"80% מהמשפיענים לא באמת משפיעים": מה שקורה בין מותגים למשפיענים, פרק 2

אם עדיין לא קראתם - הפרק הראשון בסדרה מחכה לכם כאן

רעות כהן, מנהלת הפעילות העסקית של טיקטוק בישראל: "אחת המגמות הדומיננטיות היא סרטי הפרסומת שנעשים באותנטיות ו'בגובה העיניים', לעתים בהפקות דלות תקציב כשכל מה שנדרש לטובת ההפקה הם מנורת רינג, טלפון, ותוכן טוב.

מותגים מגלים פתאום שזה לא חייב (או לא צריך) להיראות 'מיליון דולר', אלא דווקא שיצולם וייערך אותנטי. זה פתח אפשרויות לכך שבסכומי הפקה נמוכים יותר (משמעותית) ממה שהכרנו קודם - ניתן להגיע לתוצרים שיכולים לסחוף את הקהל. זה לא שאין הפקות יקרות יותר, אבל כל עוד יש חשיבה רעננה ופיענוח נכון של הבריף - גם הפקה זולה יכולה לעבוד מצוין ולספק תוצאות.

אם בעבר חשבנו שצריך טאלנטים יקרים והפקות 'מורכבות' - הרי שהיום יש דמוקרטיזציה של יוצרים ותוכן, ואפשר להגיע ליותר קהלים, גם בלי 'לגמור' את התקציב.

גם המשרדים נוכחו לדעת שקריאייטורים בטיקטוק לא חייבים להיות בעלי 2 מיליון עוקבים, ושמה שחשוב יותר זה התוכן המיוצר, ועד כמה הוא מדוייק לבריף שלי.

מה אפשר לגזור מזה? שעבודה נכונה יכולה לפנות לכם יותר תקציב למדיה. לא צריך עכשיו 5-10 סלבים שיפתחו לי את הדלת לקהל שלי.
עם זאת, ברור שלא כל הפקה 'אותנטית' מכסה כל מטרה. אם רוצים מהלך עם אימפקט משמעותי, צריך לבחון את האפשרויות מרמת הבריף.

כדי להגביר את סיכויי ה'חדירה' של התוכן - בטיקטוק חשוב גם לשים לב ל'טון אנד סטייל' של הפלטפורמה, כגון דיבור מהיר, 'קאטים 'מהירים, 'הוק' שלוכד את הצופה בשנייה הראשונה, עריכה וחיתוכים גסים, צילום מהטלפון (אפילו כשהמצלמה רועדת), כותרות, הנעה ברורה לפעולה, וכמובן שימוש בסאונד. כלי העריכה של טיקטוק מיועדים לסייע בכך.

עוד דבר שכדאי להבין, כדי לא לשגות באשליה שהכל כל כך קל, הוא שתוכן יכול להיות מצוין ועדיין, כדי 'להעיף' אותו צריך להרחיב ולתת 'בוסט' ממומן. לדוגמה כשלא רוצים להפסיד מומנטום. כך, פלייטיקה עלתה בקמפיין הזדהות עם הקהילה הגאה, חברה לנונו ושגיא קריב במהלך מדויק ומתוכנן, נתנו לנונו חסות על הקליפ, שחררו אותו מייד אחרי המצעד, ונתנו לה בוסט ממומן, ואז זה תפס תאוצה אורגנית והתפוצץ.

פדריקו פדרני, מנכ"ל טוויטר ישראל: "טוויטר הוא מקום בו יוצרי תוכן יכולים, ומצופה מהם, להיות אותנטיים. כשאנו עובדים עם יוצרי התוכן, אנו תמיד מעודדים אותם להיות האני האמיתי שלהם בזמן אמת. בתפיסה שלנו, אין שום הצדקה לניסיונות הכתיב ליוצרים את התוכן אותו הם מפרסמים."

