בעקבות גל הזיופים: שינויים בהליכי גיוס עובדים בחברות ההייטק

חברת Anthropic עוררה לאחרונה סערה כשהוסיפה למודעות הדרושים מטעמה דרישה מכלל המועמדים לעבודה אצלה להימנע משימוש בכלי בינה מלאכותית (AI) במהלך תהליכי הגיוס לחברה. הדרישה לגיטימית, אך מעט מפתיעה כשהיא מגיעה מצד אחת החברות שמובילות את מהפכת הבינה המלאכותית ומי שעומדת מאחורי התוכנה הפופולרית "קלוד AI".

העובדה שחברה שמתפרנסת משימוש בבינה מלאכותית אוסרת שימוש בכלים אלה כדי להתקבל לעבודה אצלה ממחישה את האתגר שעמו מתמודדים יותר ויותר ארגונים בארץ ובעולם: כלים טכנולוגיים חדשים שיצאו לשוק בשנים האחרונות אמנם מייעלים את תהליכי מיון המועמדים, אבל הם גם כר פורה למעשי זיוף ורמאות.

הבעיה לא ייחודית רק לשוק העבודה כמובן. לפני כמה שבועות חשף ה"גרדיאן" הבריטי תופעה חדשה בקרב מועמדים ללימודים באוניברסיטאות בבריטניה: חברת Enroly, שהפלטפורמה שלה משמשת אוניברסיטאות בתהליכי מיון וקבלה אוטומטיים ללימודים, גילתה שחלק מהמועמדים השתמשו בטכנולוגיות "דיפ פייק" בראיונות קבלה מקוונים שהגישו. בדרך הזו, מועמדים יכלו להשתמש באדם אחר כדי לעבור את ראיון הקבלה, ולאחר מכן "להלביש" עליו את תמונתם ואת קולם.

בינתיים התגלה שימוש בדיפ-פייק רק ב-30 מתוך 20,000 ראיונות, אך עם התפתחות הטכנולוגיה והפיכתה לנגישה יותר בשנים הבאות, הצפי לניצול לרעה גובר והמשמעות היא חיים קשים יותר למגייסים ולמחלקות כוח האדם.

חשוב לומר שהונאות וזיופים בתהליכי קבלה לעבודה אינם דבר חדש. כולנו מכירים, למשל, את התופעה הרווחת של "ניפוח" קורות חיים, כישורים וניסיון בתפקידים קודמים. אבל השילוב בין טכנולוגיות שמאפשרות לבצע מרחוק את הראיונות (ואף את העבודה עצמה) לבין טכנולוגיות בינה מלאכותית מייצר עליית מדרגה ברמת ההונאות.

• שימוש בטכנולוגיית דיפ פייק: מאפשרת להשתמש במתחזה בראיון העבודה תוך "הלבשת" הקול והתמונה שלו על הראיון של המועמד. שימוש בטכנולוגיית דיפ פייק אפשרי כמובן בזכות טכנולוגיה אחרת - זו שמאפשרת ביצוע ראיון מרחוק.
• שימוש ב-AI לפתרון בעיות ומשימות טכניות במהלך תהליך הגיוס: בראיון מרחוק בזום, גם כזה שנערך ב-live ולא מוקלט, המועמד יכול להקליד בקלות את השאלות לכלי AI, לקבל תשובה תוך שניות ולהקריא את התשובה. בדרך זו, המראיין עשוי להתרשם שלמרואיין יש ידע שאין לו בפועל. הטעות תתגלה בדרך כלל רק לאחר שיתקבל לעבודה, ולפעמים גם אז לא (במשרות של עבודה מרחוק במשרה מלאה, אפשר להמשיך להיעזר במתחזה גם לאחר שהעובד כבר התקבל לחברה).
• שימוש בבוטים: לא מעט ראיונות קבלה מתבצעים כיום באמצעות בוט שמראיין את המועמד מרחוק. השיטה הזו מקשה על זיהוי חוסר אותנטיות וניואנסים בינאישיים חשובים.

