לא ציפינו: גיימרים מוציאים כמעט פי שתיים בויזה משאר הישראלים - ועל מה?

ההוצאות על גיימינג לצרכי בידור צומחות במהירות ברחבי אזור ה-EMEA (אירופה והמזרח התיכון). הגיימרים הישראלים נמצאים בחזית מגמה זו, עם הוצאות כמעט כפולות (97%) ממחזיק ויזה ממוצע בישראל, וכמות העסקאות שהם מבצעים גם היא כמעט כפולה (1.8).

המחקר של ויזה, שפורסם השבוע, מציג תמונה מרתקת של התפתחות תעשיית הגיימינג באירופה ובישראל בפרט. הנתונים מראים כי בשנת 2024, הוצאות מחזיקי כרטיס ויזה על גיימינג לצרכי בידור באירופה עלו ב-16.7% לעומת השנה הקודמת - שיעור הגבוה ב-40% מהגידול הכללי בהוצאות של מחזיקי כרטיסי ויזה.

אבל המספרים בישראל מדהימים עוד יותר: ההוצאות של גיימרים ישראלים באמצעות כרטיסי אשראי ויזה גבוהות ב-97% מההוצאות של כלל מחזיקי ויזה הישראלים. ומה הם קונים בכסף הזה? בגדים, כלי נשק, מטבעות זהב. לא לעצמם כמובן, לדמויות המשחק שלהם. בדרך, הם מבצעים כמעט פי 2 יותר עסקאות מהישראלי הממוצע.

אחת התופעות המעניינות ביותר שעולות מהמחקר היא ההשפעה העצומה של "כלכלת היוצרים" על ההוצאות בתחום. למעלה מרבע (28%) מהגיימרים מדווחים כי יוצרי תוכן משחקים תפקיד חשוב בהחלטות ההוצאה שלהם. למעלה ממחצית (53%) עוקבים אחרי משפיעני גיימינג לפחות פעם בשבוע.

ועוד נתון ששווה להתעכב עליו: בקרב צעירים בגילאי 18 עד 24, שבעה מתוך עשרה (70%) עוקבים באופן קבוע אחר משפיעני גיימינג. זו קבוצת צרכנים שלמה שמושפעת ישירות מהמלצות של יוצרי תוכן.

המחקר חושף גם את היקף התופעה של יוצרי תוכן בתחום הגיימינג. שלושה מתוך עשרה גיימרים (30%) פעילים ביצירת תוכן - אם דרך שידורים חיים (11%) או שיתוף תוכן קשור למשחקים ברשתות החברתיות (19%).

אבל הנה הנתון המפתיע באמת: 91% מהגיימרים מאמינים כי מסלול הקריירה של משפיען גיימינג הפך אטרקטיבי יותר בשלוש השנים האחרונות. והסיבה ברורה - התחום הזה מייצר הכנסה משמעותית למי שמצליח בו.

מבין יוצרי התוכן בתחום הגיימינג, 41% כבר מייצרים הכנסה מפעילותם, ועוד 56% שואפים לעשות זאת. מקורות ההכנסה העיקריים הם סטרימינג (41%), מנויים (40%) ורכישות צרכנים דרך התוכן שלהם (38%).

הנתונים אף מראים כי שלושה מתוך עשרה (30%) מאלה שמרוויחים הכנסה מיצירת תוכן גיימינג מקבלים תשלום של מעל 1,000 ליש"ט לחודש. וכמעט כולם (96%) מאמינים שההכנסה שלהם תגדל משמעותית בשנה הבאה.

כמו בכל שוק מתפתח, גם יוצרי תוכן בתחום הגיימינג מתמודדים עם אתגרים. המחקר מזהה את האתגרים המרכזיים:

• הגדלת ושמירת קהל העוקבים (46%)
• הבטחת חסויות ושיתופי פעולה עם מותגים (35%)
• יצירת תוכן מעניין והתמודדות עם לחצים יצירתיים (34%)
• התמודדות עם קשיים טכניים (34%)
• יצירת הכנסה קבועה (34%)

השפעת הגיימינג חורגת הרבה מעבר לבידור נטו. 81% מהגיימרים מאמינים שמשחק או צפייה במשחקים או ב-eSports משפרים את יכולת פתרון הבעיות והחשיבה המהירה שלהם.
יוצרי תוכן בתחום הגיימינג חולקים דעה דומה, כאשר רבים מהם (71%) מרגישים שהפעילות שלהם משפרת את כישוריהם בעיצוב אתרים וכישורים דיגיטליים אחרים.

הנתונים של ויזה מציירים תמונה ברורה של תעשייה בצמיחה מואצת, שהופכת למרכיב משמעותי בכלכלה הדיגיטלית המודרנית. בישראל במיוחד, כשהגיימרים מוציאים כמעט פי שניים מהממוצע, נראה כי התעשייה צפויה להמשיך להתרחב ולהציע הזדמנויות חדשות - הן לצרכנים, הן ליוצרי תוכן והן למפרסמים ולעסקים המבקשים להגיע לקהל זה.

אבל לצד הנתונים המרשימים, ראוי לבחון גם את הצד המורכב יותר של התמונה. בישראל, המצויה במציאות ביטחונית מאתגרת, הגידול החד בהוצאות על גיימינג משקף לא רק תרבות פנאי מתפתחת אלא גם מנגנון התמודדות עם מציאות לחוצה.

הגבול בין בידור ואסקפיזם בריא לבין בריחה מהמציאות הוא לעתים דק מאוד, במיוחד כשמדובר בפלטפורמות המתוכננות בקפידה לעודד שימוש מתמשך ורכישות חוזרות.

השאלה האמיתית שמציבה תעשייה זו בפני מותגים ואנשי שיווק היא כיצד לנצל את ההזדמנות הכלכלית וליצור ערך אמיתי — לא רק סיפוק רגעי של צורך בריחה, אלא תמיכה בחוסן נפשי, קידום אינטראקציות חברתיות משמעותיות, ואפילו פיתוח כלים להתמודדות עם אתגרי היומיום באמצעות הטכנולוגיה. מותגים שיצליחו לאזן בין רווחיות לבין אחריות חברתית הם אלה שיבטיחו לא רק צמיחה לטווח קצר, אלא קיימות ארוכת טווח בשוק תחרותי ודינמי.