נתחיל מהסוף: גל סופו להסתיים, הגנה סופה להפוך להתקפה, ועד שלא תבשיל מהותית טכנולוגיית הפוד-טק הסינטטית, אין דרך נוספת להכין לימונדה טובה מבלי לסחוט טוב טוב את הלימונים הכי בשלים מהעץ.
העיקרון הליבתי ביותר של תורת האבולוציה הדרוויניסטית הוא שמשברים מצמיחים התפתחות. לפיכך, תצורה קודמת עתידה בזמנה, קל וחומר לאחר משבר, לעבור טרנספורמציה לתצורה חדשה, עדכנית ורלוונטית יותר לסביבה החדשה אליה היא נדרשת להסתגל.
קחו לדוגמה את האבולוציה שחלה בצוואר הג'ירפה על מנת שתוכל להגיע לצמרות העצים ולאכול את העלים הגבוהים ביותר בעץ. כעת, החליפו את הג'ירפה במנהל/ת קהילה, ואת העלים מצמרות העצים במפתחים שיושבים Offshore, וקיבלתם אדפטציה לאבולוציה פרי המאה ה-21 - ניהול קהילות ב-WEB.
חברות רבות אשר מסתגלות למצב הקיים והתקציב החדש, משחררות כוח אדם טכנולוגי פעיל (לדוגמה: מפתחי צד לקוח או מפתחי חווית משתמש), ומחליפות אותו בכוח אדם זול יותר במיקור חוץ מחו"ל, באמצעות פלטפורמות פרילנסרים כמו: Upwork ו-Fiverr.
הניהול הוא אותו ניהול, הטאסקטים (משימות) עובדים באותה פלטפורמת ג'ירה, ואפילו אין יותר צורך ב-Happy Hour במטבחון החברה או ביום הפעלה חווייתי בפארק שרונה.
אמנם יש צורך בניהול שוטף של תכולות, משימות, תקציב, יעדים, מעקב (אחד הולך ואחד בא), ניטור, ניהול שוטף, תיעוד תצורות ותחקור, רק שכל זה קורה במרשתת, ולא פיסית, בשטח. מכאן, נולד מקצוע נחשק חדש באקו-סיסטם, מנהל/ת קהילת פיתוח וירטואלית.
על מיתוג מעסיק והצעות ערך לעובד
דוגמה דרוויניסטית נוספת מדגישה עיקרון רגולטיבי, בשם "נאוטניה", הגורס, הלכה למעשה, כי הקיים כיום הוא תולדה ותורשה של אב קדמון מתקופה קדומה יותר. הדוגמה המוכרת היא הסיבה בגינה כלבים מקשקשים בזנב. זוהי תורשה מולדת של גורי זאבים, אשר נעצרה בשלב התפתחותי, ולא הבשילה להתנהגות של זאב בוגר. כמוהו עובד היי-טק בימינו חווה תנאי העסקה פי אלף יותר נוחים מפועל תעשייה יצרני מהמאה שעברה, והוא משגשג בסביבה המכילה מנהלי מיתוג מעסיק וחוויית עובד והזמנות קבוצתיות מתן ביס.
מבחינה תורשתית, ענף ההיי-טק של היום הוא צאצא של המהפכה התעשייתית של המאה ה-18. מונחים עכשוויים כמו צמיחה, פרודקשיין ושיפינג, הונבטו עוד בדוקטרינות היצרניות של אירופה האימפריאליסטית ואמריקה התעשייתית. אבל אז, כמו היום, מיצוי והתייעלות תמיד היו, ותמיד יהיו, שם המשחק.
אז לאן יכולים להתפתח מנהלי רווחה וחוויית עובד מועזבים מחברות הזנק וסטארט-אפים בעלי תרבות ארגונית "נאוטנית"? נתחיל מלהפסיק לקשקש בזנב ולעבור לעבודה לא פחות יצרנית, אך יותר מותאמת לרוח התקופה, כלומר לעבור לתפקידי תפעול.
זהו זמנם של מקצועות התפעול
תפעול היא מלכת הקורפורייט - היא כוללת ניהול, ניתוח, בקרה ושיפור מרבית התהליכים בארגון, והיא נוגעת, דה-פקטו, בכל האלמנטים הליבתיים של גוף החברה, המשאבים, ובכללם כסף ותזרים, ניהול ספקים, ניהול קבלני משנה ואדמיניסטרציה, ייבוא מחוץ לארגון של תכולות קריטיות פנימה וייצוא מתוך הארגון של אלמנטים רלוונטיים החוצה.
למלאכה קדושה זו יש אין-ספור תפקידים, תקנים ופוזיציות, לרוב במחלקות התפעול, משאבי אנוש ורווחת עובד. לעובדי התפעול בעת החדשה דרוש בדיוק אותו DNA תעסוקתי וסט כישורים ויכולות, שהן השילוש הקדוש של הצד הרך של התעשייה: סדר וארגון, כישורי חיים ומיומנויות בין-אישיות.
אף מילה על קוד, אלגוריתמיקה, פרודקט או הנדסה. נטו יכולות אנושיות שהעובד מביא עמו לארגון, הנחוצות לחברה בכל שלב של הפעילות או של השוק.
לסיכום, אם נחזור למטאפורת הלימונדה והלימונים, עולם הטבע והשינויים האבולוציוניים הבלתי נמנעים, משבר כלכלי וענפי מזכיר מאוד תוצרת חקלאית. החוכמה היא להתאים תוצרת לעונה.
* רותם מי-טל הוא מנכ"ל אסגארד מערכות, חברת חדשנות והנדסה המתמחה בישומי AI.