לקראת סוף המילניום הקודם, דן תורן וחמי רודנר שרו מתוך שירו של מאיר גולדברג, "ובתוך הדפים של הזמן שאבד, אנשים נגמרים ברגע אחד. אימפריות נופלות לאט". סביב אותן השנים בדיוק, מיזם עסקי וטכנולוגי גרם לאימפריית השכרת קלטות הווידיאו "בלוקבסטר" ליפול, המיזם היה של חברה מקליפורניה בשם ,Netflix שסיפקה שירותי צפייה ישירה של תכנים תמורת תשלום חודשי. זהו טבע התעשייה. חדש דורס ישן, ולרוב גם ניזון מהשאריות שלו לאחר סופו.
כאמור, מקרה "בלוקבסטר" אינו אירוע חריג או בודד בתעשייה. ישנן דוגמאות נוספות מההיסטוריה הלא כל כך רחוקה של חברות, אשר התמודדו באופן לא אפקטיבי עם קדמה, ובפרט עם טרנדים טכנולוגיים פורצי דרך, שהיישום שלהם בחיי היום-יום הופך בפרק זמן מאד קצר לוויראלי בשוק.
סינדרום המחשבון
בתחילת שנות ה- 60 של המאה העשרים, תאגידים אמריקאיים, כדוגמת Texas Instruments ו-HP ותאגידים יפניים כמו Busicom תרמו רבות למימוש טכנולוגיית מחשב הכיס, אשר הפכה למחשבון ומחשבון מדעי.
האקדמיה זעקה וכך גם כל מערכת החינוך, האם לאפשר לתלמידים ולסטודנטים להשתמש במחשבוני כיס ומחשבונים מדעיים בשיעורים בכלל ובמבחנים בפרט.
היו כאלה שטענו במרץ שזהו מחדל אקדמי. נגדם עמדו המתנגדים, שטענו ואף קבעו כי לא ניתן לעצור את הקדמה. בסופו של דבר ואחרי מספר לא מבוטל של שנים, לא רק שהמחשבון נוכח באקדמיה, הוא גם לא מתכוון להיעלם בזמן הקרוב.
לאחרונה קורה אותו דבר עם מנוע הבינה המלאכותית ChatGPT. המנוע זמין ונגיש לכל דורש, גם לסטודנטים באקדמיה, הנדרשים לכתוב עבודות או מאמרים אקדמיים.
גם היום, ממש כמו לפני 60 שנה, הדעות חלוקות, האם לאסור שימוש במנועי בינה מלאכותית עבור סטודנטים ותלמידים, ואיך בכלל ניתן לאכוף כזה איסור.
ההימור המושכל שלי הוא שקדמה עתידה לבצע חינוך שוק, גם בתעשייה וגם באקדמיה. מנועי הבינה המלאכותית פה כדי להישאר ולהתפתח, וגם האקדמיה תפנים זאת במוקדם או במאוחר.
לחולל יש מאין
בספרו The Joy of Work, קבע הסופר סקוט אדמס כי "שקפי מצגות הם כמו ילדים. גם אם הם לא אטרקטיביים, אתה עדיין תחשוב שהם יפים ותאהב אותם כי הם שלך".
עובדים רבים בעידן הנוכחי נעזרים במידע אינפו-גרפי כדי לבסס טענות, מסרים, תובנות, דרישות ואינפוטים. מצגות ושקפים הם הכלי מספר 1 בהנגשת מידע בסביבת העבודה או העסקים.
ככאלה, הכנתן דורשת זמן רב, מיקוד וחידוד, הן ברמה הויזואלית והן ברמה הטקסטואלית. לעתים, הכנת שקופית דורשת יותר מאדם אחד. למשל, גם כותב התוכן וגם המעצב הגרפי.
