסמו מחקרים ודיווחים רבים המעידים על התגברות תופעות של אנטישמיות במשחקים מקוונים פופולריים, בהם משחקי יריות (כמו Counter-Strike: Global Offensive ו-Call of Duty), משחקי MOBA (כדוגמת League of Legends או Dota 2) ואף משחקי באטל רויאל וקהילות יצירה דוגמת Minecraft ו-Roblox.
בשל האנונימיות והאווירה התחרותית המאפיינות סביבות אלה, ישנם שחקנים המרגישים חופשיים להתבטא בקללות וגידופים שונים, לרבות הערות פוגעניות כלפי יהודים וסמלים נאציים. ההיקף העולמי של התופעה קשה לאמוד באופן מוחלט, אך בהתחשב שלא פחות מ-3.2 ביליון איש משתתפים במשחקים הללו, ההערכות הן שמיליוני אנשים נחשפים או עלולים להיחשף לתוכן אנטישמי.
הבעיה העיקרית: היעדר פיקוח
ארגונים כמו ה-ADL (הליגה נגד השמצה) והחברות המפתחות עצמם מתעדים ומנסים להילחם בתופעה באמצעות כלים אוטומטיים לזיהוי ביטויי שנאה ודיווח משתמשים, אולם עדיין לא ניתן לפקח על כל אינטראקציה בזמן אמת, כך שתופעות של אנטישמיות ושנאה דומות מוסיפות להתקיים. משכך, בעיריית שדרות בוחרים להתמקד בחינוך ולהעלות את המודעות לתופעה.
אלון דוידי, ראש עיריית שדרות שהוביל את היוזמה יחד עם מרכז הדיגיטל הלאומי, הפועל בשיתוף העירייה ומשרד התפוצות, הסביר את החשיבות האסטרטגית של המהלך: "שדרות היא עיר שמובילה חדשנות דיגיטלית ושמה דגש על חינוך והגנה על בני הנוער שלה. אנחנו לא יכולים להתעלם מהעובדה שעולם הגיימינג הפך לזירה חברתית משמעותית, ושם מתנהלים שיחים חשובים - אך גם שם מתקיימות תופעות של שנאה ואנטישמיות. אם אנחנו רוצים לשמור על הילדים שלנו ולהבטיח סביבה מכבדת, אנחנו חייבים לפעול בזירה הזו".
הוא הוסיף כי "רשויות מקומיות הן הגורם המשמעותי ביותר בחינוך ילדינו - הן במסגרות הרשמיות, הן בחינוך הבלתי פורמלי והן במרחבים הדיגיטליים שבהם בני הנוער נמצאים יום יום. האחריות שלנו היא לוודא שכל זירה שבה הם פעילים תהיה מקום בטוח ומכבד, והמהלך הזה הוא צעד ראשון בכיוון."
הכל מתחיל בחינוך
מרכז הדיגיטל בשדרות יקיים מפגש מקוון חודשי המיועד לגיימרים, תושבים, ילדים ומשפיענים, במטרה להעניק כלים להתמודדות עם שנאת ישראל ואנטישמיות במשחקים מקוונים ואף להשיב מאבק באופן חיובי. במפגשים ילמדו המשתתפים כיצד לזהות ולדווח על גילויי אנטישמיות ושנאה במשחקים, כיצד להשיב לשיח עוין בדרכים חכמות ומבוססות עובדות, וכיצד ניתן לנצל את הפלטפורמות הללו ליצירת נוכחות ישראלית חיובית.
אחת הדרכים לכך היא בניית מונומנטים ישראליים במשחקים פופולריים כמו מיינקראפט, פורטנייט ורובלוקס, שיאפשרו להציג את המורשת וההיסטוריה של ישראל דרך חוויית משחק אינטראקטיבית.
בנוסף, המפגשים יעסקו בשיתוף פעולה עם משפיענים וגיימרים מובילים, שיסייעו בהפצת מסרים חיוביים על ישראל וביצירת תוכן משחקי שמציג את המציאות הישראלית בצורה אותנטית. כמו כן, ייבחנו דרכים לחיבור עם קהילות גיימינג יהודיות ופרו-ישראליות בעולם, כדי לבנות רשת תמיכה רחבה שתוכל לפעול באופן משותף נגד תופעות של שנאה והסתה במשחקים.
פועלים להגברת הביטחון - גם במרחב הדיגיטלי
"עולם המשחקים הוא זירה משמעותית לעיצוב תפיסות ודעות. כדי להיאבק בתופעות של אנטישמיות ושנאה, עלינו לפעול היכן שהשיח מתקיים - גם בתוך משחקי מחשב", מסרה גתית בוטרה, מנהלת מרכז הדיגיטל הלאומי.
"משחקים אינם רק בידור - הם מרחב מפגש תרבותי ובין-דורי", היא מסכמת. "אם נצליח להטמיע כלים אפקטיביים להתמודדות עם אנטישמיות ושנאה בזירה הזו, נוכל לחולל שינוי אמיתי. הכנס בשדרות הוא צעד ראשון במהלך חדשני, שמשלב טכנולוגיה, יצירתיות ורצון כן לגשר על פערים - במטרה ליצור עתיד דיגיטלי בטוח ומכיל יותר לכולם."