מעין שריג מ'מטא' פונה לשני הצדדים, הסוכניות-המפרסמים מצד אחד והיוצרים מצד שני - עם מסר מנוגד: "לסוכנויות ולמותג אני אומרת 'תנו לו להיות קריאיטור. תנו לו לייצר את התוכן. הוא מכיר את הקהל שלו, את הפילוחים. תנו לו לייעץ לכם מה לעבוד. זה ה-Best Practice מבחינתי'. ולצד השני אני אומרת: 'תפסיקו להיות חובבנים. תפסיקו לצפות שמשרד פרסום לא יעביר לכם בריף, תפסיקו להתעצבן מזה שמבקשים מכם מספרים'. כמו תמיד, האמת יושבת איפה שהוא באמצע.

מעיין אדם, לדוגמה, שמביאה את מספרי ההמרה למכירה הגבוהים ביותר, מוכרת בושם באינסטגרם. אתה מבין? משהו שצריך להריח. כלומר- יש רמת Trust גבוהה. באחד המקרים מעיין אמרה לרנואר שהיא מעדגיפה להציע לעוקבים שלה קופון לחנות הפיזית ולא קופון דיגיטלי. התעורר דיון קל, אבל בדיעבד התברר שהיא צדקה, וזה מה שהיה נכון. לכן, יש מקרים שכדאי שגם סמנכ"ל שיווק ותיק ומנוסה יקשיב לתובנות של היוצר, גם כשהן מנוגדות להגיון השיווקי שלו."

ליאת בקייר: "Peer to peer recommendation הוא צורת השיווק הטובה ביותר, והיופי בתחום שלנו שקהל העוקבים נמצא במעורבות גבוהה עם יוצרי תוכן. זה דומה להמלצה של קרוב או בן משפחה, ואם אח.ות או חבר.ה ממליצים לעשות משהו יש סבירות גבוה יותר שההמלצה תתקבל טוב יותר מכול פרסומת. אנשים מקשיבים להמלצות של אנשים אמיתיים שהם סומכים עליהם - וזו דרך העבודה של מותגים עם משפיענים."

אורי שטודן: "הפורמט הנכון לפרסום באמצעות משפיענים הוא לשמור על אותנטיות. אם למשל יש קמפיין לבמבה וכולם עושים את אותו קמפיין ASMR, זו לא עבודה נכונה.
צריך לשאול את המשפיענים איך הם רואים את הסטורי שהם רוצים להעלות, וכך הקמפיין יוצא יותר מחובר למותג כי אנשים רואים שכל תוצר זה משהו אחר לחלוטין. אם אני אתן למאיה ורטהיימר לעשות ASMR, בתור צרכנית את תעברי לסטורי הבא כי את מבינה שזו פרסומת, אבל אם אני אתן לה לעשות את זה בסגנון המיוחד שלה, זה כבר סיפור אחר כי בסוף מה שקובע זה הקריאייטיב."
יוני פרידמן: "צריך לזכור שמשפיען הוא לא שלך לתמיד. היום הוא שלך, אבל בעוד רגע הוא יקבל קמפיין של מותג אחר לחלוטין או אפילו מתחרה, ויעלה אותו אפילו תוך כדי הקמפיין שלך. אם אין למשפיען הרבה ביקורת עצמית, גם מתחרה יכול לעבוד איתו, ואפשר למצוא מספיק דוגמאות לכך.

כשמשפיענים מעבירים את המסרים שהם קיבלו בבריף כתוב, זה לא שהם בהכרח "חיים את המותג". אם סגרת איתם על בלעדיות או שהם באמת מאמינים במוצר- זכית, אבל בהרבה המקרים הם עושים את זה רק עבור כסף. אז יש לך מישהו שמעביר מסרים בשמך החוצה, בתוספת הפרשנות שלו, ואת/ה כמותג רוצה לקוות שהמסרים שעוברים זה באמת מה שרצית. כל זה גורם לכך שקשה מאוד לבנות מותג קוהרנטי, בטח אם הוא חדש, באמצעות משפיענים. יותר נכון לעבוד בזה כשהמותג כבר בנוי והעבודה עם המשפיענים היא רק תוספת למסר שכבר נוסח ולוטש."
אבישי יצחק: "אני חושב שהמשפיענים החכמים יותר יודעים גם להגיד 'לא' להצעות מפתות. יש בתחום המון כסף, לפעמים הם יודעים ללכת אחרי האותנטיות. אני לא יכול לדבר באחוזים, אבל יש כאלה שלוקחים כל דבר ויש כאלה שהולכים עם האמת שלהם.

