בינה מלאכותית לא מייתרת את הגורם האנושי, היא הופכת אותו למקצוען

סקר שנערך לאחרונה על ידי חברת AI21Labs בקרב סטודנטים בארץ גילה שמעל למחציתם נמנעים מלקרוא מאמרים באנגלית במהלך התואר הראשון ומבצעים משימות כתיבה באנגלית במידה מועטה בלבד. סקר מקביל שנערך בקרב עובדים במשק הראה שרבע מהם מוותרים על הגשת מועמדות למשרות המצריכות שימוש באנגלית ברמה גבוהה.

הנתונים מטרידים, במיוחד על רקע הפתרונות הדיגיטליים שמציע כיום תחום הבינה המלאכותית סביב שימוש בשפה האנגלית. מגוון רחב של אפליקציות ותוכנות עזר בטכנולוגיה זאת עומדות כיום לרשות חברות וארגונים ומסייעות להן לשפר את רמת הכתיבה והקריאה באנגלית של עובדיהם - ולסטודנטים לעמוד בקלות בדרישות האקדמיות של קריאה וכתיבה באנגלית.

למרות הפתרונות המוצעים, השימוש בבינה מלאכותית בתחום השפה עדיין מעורר חששות אצל רבים, במרכזם הפחד לנוון את היצירתיות ולייתר את המוח האנושי. אלא שהבנה מעמיקה של השימוש בפלטפורמה מגלה שמדובר בחשש שווא.

בינה מלאכותית אינה דבר חדש. ניצניה החלו כבר לפני 25 שנה עם "כחול עמוק", מחשב השחמט שפותח על ידי חברת IBM והיה הראשון שניצח ב-1997 אלוף עולם מכהן, גארי קספרוב.
בעשור שחלף חלה התקדמות עצומה בשימוש בבינה מלאכותית בתחום הגרפי וזיהוי הצורות. מחשב שהוזן במיליוני תמונות של חתולים הצליח ללמוד מה עושה חתול - חתול מבחינה צורנית, ולזהות אם מה שהוצב בפניו הוא חתול, או לא.
התקדמות דומה נרשמה גם בתחום הלשון. אוצר המילים והטקסטים העומד לרשות טכנולוגיית הבינה המלאכותית במחשב, הנועד לבצע עבודות כתיבה הוא כל עולם הטקסטים המצוי באינטרנט.
זה צריך בהחלט להספיק לכל משימת כתיבה, מכל תחום. כאשר מציגים למחשב טקסט מסוים, הוא יודע לזהות - על סמך המאגרים שבתוכו - את טיבו ותוכנו של הטקסט ולהציע את מילת ההמשך המתאימה.

לצד ההתפעלות מיכולותיה, הבינה המלאכותית בתחום הכתיבה מעוררת אצל רבים הסתייגויות. אחת מהן היא חוסר אמון ביכולת הטכנולוגיה לבצע את כל פעולות הכתיבה והעריכה במלואן ובדרך איכותית; הסתייגות נוספת היא הפחד שהבינה המלאכותית מייתרת את הכותב האנושי, ומכאן קצרה הדרך לניוון המח ושיתוק היצירתיות. במובן מסוים, הדבר מזכיר את הרתיעה שחש בזמנו נהג ותיק שהוזמן לעבור ממכוניתו בעלת ההילוך הידני למכונית אוטומטית.

הבינה המלאכותית לא באה להחליף את הכותב. היא בסך הכל כלי שבא לסייע לעשות את כל מה שהוא עשה עד עכשיו - אך בקלות ובהצלחה גדולה יותר. היא מאפשרת לו להקדיש את עצמו יותר לצד היצירתי של הכתיבה - ולהתעסק הרבה פחות בצד הטכני שלה.

טכנולוגיית הבינה המלאכותית לא רק עוזרת לנסח טוב יותר רעיונות קיימים, היא יודעת גם להעלות רעיונות חדשים - שעולים בה בדיוק כמו שעולים אצלנו, הכותבים, תוך כדי כתיבה. היא עוזרת לנו להרחיב את תחום החשיבה תוך שהיא לומדת מאיתנו את הנושא שבו אנחנו עוסקים ואת הכיוון שבו אנחנו רוצים ללכת. לטכנולוגיה יש היכולת לספק כתיבה במגוון סגנונות - כמו סגנון דיבור, או סגנון רשמי - וכן כתיבה מותאמת למסגרת שבה העבודה נעשית - כתיבה אקדמית, כתיבה משרדית, כתיבה עסקית, שפת יומיום ועוד. בדרך זו, המשתמש לומד להרחיב את אוצר המילים שלו ואת יכולותיו התחביריות והדקדוקיות ולהשתמש בהן בעתיד.

כך יכולה טכנולוגיית הבינה המלאכותית לתרום תרומה אדירה לדמוקרטיזציה של תחום הכתיבה באנגלית, שעד היום היו נחלתם של מעטים באופן יחסי בישראל - ולהציע אותם לחוגים רחבים יותר ויותר. השימוש בטכנולוגיה זו מגשר על פערי השליטה באנגלית ומאפשר למיליונים להשתתף ביתר חופשיות וביתר ביטחון הן בזירות האקדמיות והן בזירות העסקיות, שהשפה האנגלית מקובלת בהן.

אז הטכנולוגיה כבר קיימת. היא רק משלבת ידיים עם החשיבה היצירתית והשכל האנושי. מנהלים, עובדים וסטודנטים שישכילו לאמץ אותה ללא חשש רק ירוויחו, לטובתם ולתועלת הסביבה העסקית והאקדמית שבה הם חיים.

בן פינס הוא דירקטור תוכן בחברת AI21Labs.