על אף הפוטנציאל המסחרי והכלכלי האדיר של מערכות בינה מלאכותית בייעול תהליכי עבודה, בניית וניתוח מסד נתונים, ויצירת תוצרים איכותיים בתקציב נמוך, חברות מסחריות נתקלות בלא מעט סוגיות משפטיות שמגבילות את אופני השימוש בטכנולוגיה החדשה.
כאשר החקיקה מתקשה להדביק את קצב הטכנולוגיה ושאלות רבות עדיין לא קיבלו התייחסות משפטית חד משמעית, האתגרים המשפטיים הופכים להיות תפוח אדמה לוהט שחברות מסחריות בעידן ה-AI יהיו חייבות להתמודד איתו במוקדם או במאוחר. כתבה ראשונה מתוך שלוש והפעם: למי שייכות זכויות היוצרים על יצירה של בינה מלאכותית?
ממש השבוע התבשרנו על פסיקה נוספת בארה"ב שבה נקבע חד משמעית שאין זכויות יוצרים על תמונה שנוצרה עם בינה מלאכותית. ישראל, לעומת זאת, עוד לא הגיעה להחלטה כזאת. אז איפה אנחנו עומדים והאם ניתן בכלל להסתמך על AI למטרות מסחריות?
"שאלת זכויות היוצרים ב-AI עדיין לא הובאה להכרעה משפטית בישראל כך שאין עליה תשובה חד משמעית. עובדה זו משליכה על האופן בו מיזמים הנעזרים בתוכנת AI צריכים לנהוג", מספרת עו"ד לירון קורן המתמחה בקניין רוחני במשרד ש. פרידמן, אברמזון ושות'.
"אנחנו מקבלים לא מעט פניות מלקוחות שמעוניינים למכור תוצרים שבתהליך בנייתם נעשה שימוש בבינה מלאכותית ומנסים להבין האם הם, למעשה, בעלי הזכויות באותם תוצרים. כך למשל, חברה מובילה בתחום התוכנה פנתה עם שאלה האם היא רשאית לשווק ללקוחות תוצרי תוכנה שניבנו באמצעות AI?
במקרה אחר חברה ידועה לעיצוב תכשיטים עיצבה טבעות ייחודיות באמצעות תוכנת AI ופנתה בבקשה לבדוק האם וכיצד היא יכולה להגן על העיצוב הייחודי, והאם ניתן להגישו לרישום כעיצוב מוגן ברשות הפטנטים.
מכיוון שאין וודאות משפטית בישראל לגבי השאלה למי שייכות זכויות היוצרים בתוצרי תוכנת AI, אין וודאות משפטית גם לגבי השאלה מה ניתן לעשות, אם בכלל, באמצעות תוצרי תוכנת AI והאם ניתן להגן עליהם", מסבירה עו"ד קורן.
Top Music Attorney צוללת לדיון מעמיק בסוגיה ביחס לחוק האמריקאי
מה עושים עד להכרעה משפטית?
עד שנושא זכויות היוצרים יוכרע בישראל ברמה המשפטית, עו"ד קורן ממליצה לפעול בזהירות בכל הקשור לתוצרי בינה מלאכותית, בין היתר:
לפעול לפי תנאי הרישיון שמכתיבה תוכנת ה-AI שהפיקה את היצירות: כך לדוגמה עשויות להיות תוכנות שאוסרות על שימוש מסחרי בתוצרי התוכנה או כאלו שדורשות לציין את שם התוכנה ליד התוצרים המופקים.
ליידע את הלקוחות: חשוב ליידע את הלקוח, בכתב, כי מדובר בעבודה שהופקה על-ידי תוכנת AI, כמו גם להבהיר שהשאלה למי שייכות הזכויות בתוצרי AI טרם נבחנה על-ידי בתי המשפט בישראל. עו"ד קורן מציעה, למשל, להכניס זאת תחת סעיף יידוע כללי בהסכם ההתקשרות בין חברות.
להפיק תוצרים מקוריים: יש להימנע מהזנת הוראות שעשויות להניב תוצרים שמפרים זכויות יוצרים או זכויות קניין רוחני של אחרים. הזנת הוראות כמו לדוגמא יצירה בסגנון של אמן מוכר (אנושי או דמיוני), או יצירת סימן מסחרי או לוגו מוכר, עשויות להניב תוצרים שהשימוש בהם עלול להיחשב כהפרת זכויות של אחרים ואף עשוי להיחשב כפגיעה בפרטיות או התעשרות שלא כדין.
"מעבר לסוגיות היום-יומיות שעולות מהשטח, המחוקק יצטרך בסופו של דבר לתת את דעתו לשאלה בסיסית יותר שנוגעת לזכויות יוצרים: האם פעולת AI כלשהי בכלל חוקית ואינה מפרה בבסיסה את זכויות היוצרים של בעלי היצירות המקוריות בהן עשתה המערכת שימוש על מנת ללמוד ולהתאמן. אמנם יש חוות דעת של משרד המשפטים, שניתנה בסוף שנת 2022, אולם חוות הדעת אינה תחליף למחוקק שיצטרך להגיד את דברו בעניין.
בשורה התחתונה, כל עוד לא ניתנה חקיקה חד משמעית בנושא, חשוב לנהוג בזהירות, להיוועץ בצוות משפטי וליידע את הלקוחות כאשר המוצר שנמכר להם, או חלקו מכיל תוצרים שנוצרו על ידי יישומי בינה מלאכותית", מסכמת עו"ד קורן.