למרות שאין פורמט מנצח, כאנשי שיווק אנחנו צריכים ליצור סביבה סטרילית ולחבר את המסר בדרך של המשפיען. מה שיפה זה שמותגים רואים את העבודה של יוצרי התוכן ומבינים ותמיד יש תיאום ציפיות. גם משפיענים יודעים מה הם רוצים. אנחנו נמצאים בנקודה שבה החיכוך הזה לא פוגע, הוא מפרה."

עומרי אביטבול, מנהל תחום שיווק, מ. אקרמן, ומנהל המותג 'פינלנדיה': "אצלנו לדוגמה נבחר ג'וזי זירה, יוצא 'האח הגדול', להוביל את הקמפיין החדש של פינלנדיה - לא רק בזכות 363,000 העוקבים שלו, אלא גם בגלל הדמות. לאחרונה ג'וזי עשה הסבה ומתרכז במוזיקה שלו (כדיג'יי), ובאופן כללי הדמות שלו נקשרת לעולמות חיי הלילה, אלכוהול, בילויים, יציאות, לחיות את החיים הטובים - ומכאן החיבור למשקה כמו וודקה. זירה הוא כוכב רשת הנתפס כסקסי ומחוספס, וככזה, העוקבים מבקשים לקבל הצצה לחיים שלו."

רני רהב: "לכל מוצר צריך לבחור את המשפיענים הנכונים שמתאימים לתמהיל של אותו מוצר. מה שטוב למשקה לא טוב לבושם, ומה שטוב לטיסה לא טוב לאפליקציית פיננסים. לכל סקטור יש משפיעים משלו והמומחיות היא לדעת איך מרכיבים את התמהיל של המשפיענים."

דניאלה קלינגר: "הפורמט הנכון משתנה ממוצר למוצר ובהתאם למטרת הקמפיין. אם מדובר על מכירות אזי אירועי מכירה או קוד קופון הן הדרכים האפקטיביות ביותר, ואם מדובר על בניית מודעות ויצירת עניין אז סטוריטלינג חכם ויצירתי של המשפיען הוא תמיד הכלי הטוב ביותר. חשוב לזכור שהמשפיענים הטובים והמובילים הם קודם יוצרי תוכן והאתגר הגדול של מפרסמים הוא לשחרר מעט את הרסן, לסמוך על המשפיען ולתת לו לייצר את התוכן בשפה שלו ובדרך הייחודית שלו. הקהל שעוקב אחרי משפיען ספיציפי, בדיוק כמו הקהל שצופה בסדרת טלוויזיה מחובר לתוכן שלו ולשפה היצירתית שלו והוא רוצה לצרוך תוכן אותנטי שלו, גם אם הוא פרסומי."

טל שץ, מנהלת מחלקת התוכן ביהושע/TBWA: "בעולמות שלנו אני יכולה לעבוד עם מתחמים, עם קהילות או עם כתבות תוכן, אבל פה יש דיבור יותר אישי בין הצרכן למשפיען וגם למוצר.
בנוסף, החידוד של קהלי היעד שלהם מדויק יותר. כשאני בוחרת משפיענים אני בודקת למי הם פונים - סדר גודל, גילאים, תחומי עניין. אם לא תהיה התאמה - לא יהיה קשב. בטיקטוק, לדוגמה, אנשים יהיו פחות בקשב והמסרים פחות יעבדו כשמדובר במשהו מוקרא - לעומת הקשב שלהם כשהמותג נותן מרווח עשייה למשפיען או לקריאייטור. מה שתורם עוד להתאמה הוא הקרבה למותג: אם "מכבי" הוא לקוח שלי אז בהכרח נעבוד עם משפיענים שהם חברי מכבי ולא חברי כללית."

דורון לוינשטיין: "לתת למשפיען לדובב פרסומת לא יעזור אבל לתת לו לדבר מהזווית שלו, בשפה שלו, עם הקריאייטיב שלו, ייצר פרסום הרבה יותר אפקטיבי גם אם זה ממומן, כל עוד הסטוריטלינג הוא בשפה שהצרכנים רגילים לקבל ממנו."