הנזקים שנגרמים למעסיקים כתוצאה מקבלת מועמדים שזייפו את הניסיון שלהם כבדים: מבזבוז זמן ומשאבים על סינון מועמדויות מזויפות, דרך הפסדים כספיים עקב גיוס מועמד מזויף ועד לסיכוני אבטחה (גניבת מידע רגיש, שימוש לרעה במשאבי החברה). מועמד לא כשיר עשוי גם לבצע שגיאות קשות שיעלו באיבוד לקוחות, פגיעה במותג ותביעות משפטיות.

אז מה עושים? כדי להתמודד עם הקלות הבלתי נסבלת של זיופים בקבלה לעבודה, חברות יצטרכו להתאים את תהליכי הגיוס. הנה כמה צעדים שחברות יכולות לנקוט:

• להפחית שימוש בראיונות זום ולחזור לבצע ראיונות פרונטליים.
• להוסיף לתהליך הגיוס שלב של התנסות בעבודה (חצי יום ניסיון למשל).
• להכשיר את המראיינים לזהות זיופים - המראיינים וכל צוותי הגיוס של החברה צריכים להיות מיומנים בזיהוי סימנים להונאות בקורות החיים ובראיונות.
• להתמקד בשאלות שמחייבות הצגת דוגמאות ספציפיות - במהלך ראיון מרחוק, יש להתמקד בשאלות שמחייבות את המועמד להציג דוגמאות ספציפיות מעבודות קודמות. סוג שאלות אלו קשה יותר לזיוף והוא מאפשר להתרשם טוב יותר מהניסיון של המועמד בפועל.
• אימות המלצות - לא להסתפק בהמלצות בכתב אלא ליצור קשר עם הממליצים על מנת לוודא את אמינותן, וכמובן לוודא שהממליצים עצמם אינם מזויפים (מנהלים ולא חברים שמציגים את עצמם כקולגות לעבודה).
• הטמעת תהליך ראיון שקוף - חשוב להבהיר למועמדים כי יש לארגון נהלים קפדניים לאימות מידע. כך, מועמדים ייטו פחות לזייף.
• להפתיע את המרואיינים - שינוי תדיר בשאלות, במשימות הבית ובתרגילים שמשתמשים בהם בתהליך הגיוס יקשה על מועמדים לזייף.
• להשתמש בכלים טכנולוגיים למניעת זיופים - כמו בכל תחום אחר, גם בתחום הזיופים ישנן טכנולוגיות שמסייעות למנוע אותם: למשל, Talview היא חברה שמספקת פתרון מבוסס בינה מלאכותית שנועד למנוע התחזות בראיונות: המערכת משתמשת במצלמה של המועמד כדי לאמת את זהותו בזמן אמת.

הבינה המלאכותית, כמו כל טכנולוגיה, מחייבת אותנו להתאים את עצמנו ולשנות הרגלים. הקלות הבלתי נסבלת הזו של זיופים במהלך תהליך הגיוס לעבודה מציבה אתגר משמעותי בפני ארגונים בשנים הקרובות. באופן אירוני, את הכספים שחברות יחסכו על הון אנושי בזכות האוטומציה והטכנולוגיה, הן יצטרכו להשקיע בחזרה בפיתוח ויישום של טכנולוגיות מתקדמות לצורך אימות זהות ומניעת הונאות, או גרוע מכך - בהכשרות חוזרות לעובדים שהתפארו בכישורים שאין להם. השאלה היא מי יהיה המנצח ומי המפסיד במירוץ הטכנולוגי הזה שבין המועמדים למעסיקים, ובין הזייפנים לבין מערכות האבטחה של הארגונים.


מאת מאיה בוכניק היא יועצת קריירה וחיפוש עבודה ומנטורית בדרושים IL מבית יד2.