עד לא מזמן, אופנת יד שנייה הייתה מזוהה עם דימויים של בגדים מרופטים או מוכתמים - המיועדים בעיקר לאלה שאין ידם משגת. אך תוך פחות מעשור, הבגדים שבעבר הושלכו לקרטוני תרומות הפכו לפריטי חובה בארון של כל חובב/ת אופנה.
בשנים האחרונות, עולם היד השנייה חווה צמיחה אדירה והפך לאחד המגזרים הצומחים ביותר בתעשיית האופנה. שוק האופנה המשומשת צפוי להגיע לשווי של 367 מיליארד דולר עד 2029, עם שיעור צמיחה שנתי ממוצע של 15%, כך לפי דו''ח עדכני של ThredUp. בארצות הברית לבדה, השוק צפוי להגיע לשווי של 74 מיליארד דולר עד סוף העשור, כאשר הוא צומח פי חמישה מהר יותר משוק הביגוד הקמעונאי הכללי.
אבל אם הייתם שואלים צעיר או צעירה בישראל לפני עשר שנים מה דעתם על קניית בגדים יד שנייה - סביר להניח שהייתם נענים בביטול, או לכל הפחות איזו הערה על תחפושות לפורים. אופנת היד השנייה סבלה מתדמית נחותה ונקשרה עם עוני ומחסור. זו לא הייתה אופנה - זו הייתה אופציה אחרונה שאפילו לא נלקחה בחשבון מרוב בושה. גם במקומות שבהם כן נרשם ביקוש מסוים - כמו חנויות וינטג' - התופעה נתפסה כנישה ייחודית לצעירים, כזו שלא באמת מדברת אל הקונצנזוס.
אפילו בישראל, חנויות יד שניה נתפסו כמקומות שלא ממש נעים להיכנס אליהם, ודאי שלא להצטלם בהם. המיתוג הבעייתי נבע לא רק מהתדמית, אלא גם מהיעדר חוויית קנייה איכותית. ברוב המקרים, הבגדים לא היו ממויינים לפי מידות, מותגים או צבעים, ואוחסנו בתנאים ירודים. הכול יצר חוויה שהתרחקה שנות אור מהקונספט של "אופנה".
דיגיטל, סלבס ותודעה חדשה
השינוי המשמעותי בתפיסה התחיל לפני פחות מעשור, אבל הוא הואץ באופן דרמטי בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז הקורונה. פלטפורמות כמו ThredUp או Vinted הפכו את החוויה לנגישה ופשוטה עבור הצרכן. השילוב בין דיגיטל לאופנה יצר אקו-סיסטם חדש: במקום להתבייש - משתפים, ובמקום להסתיר את מקור הבגד ואת המחיר - מתגאים בו. משפיעניות רשת ויוטיובריות פופולריות התחילו לכלול יד שנייה כאלמנט קבוע בסרטוני ה-Haul שלהן, תוך מתן קרדיט לחנויות וינטג' ולמוכרים פרטיים.
המודעות הסביבתית גם היא מילאה תפקיד קריטי: המושגים "Fast Fashion" ו-"Waste Culture" הפכו למילים גסות. במקום לקנות מהר ולזרוק - צרכנים רבים למדו את חשיבות אורך החיים של הפריטים, ולהעריך סיפורים אישיים שקיימים מאחורי הבגדים. כאן נכנסה גם תנועת ה-Slow Fashion, שלא מציעה רק קצב אחר - אלא גם ערכים, איכות, וזהות אחרת לחלוטין מבגדים תחת קטגוריית "אופנה מהירה".
ייחודיות וביטוי אישי בעולם שבו הכל נראה אותו דבר
חנויות יד שנייה, ובעיקר חנויות וינטג', מציעות כיום מבחר רחב בהרבה מזה שניתן למצוא ברשתות המסחריות: פריטים נדירים, דגמים שהייצור שלהם הופסק לאלתר, בגדים בעבודת יד, אקססוריז ייחודיים - וכל אלה מאפשרים לכל אחד ואחת להרכיב מלתחה שמבטאת את האישיות והטעם האישי באמת, מבלי להיראות כמו כולם. עבור רבים, קנייה מיד שנייה היא לא רק בחירה כלכלית או אקולוגית - אלא דרך לבלוט, להמציא את עצמך מחדש, ולבנות סגנון שאין לאף אחד אחר.
בעולם שבו כולם נראים דומים, דווקא השיטוט בין קולבים עמוסי "אוצרות" מאפשר למצוא פריט עם סיפור, צבע או גזרה יוצאת דופן, ולהפוך אותו לאמירה אופנתית אישית. הצרכנים הופכים למעצבים של עצמם, משלבים בין עונות, סגנונות ותקופות, ומרכיבים לוק שלא ניתן לשחזר בחנות רגילה. כך, אופנת היד השנייה מעניקה חופש יצירתי אמיתי - ומאפשרת לכל אחד להרגיש ייחודי, מקורי ואותנטי.
מהפכה שהיא גם אופנה, גם ערך, וגם שיווק חכם
מאחורי שינוי התפיסה עומדת גם תנועה שיווקית ייחודית. חנויות יד שנייה התחילו לעצב מחדש את החוויה: לא עוד מחסן אפור ומבולגן עם קרטונים על הרצפה - אלא חללים מעוצבים, מדפים מסודרים לפי לוק וסגנון, מבחר רחב, בגדים מגוהצים ותלויים על קולבים, ואסטרטגיות שיווקיות נוספות שהונהגו עד כה בחנויות האופנה המוכרות. גם סרטוני מדריכים הפכו לפורמט נפוץ - כיצד קונים נכון בחנויות יד שנייה, כיצד לזהות את ה'מציאות' השוות, איך תדעו שהבגדים מקוריים ועוד.
הדיגיטל גם אפשר שקיפות והפך את הקנייה לידידותית יותר: המידה, איכות, שם המותג - והכול בלחיצת כפתור. היכולת להתאים לכל אחד את הסגנון, המידה, האג'נדה - מבלי לוותר על סטייל - הביאה קהלים חדשים למעגל הקנייה: אימהות צעירות, גברים עם מודעות אופנתית, בני נוער וסטודנטים, ואפילו אנשי עסקים.
לסיכום
אם בעבר היה מזוהה עם מצוקה כלכלית, כיום שוק בגדי היד השנייה מבטא בחירה מודעת המשלבת סטייל, קיימות, הצהרה חברתית ואמירה אישית, כאשר טכנולוגיות AI מתקדמות הופכות את חוויית הקנייה לנגישה, מדויקת ומותאמת לצרכן.
לצד מגמות אלו, הטלת המכסים על ייבוא בגדים מסין ומדינות נוספות לארה"ב מובילים לעליות מחירים חדות באופנה חדשה ולחוסר ודאות בקרב מותגים - מה שמגביר את הפנייה לאופציות זולות, ידידותיות לסביבה ועמידות יותר כמו בגדי יד שנייה.
כך, משבר הסחר הגלובלי לא רק מאיץ את המעבר לצרכנות מודעת ובת קיימא, אלא גם מסמן את תחילתו של עידן חדש שבו בגדי יד שנייה עתידים להפוך לבחירה מרכזית בארון שלנו.
אבי אביקר הוא מבעלי רשת REALS מבית "המציאון", רשת וינטג' ואופנת יד שנייה.