מתן מה-אהבתי: "אנחנו קודם כל בוחנים את הנתונים של העוקבים. משפיען מבחינתי הוא אמצעי להעברת מסר, הוא לא המטרה. יותר מעניין אותי הקהל שלו, למי הוא פונה, מה מידת ההתאמה שלו לאותו מפרסם. יכול להיות משפיען מוכשר באופן יוצא דופן, אבל עם זאת לא מתאים לאותו לקוח, ואז גם הכמות הגדולה של העוקבים לא רלוונטית."

אפרת סלע-איתמר, בעלים - Y2Z, The Leaders: "יש מותגים שאנחנו מנהלים עבורם נבחרת שרצה איתם במזוהה איתם לאורך זמן. משפיענים רוצים להיות מחוברים למותג מסוים ולא לזפזפ בין מותגים. יש משפיענים שלא מוכנים לעבוד על פיק נקודתי. יש מגמה של הכוכבים היותר איכותיים, שגם הם מציבים סטנדרטים לעבודה עם מותגים."

פנינה ספרינגר: "הקהל מבחין בחוסר אותנטיות, ומשפיען טוב ידע להתאים את המוצר הנכון ע"י השפה שלו לקהל היעד שלו. לא סתם הפורמט הנחשק ביותר הוא UGC (User-generated content), תוכן גולשים פשוט, אמיתי, שמגיע מהיום יום של יוצרי התוכן - בלי פילטרים ומתוך התנסות אישית. צריך לזכור שמה שחשוב זה התוכן - תוכן טוב יעניין את הגולשים בין אם זה אורגני ובין אם זה פרסומת.
היום משפיענים הם מותג לכל דבר ולכן הם צריכים להתנהג בהתאם - כמו שלכל מותג יש שפה משלו, סגנון משלו וערכים משלו, כך גם המשפיענים. יש להם סגנון ייחודי, אופי וסט ערכים - וזה חלק מגורם המשיכה שלהם עבור הגולשים, שהם צרכנים לכל דבר גם כשמדובר ביוצרי התוכן. לא סתם אנחנו נתקלים בתגובות בסגנון "התמסחרת" כשמשפיען מעלה תוכן שהוא לא חלק מהעולם שהוא הציג לצרכנים שלו - ברגע שמשפיענים מציגים תוכן לא אותנטי, הקהל מרגיש את זה."

אור זר אביב, סמנכ''לית שיווק, organics K&Care: "כיום, רמת הקרבה למשפיען גבוהה יותר. הוא מכניס אותנו לתוך החיים שלו, חושף אותנו לבני המשפחה שלו, למה שהוא אוכל ולמה שעובר עליו. בקרב נשים, התחושה היא שהמשפיענית היא החברה שהייתי רוצה שתהיה לי. הצרכן, מצידו, יודע להפעיל חשיבה ביקורתית ויודע שהמשפיען מקבל תשלום בעבור הפרסום. אבל מצידנו יש חשיבות לשימוש אמיתי של המשפיען במוצר לאורך זמן, ורק לאחר מכן שיפרסם אותו. חשוב שהמשפיען יאהב את המוצר, יתחבר אליו וירצה באמת להמליץ עליו, כמו שהיה ממליץ באופן טבעי לקרוביו."

תמר בן אביר, מנהלת תוכן ודיגיטל, שטראוס קפה ישראל: "אנחנו נבקש תמיד משפיענים אמיתיים שבאמת צורכים את המוצרים שלנו, אף פעם לא נעסיק משפיען שלא שותה קפה למשל, או שמאוד מזוהה עם קמפיין של תה."

רועי מדלי: "אנחנו משתדלים לגוון בין המותגים לספקים השונים, על-מנת לייצר התאמה ובידול מותגי. יש לנו יכולת לנטר ולבדוק כל משפיען, ולרדת לכל רזולוציה שנבחר. לדוגמא, דניאל עמית: אני יכול לראות את אחוזי האינגייג'מנט שלה בין סטורי לפוסט פיד, התפלגות מגדרית בין גברים לנשים, כמות קהל מקומי לעומת מחו"ל, פילוח גילאים, תחומי עניין וכו'.