זמן הוא משאב יקר, לעתים אף יקר יותר מכסף. על כן, יותר ויותר חברות ויחידים מיישמים בימים האחרונים שימוש במחוללי מצגות אוטומטיים. בתוך הנישה הזאת של AI, תמצאו מחוללי מצגות חצי-אוטומטיים, המאפשרים דרגות חופש רבות למשתמש המערכת להשפיע על התוכן או על העיצוב של השקופית (כדוגמת אתר VISME), ומחוללי מצגות אוטומטים לחלוטין בסגנון "שגר ושכח", כדוגמת אתר Renderforest.
כך או כך, האפשרות לחסוך זמן יקר ומשאבים נוספים באמצעות כלי אוטומציה, לרוב חינמיים, היא בשורה מצוינת עבור יזמים וסטארט-אפים, ובשורה פחות טובה לכותבי תוכן, סטוריטלרים ומעצבים גרפיים.
האנליסט האוטומטי
שימוש מושכל במנועי AI עסקיים מאפשר הפקת דוחות אנליזה אינפורמטיביים, תוכניות עסקיות, שקפי BI (מידע עסקי), גאנטים פרויקטאליים, ניתוחי סיכונים, תחזיות מסחריות, ניתוחי מתחרים פוטנציאליים וסקירות שוק, שהם נתח מרכזי מעבודתם הרבה והמאומצת של חברות ייעוץ עסקי ושל אנליסטים עסקיים.
בארה"ב התאגידית, מקצועות אלו מקושרים לרוב לבוגרי MBA, ובמקרים רבים לבוגרים מליגת הקיסוס (בתי הספר המובילים בארה"ב למנהל עסקים). האם חברות אלו ישכילו להיערך לעידן חדש בו תוצר העבודה עתיר המשאבים הזה יכול להתבצע באופן מספק תוך שניות, ובחינם?
מעבר לכלכלה יזמית
כבר היום, יזמים רבים וחברות דלות תקציב החלו להשתמש במנועי AI עסקיים ובאתרים מסחריים אשר מספקים אנליזה עסקית ע"פ מודלים נפוצים כמו Lean Canvas, דיאגרמות BI שונות, Value Proposition Canvas ומגוון של שירותים נוספים בתשלום, הכוללים הפקת תוכנית עסקית מלאה בעותק רך או קשיח.
כל זה מנמיך מאוד את רף הכניסה לעולם היזמות. מומחים צופים שבשנת 2023, כמות היזמים, הפרילנסרים, נותני שירותים ובעלי מקצועות האונליין תגדל משמעותית, בין אם כערוץ פרנסה עיקרי או משני.
כמו תמיד, הכל קורה במסגרת הכללים הפיסיקליים המוכרים של השוק: היצע וביקוש, והם נזקקים להכנות, ניתוחים, תוכניות עסקיות ותוצרים בעלי אפקטיביות מספקת.
כששירותים אלה מסופקים ללא עלות, הם עדיפים משאבית וכלכלית מתוצרים בעלי אפקטיביות גבוהה, קל וחומר מכאלה שעלות גבוהה בצידם, ובמיוחד בתקופה של מיתון עולמי.
מהפכות משנות נורמות
כך, המצאת הטרקטור, בשיא המהפכה התעשייתית-חקלאית, אילצה החלפת משרות רבות של חקלאים אנושיים במכונה, כלומר בטרקטור. הדבר יצר מכה קלה של כמה שנים בודדות בענף החקלאות, והיום הן התעשייה והן ענף החקלאות צומחים, על אף מיעוט הידיים האנושיות העובדות בו.
האם נראה תהליך זהה בענפי ההייטק והמסחר השונים? שאלתי את מנוע ה- AI לדעתו והוא, בתשובה דיפלומטית, אמר כי הדבר אפשרי, אם כי יידרשו עובדים אנושיים לטפל במשימות הדורשות רמה גבוהה של ניואנסים, שיפוט וכדומה.
אולי הוא יודע משהו שאנחנו לא יודעים.
רותם מי-טל הוא מנכ"ל חברת אסגארד מערכות בע"מ, המתמחה ביישומי בינה מלאכותית.