קיימות מבחינתנו 2 אופציות לעבודה מול המשפיען.ית: הראשונה היא שאנחנו מגיעים עם קריאייטיב מוכן. לדוגמה, כשאני רוצה לקדם מוצר ספציפי עבור קוקה-קולה והכל כבר נתפר אצלנו פנימית ונותר לי רק להתאים את הקאסט שישתף איתנו פעולה - חברת המשפיענים מעבירה לנו אופציות וניתוח מפורט של כל אחד ואחת, ולפי התאמה לקהלי היעד הם ייבחרו או ייפסלו לקמפיין המדובר. לדוגמה: מותג כמו פאנטה פונה לקהל יותר צעיר אז נבחר בכוכבי רשת כמו שירלי לוי ויוטיוברים מעולמות הגיימינג. מוצרי החלב, כמו משק צוריאל, פונים לקהל בוגר יותר אז נתמקד בעולמות הפודיז ונשתף פעולה עם קרן אגם וקובי אדרי למשל.
האופציה השנייה, היא הוצאת בריף פתוח לפיצוח של סוכנות המשפיענים וזה בעצם מה שהשתנה בשנתיים האחרונות - כל סוכנות יכולה לגייס קאסט מדהים ככל שיהיה אבל לאו דווקא את הפיצוח הכי מדויק עבורנו, וכאן הקריאייטיב נכנס למשחק ומשנה את החוקים.
הם יוצאים לחשיבה, מציגים לנו וממשיכים לפינג פונג קריאייטיבי עד לדיוק המקסימלי עבור שני הצדדים.
במהלך הקמפיין עצמו, אנחנו מאשרים כל תוכן לפני עלייתו, יש לנו רשימה מסודרת של 'עשה ואל תעשה' כדי לוודא שהם כותבים נכון, מתייגים נכון, עונים על ערכי המותג ואפילו יורדים לדקויות של החזקת פחית כשהלוגו תמיד מופנה למצלמה. לא חסר מקום לטעויות ואנחנו מאוד מקפידים על איכות התוצרים, גם אם זה בא על חשבון כמות.

יש שיגידו שכל העולם הזה לא אותנטי כי בסוף הם מקבלים תשלום ורק שליחים של המותג אבל מבחינתי, כל משפיען שעובד איתנו הופך ברגע לשותף לקמפיין, הוא לא ספק שמבצע ובזה זה נגמר. יש שינויים תוך כדי תנועה, הסתכלות לפני ואחרי, זה לא שגר ושכח. אנחנו מכירים כל אחד מהם ועוברים על התוכן שהוא מעלה כדי לדעת למקד אותם ולהפוך את היצירה למדויקת עבור שני הצדדים - ככה אנחנו בוחרים אותם - אני לא צריך אותם ל"קח נגזרת מהקמפיין טלוויזיה שלנו, תעלה אצלך, תתייג וביי" - אנחנו מערבים אותם בכל דבר, מכירים להם את המותג וערכיו לפני היציאה לדרך, נותנים להם ליצור בהתאם לווייב שלהם, ולהיות חלק בלתי נפרד מכל המהלך.

המשפיען הוא הצינור שלנו למערכת יחסים עם קהל היעד. בסוף אנחנו לא מכריחים אף אחד לקנות מוצר או לקחת חלק בפעילות ולזכות בפרסים. אנחנו נותנים כאן ערך והמשפיענים זה צינור ההפצה הראשי שלנו כדי להביא את אותו הערך לקהל הכי מפולח ובגבוה העיניים. נניח שאני מתאמן קבוע בחדר כושר והמאמן שלי הוא אושיית ספורט באינסטגרם, אם הוא יעלה סטורי שמסביר את הפונקציונליות הקיימת בצריכת חלבון בסוף אימון, אז כנראה שהוא יודע מה הוא אומר וזה הגיוני שמולר אקטיב ישתפו איתו פעולה, אבל מכאן ועד שגולש ירכוש מיוזמתו את המוצר במכולת, זה כבר לא תלוי בנו במסגרת העבודה השיווקית. אם זה עובד - אנחנו כבר נרגיש את זה במדפים."

רגב גור: "אנחנו מעדיפים לעבוד עם יוצרי תוכן בעלי נישה ברורה מאד, קהל הומוגני שבחר בהם בגלל סיבה מסוימת, מומחים בתחום מסוים. לדוגמה: עלה השבוע קמפיין של סטארטאפ ישראלי, MINE, שעשינו עם יוצר תוכן בתחום ההייטק, אוסטין אוונס, שמסקר טכנולוגיה, גאדג'טים, מוצרי SAAS ואפליקציות, ויש לו 5.3 מיליון מנויים ביוטיוב. 80% מהמשפיענים לא באמת משפיעים, כי הם כלליים. אנחנו תמיד במצוד אחרי ה-20% האחרים, אלו שיודעים להזיז את המחט."

לירון טמיר-לוי, מנהלת הפעילות של Humanz בישראל: "יש משפיענים ששחקו את עצמם כשלא שמרו על אמינות או נתנו תחושה שהם עושים הכל בשביל הכסף, ויש כאלו שלא הצליחו לתת ערך בתוכן והעוקבים לא מצאו הזדהות או עניין ולכן הם נחלשו. אבל באופן כללי המשפיענים ממשיכים לסלול את דרכם."

ניר פוצ'טר, CMO ומייסד, Lightricks: "בהיבט האותנטי, ברגע שאני כעוקב מגלה שבסופו של דבר היוצר המליץ על מוצרים גרועים - אני מפסיק להאמין לו. לכן אני סומך עליו שמספיק איכפת לו מהקהל שלו ושהוא בודק את המוצר לפני שהוא מציג אותו. בהיבט השיווקי, אתה פשוט צריך לבחור קריאייטור שלמוצר שלך יש יתרון על פני המתחרים עבור הקהל שלו. אם בעבר משווקים האמינו שהם יעשו סרטון שיהיה ויראלי וזה יתפוצץ - אז לא. משפיענים צריכים להיות ערוץ נוסף. אנחנו רואים שיותר חברות משתמשות במשפיענים כחלק מהתמהיל, ומבינים שזה הופך להיות ערוץ שהוא כבר מזמן לא "תוספת", אלא חלק אינטגרלי בפעילות השיווקית. כבר מזמן לא משתמשים במשפיענים רק בשביל ה-Reach."

גם ניר פוצ'טר, כמו רעות כהן מטיקטוק ישראל, פנינה ספרינגר מ-Interaction ואחרים - סבור שתוכן שעובד טוב יותר הוא זה שנראה כמו UGC. "יש מותגים שלוקחים חברות הפקה שתייצרנה להן תוכן שנראה כאילו אותנטי (לא מצולם בצורה מקצועית, י.א) אבל אני אומר: תנו להם לייצר את זה אותנטי לגמרי. וככה גם אנחנו מנסים לפעול במהלכים שאנחנו עושים עבור עצמנו. לדוגמה: זאק קינג (יוצר פופולרי המציג "קסמים" ויזואליים, שלו כ-70 מיליון עוקבים בטיקטוק) בדרך כלל לא חושף איך הוא עושה את ה"קסמים". בשיתוף הפעולה המסחרי שעשינו איתו הוא גילה מה קורה "מאחורי הקלעים" - איך הוא עושה את ה'טריק' עם האפליקציה שלנו, Videoleap."

פנינה ספרינגר: "מהצד של התעשייה, אם בעבר מפרסמים היו עובדים עם משפיען אחד גדול, היום אנחנו יכולים להיעזר ב"נבחרת" של מיקרו משפיענים שלכל אחד אופי משלו, תוכן משלו וקהל יעד משלו שמאפשרים לנו פריסה רחבה יותר ומדויקת יותר. בשביל לקדם מוצר בישול לא חייבים להשתמש בשף מוכר - אפשר לפנות לפודיז, לאימהות, לאבות, לרווקים, לזוגות מארחים וכו' - המגוון הרבה יותר רחב. אנחנו כבר לא בעולם של One size fits all אלא Custom made."

תמר בן-אביר: "אם יש לנו השקה שנרצה לצעוק 'חדש על המדף' אז קמפיין נקודתי עם משפיענים שמותאמים לקהל היעד שלנו יכול להביא מכר מאוד מהר, מצד שני, אם יש לנו שפה חדשה או מותג שנרצה לדבר עליו ALWAYS ON נבחר בנבחרת משפיענים שנתית שתלווה אותנו במהלך השנה ותפגוש אותנו באירועים של המותג, במשלוחים עד הבית וכו'. כך גם הצרכן מבין שיש קשר ישיר והמשפיען הופך להיות סוג של פרזנטור שלנו."

לירון טמיר לוי: "מגמה שהולכת וגוברת, היא המגמה שבה משפיענים בוחרים את התוכן הספציפי המותאם להם ויוצרים שת"פים עם מעט מותגים אך לטווח הארוך. אותם מותגים מוזכרים לאורך תקופה ארוכה בה ניתן לייצר זיקה עמוקה, היכרות והמלצה כנה מתוך התנסות אמיתית לאורך שגרת החיים שלהם. אנחנו לדוגמה עשינו את "נבחרת בראון" עם 'פרוקטר אנד גאמבל', ובשנה האחרונה אנחנו מנהלים למותג הקוסמטיקה FRE נבחרת משפיעניות שיושבות על ערכי המותג ומתחברות באופן אישי לקוסמטיקה טבעית, אורגנית וידידותית לסביבה. הנבחרת מייצרת תוכן שוטף של שגרות טיפוח, משתפות על תהליכים שקורים אצלן בעור הפנים, תוצאות והשוואות של לפני ואחרי, ועוד."

מעין שריג:" אנחנו רואים לא אחת שמותגים שונים מעלים 'נבחרת', שבה כולם מעלים את אותו דבר. זה פחות יעיל. האלגוריתם מזהה שיש כאן חזרתיות, הוא לא אוהב את זה. גם היוזרים לא, אגב."

רועי מדלי: "בהסתכלות קדימה ל-2023, רואים שכל עניין נבחרות המשפיענים מקבל תאוצה. יש משהו מאוד נכון במותג לקחת קבוצת מובילי דעה ולרוץ איתם שנה קדימה, זה מייצר זהות שאין לה תחליף. ממש לאחרונה יצאנו לדרך עם נבחרת כזאת בקוקה-קולה, כל אחד מהם מקדם לקהל היעד שלו את אפליקציית קוקה-קולה, מביא הורדות איכותיות, מניע עוקבים לפעילויות בסטורי, מקבל מאיתנו מוצרים ותכנים בלעדיים כדי להיות הראשונים לחשוף אותם החוצה ובסוף, גם נפגשים עם הקהל באירוע הקיץ הגדול של המותג - הריצה המשותפת הזאת, יד ביד, לאורך זמן היא נכונה לשני הצדדים אבל יותר מהכל, היא עושה סדר לקהל הגולשים וזה מעל הכל.
יש משהו גם בנבחרת ובבלעדיות למותגים שלנו, שעושה 'ראש שקט', שאני יודע שהם איתי ולא צריך "להילחם" על הספוט שלהם מול מותגים מתחרים.
אנחנו מאוד אוהבים לגדול יחד עם המשפיענים, לקחת מישהו בתחילת דרכו, רגע לפני ההתפוצצות - לזהות את זה ולעשות איתו דרך, לתפוס אותם בוסריים ובעצם להיות בין הראשונים שעושים איתם משהו - תמיד יזכרו מאיפה הוא התחיל."

ליאת בקייר: "אני מאמינה שהנוסחה הנכונה בעבודה בסושיאל היא בבניית תמהיל של משפיענים בכל מיני גדלים ורמות מעורבות, כשכל אחד מהם משרת שלב שונה בפאנל. אנחנו חיים בעידן בו יותר ויותר מותגים ישתמשו בשיווק דרך קבוצת יוצרי תוכן אותנטיים כאסטרטגיה וכערוץ מדיה בפני עצמו במקום בשימוש טקטי בקמפיינים נקודתיים או שימוש בדמויות מוכרות פשוט כדי להציג מותג - למגמה הזו קוראים influencer relationship management - השאיפה צריכה להיות עבודה לאורך זמן עם מספר יוצרי תוכן ומשפיענים. המותג מקבל תכנים מגוונים, ריבוי קריאייטיבים וריבוי שיחות בקרב קהלים שונים ברחבי הסושיאל בהפצה אורגנית - במהלכה מבצעים AB testing וממשיכים איתם בהפצה מוגברת."

לחצו כאן כדי לקרוא ולצפות בפרק השלישי בפרויקט